quranm◉

Hizb 52

Range
from 49:1 to 52:23
Surahs covered
תרגום
146 תרגום

◉

49:1

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تُقَدِّمُواْ بَيۡنَ يَدَيِ ٱللَّهِ وَرَسُولِهِۦۖ وَٱتَّقُواْ ٱللَّهَۚ إِنَّ ٱللَّهَ سَمِيعٌ عَلِيمٞ ﴿1﴾

הוי אלה אשר האמינו! אל תמהרו להחליט בעניין שההחלטה בו היא רק בידי אללה ושליחו, וייראו את אללה, כי הוא הכל שומע והכל יודע.

49:2

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تَرۡفَعُوٓاْ أَصۡوَٰتَكُمۡ فَوۡقَ صَوۡتِ ٱلنَّبِيِّ وَلَا تَجۡهَرُواْ لَهُۥ بِٱلۡقَوۡلِ كَجَهۡرِ بَعۡضِكُمۡ لِبَعۡضٍ أَن تَحۡبَطَ أَعۡمَٰلُكُمۡ وَأَنتُمۡ لَا تَشۡعُرُونَ ﴿2﴾

הוי אלה אשר האמינו! אל תרימו קולכם מעל קול הנביא ואל תדברו אליו בקול רם כהרים קולכם איש אל רעהו, פן יבוטל המעשה הטוב שלכם מבלי שתדעו.

49:3

إِنَّ ٱلَّذِينَ يَغُضُّونَ أَصۡوَٰتَهُمۡ عِندَ رَسُولِ ٱللَّهِ أُوْلَـٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ ٱمۡتَحَنَ ٱللَّهُ قُلُوبَهُمۡ لِلتَّقۡوَىٰۚ لَهُم مَّغۡفِرَةٞ وَأَجۡرٌ عَظِيمٌ ﴿3﴾

אכן, אלה אשר מנמיכים את קולותיהם בפני שליח אללה הם אלה אשר בחן אללה את לבבותיהם ביראתו, ולהם סליחת חטאים ושכר עצום.

49:4

إِنَّ ٱلَّذِينَ يُنَادُونَكَ مِن وَرَآءِ ٱلۡحُجُرَٰتِ أَكۡثَرُهُمۡ لَا يَعۡقِلُونَ ﴿4﴾

הנה אלה הקוראים אליך מאחורי החדרים רובם חסרי בינה הם.

49:5

وَلَوۡ أَنَّهُمۡ صَبَرُواْ حَتَّىٰ تَخۡرُجَ إِلَيۡهِمۡ لَكَانَ خَيۡرٗا لَّهُمۡۚ وَٱللَّهُ غَفُورٞ رَّحِيمٞ ﴿5﴾

כי לו היו מתאזרים בסבלנות עד שתצא אליהם היה טוב להם יותר, אך אללה הוא סולח ורחום.

49:6

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ إِن جَآءَكُمۡ فَاسِقُۢ بِنَبَإٖ فَتَبَيَّنُوٓاْ أَن تُصِيبُواْ قَوۡمَۢا بِجَهَٰلَةٖ فَتُصۡبِحُواْ عَلَىٰ مَا فَعَلۡتُمۡ نَٰدِمِينَ ﴿6﴾

הוי אלה אשר האמינו! בבוא אליכם אדם מופקר למסור לכם ידיעה על מישהו, עליכם לחקור היסב את אמתותה לבל תפגעו בשוגג באנשים חפים מפשע, ותתחרטו על כל שעשיתם.

49:7

وَٱعۡلَمُوٓاْ أَنَّ فِيكُمۡ رَسُولَ ٱللَّهِۚ لَوۡ يُطِيعُكُمۡ فِي كَثِيرٖ مِّنَ ٱلۡأَمۡرِ لَعَنِتُّمۡ وَلَٰكِنَّ ٱللَّهَ حَبَّبَ إِلَيۡكُمُ ٱلۡإِيمَٰنَ وَزَيَّنَهُۥ فِي قُلُوبِكُمۡ وَكَرَّهَ إِلَيۡكُمُ ٱلۡكُفۡرَ وَٱلۡفُسُوقَ وَٱلۡعِصۡيَانَۚ أُوْلَـٰٓئِكَ هُمُ ٱلرَّـٰشِدُونَ ﴿7﴾

ודעו כי שליח אללה בקרבכם. ואם הוא היה נשמע לכם במרבית העניינים, הייתם סובלים הרבה. אללה חיבב עליכם את האמונה, ועשה אותה יקרה ללבבותיכם והמאיס עליכם את הכפירה ואת ההתפקרות והמרי. ואלה הם המודרכים.

49:8

فَضۡلٗا مِّنَ ٱللَّهِ وَنِعۡمَةٗۚ وَٱللَّهُ عَلِيمٌ حَكِيمٞ ﴿8﴾

חסד מאללה וברכה. אללה הכל יודע והחכם.

49:9

وَإِن طَآئِفَتَانِ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ ٱقۡتَتَلُواْ فَأَصۡلِحُواْ بَيۡنَهُمَاۖ فَإِنۢ بَغَتۡ إِحۡدَىٰهُمَا عَلَى ٱلۡأُخۡرَىٰ فَقَٰتِلُواْ ٱلَّتِي تَبۡغِي حَتَّىٰ تَفِيٓءَ إِلَىٰٓ أَمۡرِ ٱللَّهِۚ فَإِن فَآءَتۡ فَأَصۡلِحُواْ بَيۡنَهُمَا بِٱلۡعَدۡلِ وَأَقۡسِطُوٓاْۖ إِنَّ ٱللَّهَ يُحِبُّ ٱلۡمُقۡسِطِينَ ﴿9﴾

ואם יריבו שתי מחנות מן המאמינים עשו שלום ביניהם, ואם יתנכל האחד לאחר, קיימו עליו לחץ עד שיסכים לציית לפסק-דיני אללה, וכאשר יסכים, פייסו ביניהם ביושר ועשו צדק. אללה אוהב את עושי הצדק.

49:10

إِنَّمَا ٱلۡمُؤۡمِنُونَ إِخۡوَةٞ فَأَصۡلِحُواْ بَيۡنَ أَخَوَيۡكُمۡۚ وَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ لَعَلَّكُمۡ تُرۡحَمُونَ ﴿10﴾

אכן המאמינים אחים הם, על כן השכינו שלום בין אחיכם ויראו את אללה למען תרוחמו.

49:11

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا يَسۡخَرۡ قَوۡمٞ مِّن قَوۡمٍ عَسَىٰٓ أَن يَكُونُواْ خَيۡرٗا مِّنۡهُمۡ وَلَا نِسَآءٞ مِّن نِّسَآءٍ عَسَىٰٓ أَن يَكُنَّ خَيۡرٗا مِّنۡهُنَّۖ وَلَا تَلۡمِزُوٓاْ أَنفُسَكُمۡ وَلَا تَنَابَزُواْ بِٱلۡأَلۡقَٰبِۖ بِئۡسَ ٱلِٱسۡمُ ٱلۡفُسُوقُ بَعۡدَ ٱلۡإِيمَٰنِۚ وَمَن لَّمۡ يَتُبۡ فَأُوْلَـٰٓئِكَ هُمُ ٱلظَّـٰلِمُونَ ﴿11﴾

הוי אלה אשר האמינו! אל תלעגו איש לרעהו, כי אולי טובים האחרים מהם, ולא אישה לרעותה, כי אולי טובות האחרות מהן. ואל תוציאו דיבה איש על רעהו, ולא תכנו איש את רעהו בשמות גנאי. כמה רע לתת שם גנאי לאדם מאמין. אלה אשר לא ישובו מהחטאים שלהם, הם אלה העושים עוול לעצמם.

49:12

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱجۡتَنِبُواْ كَثِيرٗا مِّنَ ٱلظَّنِّ إِنَّ بَعۡضَ ٱلظَّنِّ إِثۡمٞۖ وَلَا تَجَسَّسُواْ وَلَا يَغۡتَب بَّعۡضُكُم بَعۡضًاۚ أَيُحِبُّ أَحَدُكُمۡ أَن يَأۡكُلَ لَحۡمَ أَخِيهِ مَيۡتٗا فَكَرِهۡتُمُوهُۚ وَٱتَّقُواْ ٱللَّهَۚ إِنَّ ٱللَّهَ تَوَّابٞ رَّحِيمٞ ﴿12﴾

הוי אלה אשר האמינו! אל תרבו לחשוד, כי מקצת החשדנות היא חטא. אל תרגלו ואל תדברו לשון הרע איש על רעהו. האם אוהב איש מכם לאכל את בשר אחיו המת? הן אתם שונאים זאת, וייראו את אללה, כי אללה מקבל שבים ורחום.

49:13

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلنَّاسُ إِنَّا خَلَقۡنَٰكُم مِّن ذَكَرٖ وَأُنثَىٰ وَجَعَلۡنَٰكُمۡ شُعُوبٗا وَقَبَآئِلَ لِتَعَارَفُوٓاْۚ إِنَّ أَكۡرَمَكُمۡ عِندَ ٱللَّهِ أَتۡقَىٰكُمۡۚ إِنَّ ٱللَّهَ عَلِيمٌ خَبِيرٞ ﴿13﴾

הוי האנשים! אנו בראנו אתכם מזכר ונקבה ועשינו אתכם לאומות ושבטים למען תכירו אדם את רעהו. אולם הנכבד ביותר בינכם אצל אללה, הוא הירא אללה ביותר, כי אכן אללה היודע והבקי.

49:14

قَالَتِ ٱلۡأَعۡرَابُ ءَامَنَّاۖ قُل لَّمۡ تُؤۡمِنُواْ وَلَٰكِن قُولُوٓاْ أَسۡلَمۡنَا وَلَمَّا يَدۡخُلِ ٱلۡإِيمَٰنُ فِي قُلُوبِكُمۡۖ وَإِن تُطِيعُواْ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥ لَا يَلِتۡكُم مِّنۡ أَعۡمَٰلِكُمۡ شَيۡـًٔاۚ إِنَّ ٱللَّهَ غَفُورٞ رَّحِيمٌ ﴿14﴾

שוכני המדבר אמרו: “כבר האמנו”. אמור להם: “עוד לא האמנתם, יותר טוב שתגידו 'התאסלמנו', משום שהאמונה טרם חדרה אל הלבבות שלכם, אך אם תצייתו לאללה ולשליחו, לא יקפח אללה את הגמול עבור עמלכם, כי אללה הוא הסולח והרחום”.

49:15

إِنَّمَا ٱلۡمُؤۡمِنُونَ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ بِٱللَّهِ وَرَسُولِهِۦ ثُمَّ لَمۡ يَرۡتَابُواْ وَجَٰهَدُواْ بِأَمۡوَٰلِهِمۡ وَأَنفُسِهِمۡ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِۚ أُوْلَـٰٓئِكَ هُمُ ٱلصَّـٰدِقُونَ ﴿15﴾

אמנם המאמינים הם אלה אשר האמינו באללה ובשליחו ואשר לא יפקפקו עוד, והמוכנים להתאמץ בהקריבם את רכושם ואת נפשותיהם בשביל אללה. אלה הם באמת הצדיקים.

49:16

قُلۡ أَتُعَلِّمُونَ ٱللَّهَ بِدِينِكُمۡ وَٱللَّهُ يَعۡلَمُ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۚ وَٱللَّهُ بِكُلِّ شَيۡءٍ عَلِيمٞ ﴿16﴾

אמור: "האתם תלמדו את אללה מהי אמונתכם? אכן אללה יודע את כל אשר בשמים ובארץ, אללה יודע הכל בכל דבר”.

49:17

يَمُنُّونَ عَلَيۡكَ أَنۡ أَسۡلَمُواْۖ قُل لَّا تَمُنُّواْ عَلَيَّ إِسۡلَٰمَكُمۖ بَلِ ٱللَّهُ يَمُنُّ عَلَيۡكُمۡ أَنۡ هَدَىٰكُمۡ لِلۡإِيمَٰنِ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ ﴿17﴾

הם מתנהגים כאילו עשו לך חסד שקיבלו את האסלאם. אמור: אין אתם עושים לי חסד על-ידי האסלאם (ההתמסרות) שלכם, אלא אללה הוא אשר עשה חסד עמכם כאשר הוא הדריך אתכם לאמונה, אם אתם אכן הייתם צדיקים.

49:18

إِنَّ ٱللَّهَ يَعۡلَمُ غَيۡبَ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِۚ وَٱللَّهُ بَصِيرُۢ بِمَا تَعۡمَلُونَ ﴿18﴾

אכן אללה יודע כל נסתרות השמיים והארץ, ואללה רואה את מעשיכם.

50:1

قٓۚ وَٱلۡقُرۡءَانِ ٱلۡمَجِيدِ ﴿1﴾

“קאף”(שבועה) בקוראן המפואר!

50:2

بَلۡ عَجِبُوٓاْ أَن جَآءَهُم مُّنذِرٞ مِّنۡهُمۡ فَقَالَ ٱلۡكَٰفِرُونَ هَٰذَا شَيۡءٌ عَجِيبٌ ﴿2﴾

אכן הם התפלאו כשבא אליהם מזהיר מקרבם, והכופרים אמרו: “זה אכן דבר מוזר,

50:3

أَءِذَا مِتۡنَا وَكُنَّا تُرَابٗاۖ ذَٰلِكَ رَجۡعُۢ بَعِيدٞ ﴿3﴾

האם שנמות והיינו לעפר נחזור לחיים! זה אכן בלתי סביר!”

50:4

قَدۡ عَلِمۡنَا مَا تَنقُصُ ٱلۡأَرۡضُ مِنۡهُمۡۖ وَعِندَنَا كِتَٰبٌ حَفِيظُۢ ﴿4﴾

כבר ידענו את כל אשר האדמה תחסיר מהם, ואצלנו ספר אשר שומר (הכל).

50:5

بَلۡ كَذَّبُواْ بِٱلۡحَقِّ لَمَّا جَآءَهُمۡ فَهُمۡ فِيٓ أَمۡرٖ مَّرِيجٍ ﴿5﴾

מפני שהם כפרו באמת אשר באה אליהם, הם נמצאים במצב של בלבול.

50:6

أَفَلَمۡ يَنظُرُوٓاْ إِلَى ٱلسَّمَآءِ فَوۡقَهُمۡ كَيۡفَ بَنَيۡنَٰهَا وَزَيَّنَّـٰهَا وَمَا لَهَا مِن فُرُوجٖ ﴿6﴾

האם לא רואים כיצד בנינו מעליהם את השמיים לא בקעים? וכיצד עיטרנו אותם?

50:7

وَٱلۡأَرۡضَ مَدَدۡنَٰهَا وَأَلۡقَيۡنَا فِيهَا رَوَٰسِيَ وَأَنۢبَتۡنَا فِيهَا مِن كُلِّ زَوۡجِۭ بَهِيجٖ ﴿7﴾

והארץ שסחט וקבענו בה הרים וגידלנו בה צמחים מכל זוג נאה

50:8

تَبۡصِرَةٗ وَذِكۡرَىٰ لِكُلِّ عَبۡدٖ مُّنِيبٖ ﴿8﴾

למען יתבונן ויזכור כל עבד אשר פונה אל אללה.

50:9

وَنَزَّلۡنَا مِنَ ٱلسَّمَآءِ مَآءٗ مُّبَٰرَكٗا فَأَنۢبَتۡنَا بِهِۦ جَنَّـٰتٖ وَحَبَّ ٱلۡحَصِيدِ ﴿9﴾

והורדנו מן השמים גשמי ברכה, והצמחנו גנים ויבול וצמחייה,

50:10

وَٱلنَّخۡلَ بَاسِقَٰتٖ لَّهَا طَلۡعٞ نَّضِيدٞ ﴿10﴾

עם עצי תמר גבוהים עמוסי אשכולות של תמר,

50:11

رِّزۡقٗا لِّلۡعِبَادِۖ وَأَحۡيَيۡنَا بِهِۦ بَلۡدَةٗ مَّيۡتٗاۚ كَذَٰلِكَ ٱلۡخُرُوجُ ﴿11﴾

כמזון לעבדי אללה, והחיינו על-ידי הגשמים אדמה שהייתה כמתה, וכזאת היא היציאה מן הקבר ביום תחיית-המתים.

50:12

كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحٖ وَأَصۡحَٰبُ ٱلرَّسِّ وَثَمُودُ ﴿12﴾

לפניהם כבר לא האמינו בני עמו של נוח, ובני שבט א-רס (הבאר), ועם ת'מוד,

50:13

وَعَادٞ وَفِرۡعَوۡنُ وَإِخۡوَٰنُ لُوطٖ ﴿13﴾

ועאד ופרעה, ואחים של לוט,

50:14

وَأَصۡحَٰبُ ٱلۡأَيۡكَةِ وَقَوۡمُ تُبَّعٖۚ كُلّٞ كَذَّبَ ٱلرُّسُلَ فَحَقَّ وَعِيدِ ﴿14﴾

שוכני החורשות ובני עם תובא. כולם התכחשו לשליחים, ולכן בצדק יבוא עליהם עונשי אשר הזהרתי אותם ממנו.

50:15

أَفَعَيِينَا بِٱلۡخَلۡقِ ٱلۡأَوَّلِۚ بَلۡ هُمۡ فِي لَبۡسٖ مِّنۡ خَلۡقٖ جَدِيدٖ ﴿15﴾

האם התעייפנו מן הבריאה הראשונה? ולמה הם בספק בכך שנוכל לברואם מחדש

50:16

وَلَقَدۡ خَلَقۡنَا ٱلۡإِنسَٰنَ وَنَعۡلَمُ مَا تُوَسۡوِسُ بِهِۦ نَفۡسُهُۥۖ وَنَحۡنُ أَقۡرَبُ إِلَيۡهِ مِنۡ حَبۡلِ ٱلۡوَرِيدِ ﴿16﴾

וכבר בראנו את האדם, ויודעים אנו את אשר תלחש לו נפשו, כי אנו קרובים לו יותר מווריד צווארו,

50:17

إِذۡ يَتَلَقَّى ٱلۡمُتَلَقِّيَانِ عَنِ ٱلۡيَمِينِ وَعَنِ ٱلشِّمَالِ قَعِيدٞ ﴿17﴾

ואכן שני המלאכים המתעדים הכל, יושבים ומתעדים, אחד מימינו ואחד משמאלו את כל מעשיו

50:18

مَّا يَلۡفِظُ مِن قَوۡلٍ إِلَّا لَدَيۡهِ رَقِيبٌ عَتِيدٞ ﴿18﴾

לא יוצא הגה מבלי אשר יהיה אצלו משגיח מוכן.

50:19

وَجَآءَتۡ سَكۡرَةُ ٱلۡمَوۡتِ بِٱلۡحَقِّۖ ذَٰلِكَ مَا كُنتَ مِنۡهُ تَحِيدُ ﴿19﴾

ובאה שכרון המוות באמת, זה הדבר אשר ממנו ניסיתם להימלט

50:20

وَنُفِخَ فِي ٱلصُّورِۚ ذَٰلِكَ يَوۡمُ ٱلۡوَعِيدِ ﴿20﴾

ונתקע בשופר. זה היום אשר ממנו הוזהרתם.

50:21

وَجَآءَتۡ كُلُّ نَفۡسٖ مَّعَهَا سَآئِقٞ وَشَهِيدٞ ﴿21﴾

ותגיע כל נפש עם (המלאך) המוביל ו(המלאך) העד,

50:22

لَّقَدۡ كُنتَ فِي غَفۡلَةٖ مِّنۡ هَٰذَا فَكَشَفۡنَا عَنكَ غِطَآءَكَ فَبَصَرُكَ ٱلۡيَوۡمَ حَدِيدٞ ﴿22﴾

(ויאמרו לו), כבר הייתה מתעלם מזה, אך היום הסרנו את הכיסוי מהעיניים שלך וראייתך היום חדה”.

50:23

وَقَالَ قَرِينُهُۥ هَٰذَا مَا لَدَيَّ عَتِيدٌ ﴿23﴾

ויאמר אשר היה צמוד אליו: “זוהי העדות שהכנתי נגדך”.

50:24

أَلۡقِيَا فِي جَهَنَّمَ كُلَّ كَفَّارٍ عَنِيدٖ ﴿24﴾

“הטילו אל תוך גיהינום כל כופר מושבע וקשה עורף,

50:25

مَّنَّاعٖ لِّلۡخَيۡرِ مُعۡتَدٖ مُّرِيبٍ ﴿25﴾

שהיה מסרב לעשות טוב וכל תוקפן וכל מפקפק,

50:26

ٱلَّذِي جَعَلَ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَ فَأَلۡقِيَاهُ فِي ٱلۡعَذَابِ ٱلشَّدِيدِ ﴿26﴾

אשר צירף לאללה אלוה אחר, הטילו אותו אל תוך העונש הכבד”.

50:27

قَالَ قَرِينُهُۥ رَبَّنَا مَآ أَطۡغَيۡتُهُۥ وَلَٰكِن كَانَ فِي ضَلَٰلِۭ بَعِيدٖ ﴿27﴾

אמר אשר היה צמוד אליו: “ריבוננו! אני לא התעיתי אותו ואולם הוא בעצמו נטה לתעייה מרחיקת לכת”.

50:28

قَالَ لَا تَخۡتَصِمُواْ لَدَيَّ وَقَدۡ قَدَّمۡتُ إِلَيۡكُم بِٱلۡوَعِيدِ ﴿28﴾

ויאמר: “אל תריבו בינכם לפני, כי אני הקדמתי להזהירכם,

50:29

مَا يُبَدَّلُ ٱلۡقَوۡلُ لَدَيَّ وَمَآ أَنَا۠ بِظَلَّـٰمٖ لِّلۡعَبِيدِ ﴿29﴾

ודבריי לא ישתנו, וגם לא אקפח את עבדיי”.

50:30

يَوۡمَ نَقُولُ لِجَهَنَّمَ هَلِ ٱمۡتَلَأۡتِ وَتَقُولُ هَلۡ مِن مَّزِيدٖ ﴿30﴾

ביום ההוא יאמר לגיהינום: “האם אתה כבר מלא?” והוא יאמר, “האם יש עוד?”

50:31

وَأُزۡلِفَتِ ٱلۡجَنَّةُ لِلۡمُتَّقِينَ غَيۡرَ بَعِيدٍ ﴿31﴾

וגן העדן יתקרב ליראי אללה ולא ירחק מהם.

50:32

هَٰذَا مَا تُوعَدُونَ لِكُلِّ أَوَّابٍ حَفِيظٖ ﴿32﴾

ויאמר להם: “הנה אשר הובטח לכל הפונה אל אללה והממלא את מצוות ריבונו

50:33

مَّنۡ خَشِيَ ٱلرَّحۡمَٰنَ بِٱلۡغَيۡبِ وَجَآءَ بِقَلۡبٖ مُّنِيبٍ ﴿33﴾

הירא את הרחמן בסתר, ובא בלב מלא סבלנות.

50:34

ٱدۡخُلُوهَا بِسَلَٰمٖۖ ذَٰلِكَ يَوۡمُ ٱلۡخُلُودِ ﴿34﴾

היכנסו אליו בשלום זה הוא יום חיי הנצח”.

50:35

لَهُم مَّا يَشَآءُونَ فِيهَا وَلَدَيۡنَا مَزِيدٞ ﴿35﴾

יהיה להם כל אשר ירצו בתוכו (גן העדן), ויש לנו יותר

50:36

وَكَمۡ أَهۡلَكۡنَا قَبۡلَهُم مِّن قَرۡنٍ هُمۡ أَشَدُّ مِنۡهُم بَطۡشٗا فَنَقَّبُواْ فِي ٱلۡبِلَٰدِ هَلۡ مِن مَّحِيصٍ ﴿36﴾

וכמה דורות השמדנו לפניהם, אשר היו בהרבה יותר חזקים מהם. הם שוטטו על פני כל האדמה ולא מצאו מפלט מהעונש?

50:37

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَذِكۡرَىٰ لِمَن كَانَ لَهُۥ قَلۡبٌ أَوۡ أَلۡقَى ٱلسَّمۡعَ وَهُوَ شَهِيدٞ ﴿37﴾

זהו אות הזכרה לכל בעלי לב ואוזן שומעת ואלה הרואים את המתרחש סביבם.

50:38

وَلَقَدۡ خَلَقۡنَا ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ وَمَا بَيۡنَهُمَا فِي سِتَّةِ أَيَّامٖ وَمَا مَسَّنَا مِن لُّغُوبٖ ﴿38﴾

בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם בשישה ימים ולא התעייפנו מבריאתם.

50:39

فَٱصۡبِرۡ عَلَىٰ مَا يَقُولُونَ وَسَبِّحۡ بِحَمۡدِ رَبِّكَ قَبۡلَ طُلُوعِ ٱلشَّمۡسِ وَقَبۡلَ ٱلۡغُرُوبِ ﴿39﴾

התאזר בסבלנות על אשר ידברו ושבח בתודות אל ריבונך לפני עלות השמש ולפני השקיעה,

50:40

وَمِنَ ٱلَّيۡلِ فَسَبِّحۡهُ وَأَدۡبَٰرَ ٱلسُّجُودِ ﴿40﴾

ושבח אותו גם בלילה ובסוף כל תפילה.

50:41

وَٱسۡتَمِعۡ يَوۡمَ يُنَادِ ٱلۡمُنَادِ مِن مَّكَانٖ قَرِيبٖ ﴿41﴾

האזן! היום בו יקרא הקורא ממקום קרוב!

50:42

يَوۡمَ يَسۡمَعُونَ ٱلصَّيۡحَةَ بِٱلۡحَقِّۚ ذَٰلِكَ يَوۡمُ ٱلۡخُرُوجِ ﴿42﴾

יום שבו ישמעו את צווחת האמת. זה יום אשר יצאו בו.

50:43

إِنَّا نَحۡنُ نُحۡيِۦ وَنُمِيتُ وَإِلَيۡنَا ٱلۡمَصِيرُ ﴿43﴾

הנה אנחנו נחייה ונמית ואלינו כולם ישובו.

50:44

يَوۡمَ تَشَقَّقُ ٱلۡأَرۡضُ عَنۡهُمۡ سِرَاعٗاۚ ذَٰلِكَ حَشۡرٌ عَلَيۡنَا يَسِيرٞ ﴿44﴾

ביום אשר תבקע הארץ מעליהם, וימהרו, חיש קל נאספם.

50:45

نَّحۡنُ أَعۡلَمُ بِمَا يَقُولُونَۖ وَمَآ أَنتَ عَلَيۡهِم بِجَبَّارٖۖ فَذَكِّرۡ بِٱلۡقُرۡءَانِ مَن يَخَافُ وَعِيدِ ﴿45﴾

אנחנו מיטיבים לדעת את אשר יאמרו, אך אין זה תפקידך להכריחם (להאמין). הזכיר בקוראן את אשר יאמרו מאזהרתי.

51:1

وَٱلذَّـٰرِيَٰتِ ذَرۡوٗا ﴿1﴾

(שבועה) ברוחות המפזרות,

51:2

فَٱلۡحَٰمِلَٰتِ وِقۡرٗا ﴿2﴾

והנושאות את הנטל הכבד,

51:3

فَٱلۡجَٰرِيَٰتِ يُسۡرٗا ﴿3﴾

והמפליגות בנחת,

51:4

فَٱلۡمُقَسِّمَٰتِ أَمۡرًا ﴿4﴾

והמחלקות את הצווים,

51:5

إِنَّمَا تُوعَدُونَ لَصَادِقٞ ﴿5﴾

כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת

51:6

وَإِنَّ ٱلدِّينَ لَوَٰقِعٞ ﴿6﴾

ויום הדין אכן יתקיים.

51:7

وَٱلسَّمَآءِ ذَاتِ ٱلۡحُبُكِ ﴿7﴾

(שבועה) והשמים המתוכננים היטב.

51:8

إِنَّكُمۡ لَفِي قَوۡلٖ مُّخۡتَلِفٖ ﴿8﴾

אכן אתם נחלקים בדבר,

51:9

يُؤۡفَكُ عَنۡهُ مَنۡ أُفِكَ ﴿9﴾

אשר מהם יורחקו המורחקים.

51:10

قُتِلَ ٱلۡخَرَّـٰصُونَ ﴿10﴾

הקללה על הכוזבים,

51:11

ٱلَّذِينَ هُمۡ فِي غَمۡرَةٖ سَاهُونَ ﴿11﴾

אלה הם אשר שקועים בתעתועים.

51:12

يَسۡـَٔلُونَ أَيَّانَ يَوۡمُ ٱلدِّينِ ﴿12﴾

הם שואלים, “מתי יום הדין?”

51:13

يَوۡمَ هُمۡ عَلَى ٱلنَّارِ يُفۡتَنُونَ ﴿13﴾

זה היום בו הם ייענשו באש.

51:14

ذُوقُواْ فِتۡنَتَكُمۡ هَٰذَا ٱلَّذِي كُنتُم بِهِۦ تَسۡتَعۡجِلُونَ ﴿14﴾

”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש”

51:15

إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّـٰتٖ وَعُيُونٍ ﴿15﴾

אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים,

51:16

ءَاخِذِينَ مَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَبۡلَ ذَٰلِكَ مُحۡسِنِينَ ﴿16﴾

ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים.

51:17

كَانُواْ قَلِيلٗا مِّنَ ٱلَّيۡلِ مَا يَهۡجَعُونَ ﴿17﴾

הם המעיטו מאוד לנום בלילות,

51:18

وَبِٱلۡأَسۡحَارِ هُمۡ يَسۡتَغۡفِرُونَ ﴿18﴾

ועם שחר הם מבקשים סליחה,

51:19

وَفِيٓ أَمۡوَٰلِهِمۡ حَقّٞ لِّلسَّآئِلِ وَٱلۡمَحۡرُومِ ﴿19﴾

ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל.

51:20

وَفِي ٱلۡأَرۡضِ ءَايَٰتٞ لِّلۡمُوقِنِينَ ﴿20﴾

ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם,

51:21

وَفِيٓ أَنفُسِكُمۡۚ أَفَلَا تُبۡصِرُونَ ﴿21﴾

ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו?

51:22

وَفِي ٱلسَّمَآءِ رِزۡقُكُمۡ وَمَا تُوعَدُونَ ﴿22﴾

בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם.

51:23

فَوَرَبِّ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ إِنَّهُۥ لَحَقّٞ مِّثۡلَ مَآ أَنَّكُمۡ تَنطِقُونَ ﴿23﴾

לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר.

51:24

هَلۡ أَتَىٰكَ حَدِيثُ ضَيۡفِ إِبۡرَٰهِيمَ ٱلۡمُكۡرَمِينَ ﴿24﴾

האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם?

51:25

إِذۡ دَخَلُواْ عَلَيۡهِ فَقَالُواْ سَلَٰمٗاۖ قَالَ سَلَٰمٞ قَوۡمٞ مُّنكَرُونَ ﴿25﴾

שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים”

51:26

فَرَاغَ إِلَىٰٓ أَهۡلِهِۦ فَجَآءَ بِعِجۡلٖ سَمِينٖ ﴿26﴾

אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם.

51:27

فَقَرَّبَهُۥٓ إِلَيۡهِمۡ قَالَ أَلَا تَأۡكُلُونَ ﴿27﴾

והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?”

51:28

فَأَوۡجَسَ مِنۡهُمۡ خِيفَةٗۖ قَالُواْ لَا تَخَفۡۖ وَبَشَّرُوهُ بِغُلَٰمٍ عَلِيمٖ ﴿28﴾

הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה.

51:29

فَأَقۡبَلَتِ ٱمۡرَأَتُهُۥ فِي صَرَّةٖ فَصَكَّتۡ وَجۡهَهَا وَقَالَتۡ عَجُوزٌ عَقِيمٞ ﴿29﴾

אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!”

51:30

قَالُواْ كَذَٰلِكِ قَالَ رَبُّكِۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡحَكِيمُ ٱلۡعَلِيمُ ﴿30﴾

אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע.

51:31

قَالَ فَمَا خَطۡبُكُمۡ أَيُّهَا ٱلۡمُرۡسَلُونَ ﴿31﴾

״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?”

51:32

قَالُوٓاْ إِنَّآ أُرۡسِلۡنَآ إِلَىٰ قَوۡمٖ مُّجۡرِمِينَ ﴿32﴾

אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים,

51:33

لِنُرۡسِلَ عَلَيۡهِمۡ حِجَارَةٗ مِّن طِينٖ ﴿33﴾

כדי שנמטיר עליהם אבני חימר,

51:34

مُّسَوَّمَةً عِندَ رَبِّكَ لِلۡمُسۡرِفِينَ ﴿34﴾

אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות”

51:35

فَأَخۡرَجۡنَا مَن كَانَ فِيهَا مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ ﴿35﴾

וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה,

51:36

فَمَا وَجَدۡنَا فِيهَا غَيۡرَ بَيۡتٖ مِّنَ ٱلۡمُسۡلِمِينَ ﴿36﴾

ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים),

51:37

وَتَرَكۡنَا فِيهَآ ءَايَةٗ لِّلَّذِينَ يَخَافُونَ ٱلۡعَذَابَ ٱلۡأَلِيمَ ﴿37﴾

הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב.

51:38

وَفِي مُوسَىٰٓ إِذۡ أَرۡسَلۡنَٰهُ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ بِسُلۡطَٰنٖ مُّبِينٖ ﴿38﴾

ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות,

51:39

فَتَوَلَّىٰ بِرُكۡنِهِۦ وَقَالَ سَٰحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٞ ﴿39﴾

ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”.

51:40

فَأَخَذۡنَٰهُ وَجُنُودَهُۥ فَنَبَذۡنَٰهُمۡ فِي ٱلۡيَمِّ وَهُوَ مُلِيمٞ ﴿40﴾

אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם.

51:41

وَفِي عَادٍ إِذۡ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلرِّيحَ ٱلۡعَقِيمَ ﴿41﴾

ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית,

51:42

مَا تَذَرُ مِن شَيۡءٍ أَتَتۡ عَلَيۡهِ إِلَّا جَعَلَتۡهُ كَٱلرَّمِيمِ ﴿42﴾

אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה.

51:43

وَفِي ثَمُودَ إِذۡ قِيلَ لَهُمۡ تَمَتَّعُواْ حَتَّىٰ حِينٖ ﴿43﴾

וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”.

51:44

فَعَتَوۡاْ عَنۡ أَمۡرِ رَبِّهِمۡ فَأَخَذَتۡهُمُ ٱلصَّـٰعِقَةُ وَهُمۡ يَنظُرُونَ ﴿44﴾

ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים.

51:45

فَمَا ٱسۡتَطَٰعُواْ مِن قِيَامٖ وَمَا كَانُواْ مُنتَصِرِينَ ﴿45﴾

ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ.

51:46

وَقَوۡمَ نُوحٖ مِّن قَبۡلُۖ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمٗا فَٰسِقِينَ ﴿46﴾

ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים.

51:47

وَٱلسَّمَآءَ بَنَيۡنَٰهَا بِأَيۡيْدٖ وَإِنَّا لَمُوسِعُونَ ﴿47﴾

ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם.

51:48

وَٱلۡأَرۡضَ فَرَشۡنَٰهَا فَنِعۡمَ ٱلۡمَٰهِدُونَ ﴿48﴾

ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים.

51:49

وَمِن كُلِّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَا زَوۡجَيۡنِ لَعَلَّكُمۡ تَذَكَّرُونَ ﴿49﴾

ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו.

51:50

فَفِرُّوٓاْ إِلَى ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرٞ مُّبِينٞ ﴿50﴾

לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה

51:51

وَلَا تَجۡعَلُواْ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرٞ مُّبِينٞ ﴿51﴾

ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה.

51:52

كَذَٰلِكَ مَآ أَتَى ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِم مِّن رَّسُولٍ إِلَّا قَالُواْ سَاحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٌ ﴿52﴾

ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”.

51:53

أَتَوَاصَوۡاْ بِهِۦۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمٞ طَاغُونَ ﴿53﴾

האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים!

51:54

فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡ فَمَآ أَنتَ بِمَلُومٖ ﴿54﴾

לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה.

51:55

وَذَكِّرۡ فَإِنَّ ٱلذِّكۡرَىٰ تَنفَعُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ ﴿55﴾

אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים.

51:56

وَمَا خَلَقۡتُ ٱلۡجِنَّ وَٱلۡإِنسَ إِلَّا لِيَعۡبُدُونِ ﴿56﴾

ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי.

51:57

مَآ أُرِيدُ مِنۡهُم مِّن رِّزۡقٖ وَمَآ أُرِيدُ أَن يُطۡعِمُونِ ﴿57﴾

אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני.

51:58

إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلرَّزَّاقُ ذُو ٱلۡقُوَّةِ ٱلۡمَتِينُ ﴿58﴾

אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן.

51:59

فَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُواْ ذَنُوبٗا مِّثۡلَ ذَنُوبِ أَصۡحَٰبِهِمۡ فَلَا يَسۡتَعۡجِلُونِ ﴿59﴾

על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם.

51:60

فَوَيۡلٞ لِّلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن يَوۡمِهِمُ ٱلَّذِي يُوعَدُونَ ﴿60﴾

אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו.

52:1

وَٱلطُّورِ ﴿1﴾

(שבועה) בהר א-טור,

52:2

وَكِتَٰبٖ مَّسۡطُورٖ ﴿2﴾

ובספר הרשום,

52:3

فِي رَقّٖ مَّنشُورٖ ﴿3﴾

על הקלף הפרוש,

52:4

وَٱلۡبَيۡتِ ٱلۡمَعۡمُورِ ﴿4﴾

ובבית (בשמים) המלא (במלאכים).

52:5

وَٱلسَّقۡفِ ٱلۡمَرۡفُوعِ ﴿5﴾

ובשמים המורמים.

52:6

وَٱلۡبَحۡرِ ٱلۡمَسۡجُورِ ﴿6﴾

ובים המלא אש.

52:7

إِنَّ عَذَابَ رَبِّكَ لَوَٰقِعٞ ﴿7﴾

כי עונש ריבונך יוטל,

52:8

مَّا لَهُۥ مِن دَافِعٖ ﴿8﴾

ואין מי שיוכל למנוע אותו.

52:9

يَوۡمَ تَمُورُ ٱلسَّمَآءُ مَوۡرٗا ﴿9﴾

ביום בו השמים ינועו ויזועו,

52:10

وَتَسِيرُ ٱلۡجِبَالُ سَيۡرٗا ﴿10﴾

וההרים יתמוטטו.

52:11

فَوَيۡلٞ يَوۡمَئِذٖ لِّلۡمُكَذِّبِينَ ﴿11﴾

ואוי להם ביום ההוא למתכחשים,

52:12

ٱلَّذِينَ هُمۡ فِي خَوۡضٖ يَلۡعَبُونَ ﴿12﴾

אלה אשר משתעשעים בתקוות שווא.

52:13

يَوۡمَ يُدَعُّونَ إِلَىٰ نَارِ جَهَنَّمَ دَعًّا ﴿13﴾

ביום ההוא הם ייקראו אל אש גיהינום,

52:14

هَٰذِهِ ٱلنَّارُ ٱلَّتِي كُنتُم بِهَا تُكَذِّبُونَ ﴿14﴾

זוהי האש אשר הייתם לה מתכחשים.

52:15

أَفَسِحۡرٌ هَٰذَآ أَمۡ أَنتُمۡ لَا تُبۡصِرُونَ ﴿15﴾

האומנם מעשה קסמים זה, או שאינכם רואים אותה?

52:16

ٱصۡلَوۡهَا فَٱصۡبِرُوٓاْ أَوۡ لَا تَصۡبِرُواْ سَوَآءٌ عَلَيۡكُمۡۖ إِنَّمَا تُجۡزَوۡنَ مَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ ﴿16﴾

כעת היצלו בה. כבר לא ישנה אם תהיו סבלנים או לא תהיו סבלנים, מפני שאתם תתוגמלו על אשר הייתם עושים.

52:17

إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّـٰتٖ وَنَعِيمٖ ﴿17﴾

אכן היראים יהיו ביום ההוא בגני עדן ואושר עילאי,

52:18

فَٰكِهِينَ بِمَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡ وَوَقَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡ عَذَابَ ٱلۡجَحِيمِ ﴿18﴾

מתענגים על אשר נתן להם ריבונם ושמר עליהם מפני עונש השאול.

52:19

كُلُواْ وَٱشۡرَبُواْ هَنِيٓـَٔۢا بِمَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ ﴿19﴾

אכלו ושתו והתענגו כגמול וברכה על מעשיכם הטובים.

52:20

مُتَّكِـِٔينَ عَلَىٰ سُرُرٖ مَّصۡفُوفَةٖۖ وَزَوَّجۡنَٰهُم بِحُورٍ عِينٖ ﴿20﴾

הם יישענו על ספות ערוכות, ונזווגם עם (עלמות) יפיפיות בעלות עיניים יפות

52:21

وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَٱتَّبَعَتۡهُمۡ ذُرِّيَّتُهُم بِإِيمَٰنٍ أَلۡحَقۡنَا بِهِمۡ ذُرِّيَّتَهُمۡ وَمَآ أَلَتۡنَٰهُم مِّنۡ عَمَلِهِم مِّن شَيۡءٖۚ كُلُّ ٱمۡرِيِٕۭ بِمَا كَسَبَ رَهِينٞ ﴿21﴾

ולאלה אשר האמינו, נצרף את צאצאיהם אשר גם האמינו. לא נגרע דבר ממעשיהם, שהרי כל אדם ערב למעשיו.

52:22

وَأَمۡدَدۡنَٰهُم بِفَٰكِهَةٖ وَلَحۡمٖ مِّمَّا يَشۡتَهُونَ ﴿22﴾

ונספק להם פירות ובשר כאוות נפשם.

52:23

يَتَنَٰزَعُونَ فِيهَا كَأۡسٗا لَّا لَغۡوٞ فِيهَا وَلَا تَأۡثِيمٞ ﴿23﴾

ויעבירו ביניהם כוס משקה שאינו מביא לדבר להג וחטא.