quranm◉

Juz 3 ۞تِلۡكَ ٱلرُّسُلُ فَضَّلۡنَا بَعۡضَهُمۡ

Range
from 2:253 to 3:92
Surahs covered
תרגום
126 תרגום

◉

2:253

تِلۡكَ ٱلرُّسُلُ فَضَّلۡنَا بَعۡضَهُمۡ عَلَىٰ بَعۡضٖۘ مِّنۡهُم مَّن كَلَّمَ ٱللَّهُۖ وَرَفَعَ بَعۡضَهُمۡ دَرَجَٰتٖۚ وَءَاتَيۡنَا عِيسَى ٱبۡنَ مَرۡيَمَ ٱلۡبَيِّنَٰتِ وَأَيَّدۡنَٰهُ بِرُوحِ ٱلۡقُدُسِۗ وَلَوۡ شَآءَ ٱللَّهُ مَا ٱقۡتَتَلَ ٱلَّذِينَ مِنۢ بَعۡدِهِم مِّنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَتۡهُمُ ٱلۡبَيِّنَٰتُ وَلَٰكِنِ ٱخۡتَلَفُواْ فَمِنۡهُم مَّنۡ ءَامَنَ وَمِنۡهُم مَّن كَفَرَۚ وَلَوۡ شَآءَ ٱللَّهُ مَا ٱقۡتَتَلُواْ وَلَٰكِنَّ ٱللَّهَ يَفۡعَلُ مَا يُرِيدُ ﴿253﴾

השליחים הללו, העדפנו אחדים מהם על פני אחרים. יש בהם אשר דיבר אללה אתו, והעלה חלקם בדרגות. ונתנו לישוע בן מרים אותות בהירים, וסייענו בידו ברוח הקודש(המלאך גבריאל). לו רצה אללה לא היו אלה אשר באו אחריהם חלוקים ביניהם לאחר שניתנו להם האותות הבהירים, ואולם הם נחלקו ביניהם, חלקם האמינו וחלקם כפרו. אילו רצה אללה, לא היו נלחמים ביניהם. ואולם אללה פועל כרצונו.

2:254

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ أَنفِقُواْ مِمَّا رَزَقۡنَٰكُم مِّن قَبۡلِ أَن يَأۡتِيَ يَوۡمٞ لَّا بَيۡعٞ فِيهِ وَلَا خُلَّةٞ وَلَا شَفَٰعَةٞۗ وَٱلۡكَٰفِرُونَ هُمُ ٱلظَّـٰلِمُونَ ﴿254﴾

הוי, אלה אשר האמינו! תרמו צדקה ממה שהענקנו לכם, לפני שיבוא יום שאין בו מקח וממכר ולא קשרי ידידות ולא תתקבל כל ערבות, והכופרים הם המקפחים.

2:255

ٱللَّهُ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡحَيُّ ٱلۡقَيُّومُۚ لَا تَأۡخُذُهُۥ سِنَةٞ وَلَا نَوۡمٞۚ لَّهُۥ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۗ مَن ذَا ٱلَّذِي يَشۡفَعُ عِندَهُۥٓ إِلَّا بِإِذۡنِهِۦۚ يَعۡلَمُ مَا بَيۡنَ أَيۡدِيهِمۡ وَمَا خَلۡفَهُمۡۖ وَلَا يُحِيطُونَ بِشَيۡءٖ مِّنۡ عِلۡمِهِۦٓ إِلَّا بِمَا شَآءَۚ وَسِعَ كُرۡسِيُّهُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَۖ وَلَا يَـُٔودُهُۥ حِفۡظُهُمَاۚ وَهُوَ ٱلۡعَلِيُّ ٱلۡعَظِيمُ ﴿255﴾

אללה, אין אל זולתו, החי הקיים, לא תאחז בו תנומה ולא שינה. לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. ומי זה אשר יהיה מליץ יושר אצלו אלא ברשותו? הוא יודע את אשר יתרחש אחריהם ואת אשר קרה לפניהם, וידיעתם לא תקיף כלום מידיעתו אלא ברשותו. כס מלכותו מכיל את השמים ואת הארץ ולא תכבד עליו השמירה עליהם. והוא הנעלה האדיר.

2:256

لَآ إِكۡرَاهَ فِي ٱلدِّينِۖ قَد تَّبَيَّنَ ٱلرُّشۡدُ مِنَ ٱلۡغَيِّۚ فَمَن يَكۡفُرۡ بِٱلطَّـٰغُوتِ وَيُؤۡمِنۢ بِٱللَّهِ فَقَدِ ٱسۡتَمۡسَكَ بِٱلۡعُرۡوَةِ ٱلۡوُثۡقَىٰ لَا ٱنفِصَامَ لَهَاۗ وَٱللَّهُ سَمِيعٌ عَلِيمٌ ﴿256﴾

אין דת בכפייה כבר התבררה הדרך הישרה מדרך התעייה. כל הכופר בשיתוף (עבודה זרה) ומאמץ באללה, מחזיק בקשר האמיץ אשר בלתי ניתן לניתוק, כי אללה הכול שומע הכל יודע.

2:257

ٱللَّهُ وَلِيُّ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ يُخۡرِجُهُم مِّنَ ٱلظُّلُمَٰتِ إِلَى ٱلنُّورِۖ وَٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ أَوۡلِيَآؤُهُمُ ٱلطَّـٰغُوتُ يُخۡرِجُونَهُم مِّنَ ٱلنُّورِ إِلَى ٱلظُّلُمَٰتِۗ أُوْلَـٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلنَّارِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ ﴿257﴾

אללה מגונן על אלה אשר האמינו ומעבירם מחושך לאור אולם אלה אשר כפרו, השטן הוא מדריכם, והוא יעבירם מן האור אל החושך. הם שוכני האש ולעולם יהיו בה.

2:258

أَلَمۡ تَرَ إِلَى ٱلَّذِي حَآجَّ إِبۡرَٰهِـۧمَ فِي رَبِّهِۦٓ أَنۡ ءَاتَىٰهُ ٱللَّهُ ٱلۡمُلۡكَ إِذۡ قَالَ إِبۡرَٰهِـۧمُ رَبِّيَ ٱلَّذِي يُحۡيِۦ وَيُمِيتُ قَالَ أَنَا۠ أُحۡيِۦ وَأُمِيتُۖ قَالَ إِبۡرَٰهِـۧمُ فَإِنَّ ٱللَّهَ يَأۡتِي بِٱلشَّمۡسِ مِنَ ٱلۡمَشۡرِقِ فَأۡتِ بِهَا مِنَ ٱلۡمَغۡرِبِ فَبُهِتَ ٱلَّذِي كَفَرَۗ وَٱللَّهُ لَا يَهۡدِي ٱلۡقَوۡمَ ٱلظَّـٰلِمِينَ ﴿258﴾

הלא צפית באשר התנצח הביא טיעונים לעומת אברהם כלפי ריבונו משום שאללה העניק לו מלכות? כשאברהם אמר לו: “ריבוני הוא המחייה והממית”. אמר: “גם אני מחייה וממית”. אמר אברהם, “אללה יביא את השמש ממזרח, הבא אתה אותה מן המערב”. אז, נדהם זה אשר כפר. אללה לא ידריך את העמים המקפחים.

2:259

أَوۡ كَٱلَّذِي مَرَّ عَلَىٰ قَرۡيَةٖ وَهِيَ خَاوِيَةٌ عَلَىٰ عُرُوشِهَا قَالَ أَنَّىٰ يُحۡيِۦ هَٰذِهِ ٱللَّهُ بَعۡدَ مَوۡتِهَاۖ فَأَمَاتَهُ ٱللَّهُ مِاْئَةَ عَامٖ ثُمَّ بَعَثَهُۥۖ قَالَ كَمۡ لَبِثۡتَۖ قَالَ لَبِثۡتُ يَوۡمًا أَوۡ بَعۡضَ يَوۡمٖۖ قَالَ بَل لَّبِثۡتَ مِاْئَةَ عَامٖ فَٱنظُرۡ إِلَىٰ طَعَامِكَ وَشَرَابِكَ لَمۡ يَتَسَنَّهۡۖ وَٱنظُرۡ إِلَىٰ حِمَارِكَ وَلِنَجۡعَلَكَ ءَايَةٗ لِّلنَّاسِۖ وَٱنظُرۡ إِلَى ٱلۡعِظَامِ كَيۡفَ نُنشِزُهَا ثُمَّ نَكۡسُوهَا لَحۡمٗاۚ فَلَمَّا تَبَيَّنَ لَهُۥ قَالَ أَعۡلَمُ أَنَّ ٱللَّهَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٞ ﴿259﴾

או כאדם זה אשר עבר ליד עיר שחרבה כליל, אמר: “איך יוכל אללה להחיותה לאחר מותה (החרבתה)?” אותה עת, המיתו אללה למשך מאה שנים, ולאחר מכן החייה אותו ואמר לו: “כמה זמן שהית?” אמר: “שהיתי יום או פחות מיום”. אמר לו אללה: “לא, כי שהית מאה שנים. הבט אל מזונך ומשקך, הם לא השתנו, והבט אל חמורך. כך נעשה ממך אות לאנשים. עתה הבס אל העצמות, כיצד נקימן ואחר כך נכסה אותן בשר. לאחר שהתברר לו הדבר, אמר: “יודע אני כי אללה הוא הכול-יכול”.

2:260

وَإِذۡ قَالَ إِبۡرَٰهِـۧمُ رَبِّ أَرِنِي كَيۡفَ تُحۡيِ ٱلۡمَوۡتَىٰۖ قَالَ أَوَلَمۡ تُؤۡمِنۖ قَالَ بَلَىٰ وَلَٰكِن لِّيَطۡمَئِنَّ قَلۡبِيۖ قَالَ فَخُذۡ أَرۡبَعَةٗ مِّنَ ٱلطَّيۡرِ فَصُرۡهُنَّ إِلَيۡكَ ثُمَّ ٱجۡعَلۡ عَلَىٰ كُلِّ جَبَلٖ مِّنۡهُنَّ جُزۡءٗا ثُمَّ ٱدۡعُهُنَّ يَأۡتِينَكَ سَعۡيٗاۚ وَٱعۡلَمۡ أَنَّ ٱللَّهَ عَزِيزٌ حَكِيمٞ ﴿260﴾

וכשאברהם אמר: “ריבוני! הראה לי כיצד תחיה את המתים”. אמר (אללה): “האם אינך מאמין?” אמר (אברהם): "אמנם כן, אבל למען יכסח לבבי”. אמר (אללה): “קח ארבעה סוגי עופות וצרף אותם אליך(וחתוך אותם לחלקים), ושים כל חלק מהם על הר אחר, אחר כך קרא אליהם, ובמהירות יבואו אליך עפים. דע כי אללה הוא העזוז החכם”.

2:261

مَّثَلُ ٱلَّذِينَ يُنفِقُونَ أَمۡوَٰلَهُمۡ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ كَمَثَلِ حَبَّةٍ أَنۢبَتَتۡ سَبۡعَ سَنَابِلَ فِي كُلِّ سُنۢبُلَةٖ مِّاْئَةُ حَبَّةٖۗ وَٱللَّهُ يُضَٰعِفُ لِمَن يَشَآءُۚ وَٱللَّهُ وَٰسِعٌ عَلِيمٌ ﴿261﴾

משלם של אלה התורמים מכספם למען אללה כגרעין שהצמיח שבע שיבולים, ובכל שיבולת מאה גרעינים. אללה יכפיל למי שירצה, ואללה הוא רב-חסד יודע כול.

2:262

ٱلَّذِينَ يُنفِقُونَ أَمۡوَٰلَهُمۡ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ ثُمَّ لَا يُتۡبِعُونَ مَآ أَنفَقُواْ مَنّٗا وَلَآ أَذٗى لَّهُمۡ أَجۡرُهُمۡ عِندَ رَبِّهِمۡ وَلَا خَوۡفٌ عَلَيۡهِمۡ وَلَا هُمۡ يَحۡزَنُونَ ﴿262﴾

התורמים מכספם בשביל אללה ואינם מלווים את תרומתם בדברי התרברבות והצקה, גמולם שמור אצל ריבונם, ואין חשש לגורלם ולא ייעצבו.

2:263

قَوۡلٞ مَّعۡرُوفٞ وَمَغۡفِرَةٌ خَيۡرٞ مِّن صَدَقَةٖ يَتۡبَعُهَآ أَذٗىۗ وَٱللَّهُ غَنِيٌّ حَلِيمٞ ﴿263﴾

אמירת דברים יפים (למבקש עזרתכם) וסליחה סוכות מצדקה המלווה בפגיעה. ואללה בלתי-זקוק לדבר והוא העשיר הסבלן.

2:264

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تُبۡطِلُواْ صَدَقَٰتِكُم بِٱلۡمَنِّ وَٱلۡأَذَىٰ كَٱلَّذِي يُنفِقُ مَالَهُۥ رِئَآءَ ٱلنَّاسِ وَلَا يُؤۡمِنُ بِٱللَّهِ وَٱلۡيَوۡمِ ٱلۡأٓخِرِۖ فَمَثَلُهُۥ كَمَثَلِ صَفۡوَانٍ عَلَيۡهِ تُرَابٞ فَأَصَابَهُۥ وَابِلٞ فَتَرَكَهُۥ صَلۡدٗاۖ لَّا يَقۡدِرُونَ عَلَىٰ شَيۡءٖ مِّمَّا كَسَبُواْۗ وَٱللَّهُ لَا يَهۡدِي ٱلۡقَوۡمَ ٱلۡكَٰفِرِينَ ﴿264﴾

הוי, אלה אשר האמינו! אל תבטלו את צדקתכם על- ידי התרברבות ופגיעה, כאותו אדם התורם מכספו על מנת שיראו האנשים, ואינו מאמין באללה וביום האחרון, דומה הוא לסלע מכוסה עפר, שגשם שוסף פגע בו, והשאירו חלק וקשה. כך גם הם לא יפיקו דבר מפעולתם. ואללה לא ידריך את אלה שאינם מאמינים בו.

2:265

وَمَثَلُ ٱلَّذِينَ يُنفِقُونَ أَمۡوَٰلَهُمُ ٱبۡتِغَآءَ مَرۡضَاتِ ٱللَّهِ وَتَثۡبِيتٗا مِّنۡ أَنفُسِهِمۡ كَمَثَلِ جَنَّةِۭ بِرَبۡوَةٍ أَصَابَهَا وَابِلٞ فَـَٔاتَتۡ أُكُلَهَا ضِعۡفَيۡنِ فَإِن لَّمۡ يُصِبۡهَا وَابِلٞ فَطَلّٞۗ وَٱللَّهُ بِمَا تَعۡمَلُونَ بَصِيرٌ ﴿265﴾

ומשל אלה אשר תורמים מכספם לסיפוק רצון ומתוך רצונם הטוב, נמשלו לגן על גבעה שגשם שוסף ירד עליו, ולכן הכפיל את יבולו, ואם לא יירד גשם יספיק לו הטל. ואללה רואה את כל מעשיכם.

2:266

أَيَوَدُّ أَحَدُكُمۡ أَن تَكُونَ لَهُۥ جَنَّةٞ مِّن نَّخِيلٖ وَأَعۡنَابٖ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ لَهُۥ فِيهَا مِن كُلِّ ٱلثَّمَرَٰتِ وَأَصَابَهُ ٱلۡكِبَرُ وَلَهُۥ ذُرِّيَّةٞ ضُعَفَآءُ فَأَصَابَهَآ إِعۡصَارٞ فِيهِ نَارٞ فَٱحۡتَرَقَتۡۗ كَذَٰلِكَ يُبَيِّنُ ٱللَّهُ لَكُمُ ٱلۡأٓيَٰتِ لَعَلَّكُمۡ تَتَفَكَّرُونَ ﴿266﴾

הירצה האחד מכם שיהיה לו גן דקלים וענבים ומכל הפירות, אשר נהרות זורמים תחתיו, אך לעת זקנתו יהיו לו צאצאים חלשים, והגן ייפגע בסערה הרת אש שתשרוף אותו? כך יבהיר לכם אללה את האותות למען תחשבו עליהם.

2:267

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ أَنفِقُواْ مِن طَيِّبَٰتِ مَا كَسَبۡتُمۡ وَمِمَّآ أَخۡرَجۡنَا لَكُم مِّنَ ٱلۡأَرۡضِۖ وَلَا تَيَمَّمُواْ ٱلۡخَبِيثَ مِنۡهُ تُنفِقُونَ وَلَسۡتُم بِـَٔاخِذِيهِ إِلَّآ أَن تُغۡمِضُواْ فِيهِۚ وَٱعۡلَمُوٓاْ أَنَّ ٱللَّهَ غَنِيٌّ حَمِيدٌ ﴿267﴾

הוי, אלה אשר האמינו! תרמו (למען אללה) מן המובחר שקיבצתם וממה שהוצאנו לכם מן האדמה, ואל תבחרו את הטמא ממנו (למען אללה), אשר לא הייתם לוקחים לעצמכם, אלא אם תעלימו עין. דעו כי אללה הוא עשיר ראוי לשבח.

2:268

ٱلشَّيۡطَٰنُ يَعِدُكُمُ ٱلۡفَقۡرَ وَيَأۡمُرُكُم بِٱلۡفَحۡشَآءِۖ وَٱللَّهُ يَعِدُكُم مَّغۡفِرَةٗ مِّنۡهُ وَفَضۡلٗاۗ وَٱللَّهُ وَٰسِعٌ عَلِيمٞ ﴿268﴾

השטן מבטיח לכם את העוני, ומצווה עליכם להיות מושחתים, ואילו אללה מבטיח לכם סליחה ממנו וברכה, ואללה הוא רב-אמצעים ויודע כול.

2:269

يُؤۡتِي ٱلۡحِكۡمَةَ مَن يَشَآءُۚ وَمَن يُؤۡتَ ٱلۡحِكۡمَةَ فَقَدۡ أُوتِيَ خَيۡرٗا كَثِيرٗاۗ وَمَا يَذَّكَّرُ إِلَّآ أُوْلُواْ ٱلۡأَلۡبَٰبِ ﴿269﴾

הוא (אללה) המעניק את החכמה למי שירצה. ומי שמקבל את החכמה יזכה בטובה רבה. ולא יזכרו זולת בעלי התבונה.

2:270

وَمَآ أَنفَقۡتُم مِّن نَّفَقَةٍ أَوۡ نَذَرۡتُم مِّن نَّذۡرٖ فَإِنَّ ٱللَّهَ يَعۡلَمُهُۥۗ وَمَا لِلظَّـٰلِمِينَ مِنۡ أَنصَارٍ ﴿270﴾

כל תרומה שתרמתם וכל נדר שנדרתם, אללה יודעם.

2:271

إِن تُبۡدُواْ ٱلصَّدَقَٰتِ فَنِعِمَّا هِيَۖ وَإِن تُخۡفُوهَا وَتُؤۡتُوهَا ٱلۡفُقَرَآءَ فَهُوَ خَيۡرٞ لَّكُمۡۚ وَيُكَفِّرُ عَنكُم مِّن سَيِّـَٔاتِكُمۡۗ وَٱللَّهُ بِمَا تَعۡمَلُونَ خَبِيرٞ ﴿271﴾

ולמקפחים אין עוזרים.

2:272

لَّيۡسَ عَلَيۡكَ هُدَىٰهُمۡ وَلَٰكِنَّ ٱللَّهَ يَهۡدِي مَن يَشَآءُۗ وَمَا تُنفِقُواْ مِنۡ خَيۡرٖ فَلِأَنفُسِكُمۡۚ وَمَا تُنفِقُونَ إِلَّا ٱبۡتِغَآءَ وَجۡهِ ٱللَّهِۚ وَمَا تُنفِقُواْ مِنۡ خَيۡرٖ يُوَفَّ إِلَيۡكُمۡ وَأَنتُمۡ لَا تُظۡلَمُونَ ﴿272﴾

אם תתנו צדקה בגלוי טוב ויפה, ואולם אם תסתירוה ותתנוה לעניים טוב יותר לכם, ואללה יכפר לכם על עוונותיכם. אללה הכי בקי במה שתעשו.

2:273

لِلۡفُقَرَآءِ ٱلَّذِينَ أُحۡصِرُواْ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ لَا يَسۡتَطِيعُونَ ضَرۡبٗا فِي ٱلۡأَرۡضِ يَحۡسَبُهُمُ ٱلۡجَاهِلُ أَغۡنِيَآءَ مِنَ ٱلتَّعَفُّفِ تَعۡرِفُهُم بِسِيمَٰهُمۡ لَا يَسۡـَٔلُونَ ٱلنَّاسَ إِلۡحَافٗاۗ وَمَا تُنفِقُواْ مِنۡ خَيۡرٖ فَإِنَّ ٱللَّهَ بِهِۦ عَلِيمٌ ﴿273﴾

לא עליך (מוחמד) מוטלת האחריות אם יקבלו את ההדרכה, כי אללה מדריך את מי שירצה. כל מה שתתרמו מהטוב, לעצמכם הוא, ואל תתרמו אותו אלא למען אללה. כל הטוב שתתרמו יושב ויוכפל לכם(ביום הדין) ולא תקופחו,

2:274

ٱلَّذِينَ يُنفِقُونَ أَمۡوَٰلَهُم بِٱلَّيۡلِ وَٱلنَّهَارِ سِرّٗا وَعَلَانِيَةٗ فَلَهُمۡ أَجۡرُهُمۡ عِندَ رَبِّهِمۡ وَلَا خَوۡفٌ عَلَيۡهِمۡ وَلَا هُمۡ يَحۡزَنُونَ ﴿274﴾

(הצדקה שתתרמו) מיועדת לעניים אשר אינם יכולים לנוע בארץ לצורכי פרנסתם בגלל אמונתם באללה. ומי שאינו מכיר אותם ואת מצבם יחשבם לעשירים, כי נמנעים הם מלבקש צדקה, אולם אתה מכירם במאפייניהם, אין הם שואלים טובה מאנשים ואינם מפצירים, כל הטוב אשר תתרמו, הן אללה יודעו.

2:275

ٱلَّذِينَ يَأۡكُلُونَ ٱلرِّبَوٰاْ لَا يَقُومُونَ إِلَّا كَمَا يَقُومُ ٱلَّذِي يَتَخَبَّطُهُ ٱلشَّيۡطَٰنُ مِنَ ٱلۡمَسِّۚ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ قَالُوٓاْ إِنَّمَا ٱلۡبَيۡعُ مِثۡلُ ٱلرِّبَوٰاْۗ وَأَحَلَّ ٱللَّهُ ٱلۡبَيۡعَ وَحَرَّمَ ٱلرِّبَوٰاْۚ فَمَن جَآءَهُۥ مَوۡعِظَةٞ مِّن رَّبِّهِۦ فَٱنتَهَىٰ فَلَهُۥ مَا سَلَفَ وَأَمۡرُهُۥٓ إِلَى ٱللَّهِۖ وَمَنۡ عَادَ فَأُوْلَـٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلنَّارِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ ﴿275﴾

כל אלה אשר תורמים כספם (בצדקה) בלילה וביום, בסתר ובגלוי, גמולם שמור להם אצל ריבונם, ואין חשש לגורלם והם לא ייעצבו.

2:276

يَمۡحَقُ ٱللَّهُ ٱلرِّبَوٰاْ وَيُرۡبِي ٱلصَّدَقَٰتِۗ وَٱللَّهُ لَا يُحِبُّ كُلَّ كَفَّارٍ أَثِيمٍ ﴿276﴾

אלה אשר אוכלים את הריבית לא יקומו אלא כפי שיקום מי שאחז בו השטן מן הדיבוק. זאת משום שאמרו: “מיקח וממכר דומה לריבית”, ואולם אללה הרשה את המיקח והממכר ואסר את הריבית, לכן, כל מי שהגיעה אליו אזהרה זו מריבונו, והפסיק (לאכול ריבית), יחזיק באשר כבר קיבל, ואללה יטפל בעניינו, ואולם מי שחוזר (לקבל ריבית), אלה הם בעלי האש ולעולם יהיו בה.

2:277

إِنَّ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ وَأَقَامُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَءَاتَوُاْ ٱلزَّكَوٰةَ لَهُمۡ أَجۡرُهُمۡ عِندَ رَبِّهِمۡ وَلَا خَوۡفٌ عَلَيۡهِمۡ وَلَا هُمۡ يَحۡزَنُونَ ﴿277﴾

אללה ימחק את הריבית וירבה את הצדקה. אללה אינו אוהב כל כופר וחוטא.

2:278

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَذَرُواْ مَا بَقِيَ مِنَ ٱلرِّبَوٰٓاْ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَ ﴿278﴾

אלה אשר האמינו ועושי הטובות והקימו את התפילה ונתנו את הזכאת (צדקת חובה), להם גמולם אצל ריבונם, אין חשש לגורלם ולא ייעצבו.

2:279

فَإِن لَّمۡ تَفۡعَلُواْ فَأۡذَنُواْ بِحَرۡبٖ مِّنَ ٱللَّهِ وَرَسُولِهِۦۖ وَإِن تُبۡتُمۡ فَلَكُمۡ رُءُوسُ أَمۡوَٰلِكُمۡ لَا تَظۡلِمُونَ وَلَا تُظۡلَمُونَ ﴿279﴾

הוי, אלה אשר האמינו! יראו את אללה והיפטרו ממה שנותר מן הריבית, אם באמת מאמינים אתם, 279 ואם לא תעשו כן, התכוננו למלחמה מאללה ושליחו, ואולם אם תבקשו סליחה, הן, לכם קרן כספיכם, לא תקפהו ולא תקופחו.

2:280

وَإِن كَانَ ذُو عُسۡرَةٖ فَنَظِرَةٌ إِلَىٰ مَيۡسَرَةٖۚ وَأَن تَصَدَّقُواْ خَيۡرٞ لَّكُمۡ إِن كُنتُمۡ تَعۡلَمُونَ ﴿280﴾

ואם הוא (החייב כסף) בצרה, תוענק לו ארכה (עד שישתפר מצבו), ואם תתרמו לו צדקה (שלא לגבות את החוב), ייסב לכם, אם יודעים אתם.

2:281

وَٱتَّقُواْ يَوۡمٗا تُرۡجَعُونَ فِيهِ إِلَى ٱللَّهِۖ ثُمَّ تُوَفَّىٰ كُلُّ نَفۡسٖ مَّا كَسَبَتۡ وَهُمۡ لَا يُظۡلَمُونَ ﴿281﴾

ייראו את היום בו תושבו אל אללה, ואז תקבל כל נפש את המגיע לה, והם לא יקופחו.

2:282

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ إِذَا تَدَايَنتُم بِدَيۡنٍ إِلَىٰٓ أَجَلٖ مُّسَمّٗى فَٱكۡتُبُوهُۚ وَلۡيَكۡتُب بَّيۡنَكُمۡ كَاتِبُۢ بِٱلۡعَدۡلِۚ وَلَا يَأۡبَ كَاتِبٌ أَن يَكۡتُبَ كَمَا عَلَّمَهُ ٱللَّهُۚ فَلۡيَكۡتُبۡ وَلۡيُمۡلِلِ ٱلَّذِي عَلَيۡهِ ٱلۡحَقُّ وَلۡيَتَّقِ ٱللَّهَ رَبَّهُۥ وَلَا يَبۡخَسۡ مِنۡهُ شَيۡـٔٗاۚ فَإِن كَانَ ٱلَّذِي عَلَيۡهِ ٱلۡحَقُّ سَفِيهًا أَوۡ ضَعِيفًا أَوۡ لَا يَسۡتَطِيعُ أَن يُمِلَّ هُوَ فَلۡيُمۡلِلۡ وَلِيُّهُۥ بِٱلۡعَدۡلِۚ وَٱسۡتَشۡهِدُواْ شَهِيدَيۡنِ مِن رِّجَالِكُمۡۖ فَإِن لَّمۡ يَكُونَا رَجُلَيۡنِ فَرَجُلٞ وَٱمۡرَأَتَانِ مِمَّن تَرۡضَوۡنَ مِنَ ٱلشُّهَدَآءِ أَن تَضِلَّ إِحۡدَىٰهُمَا فَتُذَكِّرَ إِحۡدَىٰهُمَا ٱلۡأُخۡرَىٰۚ وَلَا يَأۡبَ ٱلشُّهَدَآءُ إِذَا مَا دُعُواْۚ وَلَا تَسۡـَٔمُوٓاْ أَن تَكۡتُبُوهُ صَغِيرًا أَوۡ كَبِيرًا إِلَىٰٓ أَجَلِهِۦۚ ذَٰلِكُمۡ أَقۡسَطُ عِندَ ٱللَّهِ وَأَقۡوَمُ لِلشَّهَٰدَةِ وَأَدۡنَىٰٓ أَلَّا تَرۡتَابُوٓاْ إِلَّآ أَن تَكُونَ تِجَٰرَةً حَاضِرَةٗ تُدِيرُونَهَا بَيۡنَكُمۡ فَلَيۡسَ عَلَيۡكُمۡ جُنَاحٌ أَلَّا تَكۡتُبُوهَاۗ وَأَشۡهِدُوٓاْ إِذَا تَبَايَعۡتُمۡۚ وَلَا يُضَآرَّ كَاتِبٞ وَلَا شَهِيدٞۚ وَإِن تَفۡعَلُواْ فَإِنَّهُۥ فُسُوقُۢ بِكُمۡۗ وَٱتَّقُواْ ٱللَّهَۖ وَيُعَلِّمُكُمُ ٱللَّهُۗ وَٱللَّهُ بِكُلِّ شَيۡءٍ عَلِيمٞ ﴿282﴾

הוי, אלה אשר האמינו! כאשר אתם מתקשרים בינכם על חוב לזמן קבוע, עשו זאת בכתב, ותנו לכותב לרשום לכם את זה. אסור לכותב לסרב לרשום כפי שלימדהו אללה. עליו לרשום, והחייב יכתיב לו, וירא את אללה ריבונו, ולא יפחית מחובו כלום. אם החייב היה בלתי שפוי או חלוש בדעתו שאינו מסוגל להכתיב, יכתיב הממונה עליו בשמו בצדק. הקימו שני עדים מקרב אנשיכם. אם לא יימצאו שני גברים, כי אז גבר אחד ושתי נשים אשר אתם מסופקים מהן כעדות, משום שאם אחת מהן תשכח או תטעה, תזכיר לה האחרת. ואסור לעדים לסרב להעיד בכל זמן שיתבקשו להעיד. ואל תתרשלו ברישום החוב, בין אם קטן הוא או גדול, ואת מועד פירעונו. דרך זו כשירה יותר בעיני אללה וטובה יותר לשמירת העדות ולמניעת ספקות. ואולם, אם מדובר בסחורה זמינה שאתם מעבירים בינכם, אין בעיה אם לא תרשמוה. הקימו עדים לכל עסקה שתעשו, מבלי שתפעילו לחץ נגד רשם או עד, אם כך תעשו, תהיה זו הפקרות מצדכם. לכן, יראו את אללה, ואללה ילמדכם, ואללה יודע כל דבר.

2:283

وَإِن كُنتُمۡ عَلَىٰ سَفَرٖ وَلَمۡ تَجِدُواْ كَاتِبٗا فَرِهَٰنٞ مَّقۡبُوضَةٞۖ فَإِنۡ أَمِنَ بَعۡضُكُم بَعۡضٗا فَلۡيُؤَدِّ ٱلَّذِي ٱؤۡتُمِنَ أَمَٰنَتَهُۥ وَلۡيَتَّقِ ٱللَّهَ رَبَّهُۥۗ وَلَا تَكۡتُمُواْ ٱلشَّهَٰدَةَۚ وَمَن يَكۡتُمۡهَا فَإِنَّهُۥٓ ءَاثِمٞ قَلۡبُهُۥۗ وَٱللَّهُ بِمَا تَعۡمَلُونَ عَلِيمٞ ﴿283﴾

ואם נוסעים אתם, ולא תמצאו כותב, הפקידו עירבון, אם מוסר אדם פיקדון לרעהו, חייב מקבל הפיקדון להחזירו כמצוות אללה ריבונו. אל תסתירו את העדות, ומסתירה בליבו אשם הוא, כי אללה יודע את כל מעשיכם.

2:284

لِّلَّهِ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۗ وَإِن تُبۡدُواْ مَا فِيٓ أَنفُسِكُمۡ أَوۡ تُخۡفُوهُ يُحَاسِبۡكُم بِهِ ٱللَّهُۖ فَيَغۡفِرُ لِمَن يَشَآءُ وَيُعَذِّبُ مَن يَشَآءُۗ وَٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٌ ﴿284﴾

לאללה כל מה שבשמים ומה שבארץ, ובין אם תגלו או תסתירו את מה שבתוככם, אללה יבוא חשבון עמכם על כך, ויסלח למי שירצה ויעניש את מי שירצה, כי אללה הוא הכול-יכול.

2:285

ءَامَنَ ٱلرَّسُولُ بِمَآ أُنزِلَ إِلَيۡهِ مِن رَّبِّهِۦ وَٱلۡمُؤۡمِنُونَۚ كُلٌّ ءَامَنَ بِٱللَّهِ وَمَلَـٰٓئِكَتِهِۦ وَكُتُبِهِۦ وَرُسُلِهِۦ لَا نُفَرِّقُ بَيۡنَ أَحَدٖ مِّن رُّسُلِهِۦۚ وَقَالُواْ سَمِعۡنَا وَأَطَعۡنَاۖ غُفۡرَانَكَ رَبَّنَا وَإِلَيۡكَ ٱلۡمَصِيرُ ﴿285﴾

מאמין השליח (מוחמד) במה שהורד אליו מריבונו, וגם כן המאמינים, כל אחד מאמין באללה ובמלאכיו, ובספריו ובשליחיו, ואיננו מפלים את שליחיו אלה לעומת אלה, ואמרו,: “שמענו וצייתנו, סלח לנו ריבוננו כי אליך כולם חוזרים.

2:286

لَا يُكَلِّفُ ٱللَّهُ نَفۡسًا إِلَّا وُسۡعَهَاۚ لَهَا مَا كَسَبَتۡ وَعَلَيۡهَا مَا ٱكۡتَسَبَتۡۗ رَبَّنَا لَا تُؤَاخِذۡنَآ إِن نَّسِينَآ أَوۡ أَخۡطَأۡنَاۚ رَبَّنَا وَلَا تَحۡمِلۡ عَلَيۡنَآ إِصۡرٗا كَمَا حَمَلۡتَهُۥ عَلَى ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِنَاۚ رَبَّنَا وَلَا تُحَمِّلۡنَا مَا لَا طَاقَةَ لَنَا بِهِۦۖ وَٱعۡفُ عَنَّا وَٱغۡفِرۡ لَنَا وَٱرۡحَمۡنَآۚ أَنتَ مَوۡلَىٰنَا فَٱنصُرۡنَا عَلَى ٱلۡقَوۡمِ ٱلۡكَٰفِرِينَ ﴿286﴾

אללה, אינו מחייב נפש בעול זולת מידת יכולתה, ותקבל את שכרה בהתאם למעשיה הטובים, ואת עונשה בהתאם למעשיה הרעים. ריבוננו! אל תענישנו אם נשכח או נשגה, ריבוננו! אל תטיל עלינו נטל כפי שהטלת על אלה שקדמו לנו. ואל תטיל עלינו מה שאין בכוחנו לשאת, וחנון אותנו, וסלח לנו, ורחם עלינו, כי אתה השולט בנו, והענק לנו ניצחון על האנשים הכופרים”.

3:1

الٓمٓ ﴿1﴾

אלף.לאם.מים.

3:2

ٱللَّهُ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡحَيُّ ٱلۡقَيُّومُ ﴿2﴾

אללה, אין אלוה מלבדו, החי הקיים.

3:3

نَزَّلَ عَلَيۡكَ ٱلۡكِتَٰبَ بِٱلۡحَقِّ مُصَدِّقٗا لِّمَا بَيۡنَ يَدَيۡهِ وَأَنزَلَ ٱلتَّوۡرَىٰةَ وَٱلۡإِنجِيلَ ﴿3﴾

(אללה) הוריד אליך(הנביא מוחמד) את הספר (הקוראן) באמת בצדק, מאשר את אשר בידיו. והוריד את התורה (למשה) ואת הבשורה (לישוע),

3:4

مِن قَبۡلُ هُدٗى لِّلنَّاسِ وَأَنزَلَ ٱلۡفُرۡقَانَۗ إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ لَهُمۡ عَذَابٞ شَدِيدٞۗ وَٱللَّهُ عَزِيزٞ ذُو ٱنتِقَامٍ ﴿4﴾

מקדם כהדרכה לאנשים, והוריד את הפורקאן (הקוראן). הנה אלה אשר כפרו באותות אללה, להם עונש קשה (ביום הדין), ואללה עזוז ובעל נקמה

3:5

إِنَّ ٱللَّهَ لَا يَخۡفَىٰ عَلَيۡهِ شَيۡءٞ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلَا فِي ٱلسَّمَآءِ ﴿5﴾

הן, אללה אין דבר שנסתר ממנו לא בארץ ולא בשמים.

3:6

هُوَ ٱلَّذِي يُصَوِّرُكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡحَامِ كَيۡفَ يَشَآءُۚ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡحَكِيمُ ﴿6﴾

הוא אשר עיצב אתכם ברחם (אימהותיכם) כרצונו, ואין אלוה מלבדו, והוא העזוז החכם.

3:7

هُوَ ٱلَّذِيٓ أَنزَلَ عَلَيۡكَ ٱلۡكِتَٰبَ مِنۡهُ ءَايَٰتٞ مُّحۡكَمَٰتٌ هُنَّ أُمُّ ٱلۡكِتَٰبِ وَأُخَرُ مُتَشَٰبِهَٰتٞۖ فَأَمَّا ٱلَّذِينَ فِي قُلُوبِهِمۡ زَيۡغٞ فَيَتَّبِعُونَ مَا تَشَٰبَهَ مِنۡهُ ٱبۡتِغَآءَ ٱلۡفِتۡنَةِ وَٱبۡتِغَآءَ تَأۡوِيلِهِۦۖ وَمَا يَعۡلَمُ تَأۡوِيلَهُۥٓ إِلَّا ٱللَّهُۗ وَٱلرَّـٰسِخُونَ فِي ٱلۡعِلۡمِ يَقُولُونَ ءَامَنَّا بِهِۦ كُلّٞ مِّنۡ عِندِ رَبِّنَاۗ وَمَا يَذَّكَّرُ إِلَّآ أُوْلُواْ ٱلۡأَلۡبَٰبِ ﴿7﴾

הוא שהוריד אליך(הנביא מוחמד) את הספר(הקוראן). יש בו אותות בהירים, והם בסיס הספר, ואחרים דומים, אלה אשר סטייה בלבבם בוחרים את האותות המשתמעים לכמה פנים כדי לעורר ספקות, וכדי לפרשו כרצונם, ואולם רק אללה יודע את פשרו. אלה אשר מבוססים בידע אומרים “אנו מאמינים בו, הכל מעם ריבוננו”. רק בעלי התבונה יזכרו.

3:8

رَبَّنَا لَا تُزِغۡ قُلُوبَنَا بَعۡدَ إِذۡ هَدَيۡتَنَا وَهَبۡ لَنَا مِن لَّدُنكَ رَحۡمَةًۚ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡوَهَّابُ ﴿8﴾

ריבוננו! אל תיתן לליבנו לסטות לאחר שהדרכת אותנו, והב לנו מרחמיך מטעמך, כי אתה המיטיב ללא גבול.

3:9

رَبَّنَآ إِنَّكَ جَامِعُ ٱلنَّاسِ لِيَوۡمٖ لَّا رَيۡبَ فِيهِۚ إِنَّ ٱللَّهَ لَا يُخۡلِفُ ٱلۡمِيعَادَ ﴿9﴾

ריבוננו! אתה מקבץ את כל האנשים ביום אשר אין ספק לגביו(יום הדין). אללה לא יפר את התחייבותו.

3:10

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ لَن تُغۡنِيَ عَنۡهُمۡ أَمۡوَٰلُهُمۡ وَلَآ أَوۡلَٰدُهُم مِّنَ ٱللَّهِ شَيۡـٔٗاۖ وَأُوْلَـٰٓئِكَ هُمۡ وَقُودُ ٱلنَّارِ ﴿10﴾

אלה אשר כפרו, לא יועיל להם רכושם ולא ילדיהם בכלום אצל אללה, ואלה הם חומר בעירת האש (בגיהינום).

3:11

كَدَأۡبِ ءَالِ فِرۡعَوۡنَ وَٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡۚ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا فَأَخَذَهُمُ ٱللَّهُ بِذُنُوبِهِمۡۗ وَٱللَّهُ شَدِيدُ ٱلۡعِقَابِ ﴿11﴾

כמו אנשי פרעה ואלה שהיו לפניהם, כולם התכחשו לאותותינו, והשמיד אותם אללה בגין חטאיהם, ואללה קשה בעונשו.

3:12

قُل لِّلَّذِينَ كَفَرُواْ سَتُغۡلَبُونَ وَتُحۡشَرُونَ إِلَىٰ جَهَنَّمَۖ وَبِئۡسَ ٱلۡمِهَادُ ﴿12﴾

אמור לאלה אשר כפרו! עוד תנחלו תבוסה ותקובצו אל גיהינום. כה רע הוא משכנכם הסופי!

3:13

قَدۡ كَانَ لَكُمۡ ءَايَةٞ فِي فِئَتَيۡنِ ٱلۡتَقَتَاۖ فِئَةٞ تُقَٰتِلُ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ وَأُخۡرَىٰ كَافِرَةٞ يَرَوۡنَهُم مِّثۡلَيۡهِمۡ رَأۡيَ ٱلۡعَيۡنِۚ وَٱللَّهُ يُؤَيِّدُ بِنَصۡرِهِۦ مَن يَشَآءُۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَعِبۡرَةٗ لِّأُوْلِي ٱلۡأَبۡصَٰرِ ﴿13﴾

כבר היה לכם אות בשני מחנות אשר נפגשו (בקרב של בדר), מחנה אחד נלחם בשביל אללה, והשני כופר. ראו במו עיניהם את מחנה המאמינים כפליים ממספרם. כך מנחיל אללה ניצחון למי שירצה. ובזה יש לקח לבעלי תבונה.

3:14

زُيِّنَ لِلنَّاسِ حُبُّ ٱلشَّهَوَٰتِ مِنَ ٱلنِّسَآءِ وَٱلۡبَنِينَ وَٱلۡقَنَٰطِيرِ ٱلۡمُقَنطَرَةِ مِنَ ٱلذَّهَبِ وَٱلۡفِضَّةِ وَٱلۡخَيۡلِ ٱلۡمُسَوَّمَةِ وَٱلۡأَنۡعَٰمِ وَٱلۡحَرۡثِۗ ذَٰلِكَ مَتَٰعُ ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَاۖ وَٱللَّهُ عِندَهُۥ حُسۡنُ ٱلۡمَـَٔابِ ﴿14﴾

קושטה לאנשים אהבת התאווה לנשים ובנים ומצבורי זהב וכסף, וסוסים אצילים, והמקנה והאדמה הזרועה, כל זה תענוג זמני של חיי העולם הזה, ואצל אללה החזרה הטובה (לגן עדן).

3:15

قُلۡ أَؤُنَبِّئُكُم بِخَيۡرٖ مِّن ذَٰلِكُمۡۖ لِلَّذِينَ ٱتَّقَوۡاْ عِندَ رَبِّهِمۡ جَنَّـٰتٞ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ خَٰلِدِينَ فِيهَا وَأَزۡوَٰجٞ مُّطَهَّرَةٞ وَرِضۡوَٰنٞ مِّنَ ٱللَّهِۗ وَٱللَّهُ بَصِيرُۢ بِٱلۡعِبَادِ ﴿15﴾

אמור! האודיע לכם מה עדיף לכם יותר מכל זה! לאלה היראים יש אצל ריבונם גנים אשר נהרות זורמים מתחתיהם ולעולם יחיו בהם, וזוגות מטוהרות, יקבלו שביעות רצונו של אללה. ואללה מיטיב להבחין בעבדיו.

3:16

ٱلَّذِينَ يَقُولُونَ رَبَّنَآ إِنَّنَآ ءَامَنَّا فَٱغۡفِرۡ لَنَا ذُنُوبَنَا وَقِنَا عَذَابَ ٱلنَّارِ ﴿16﴾

אלה אשר אומרים: “ריבוננו! הן אנו האמנו, על כן סלח לנו על חטאינו, והגן עלינו מעונש האש”,

3:17

ٱلصَّـٰبِرِينَ وَٱلصَّـٰدِقِينَ وَٱلۡقَٰنِتِينَ وَٱلۡمُنفِقِينَ وَٱلۡمُسۡتَغۡفِرِينَ بِٱلۡأَسۡحَارِ ﴿17﴾

(אלה הם:) בעלי הסבלנות, אנשי הצדק, הכנועים, הנותנים צדקה והמבקשים סליחה לקראת סוף הלילה.

3:18

شَهِدَ ٱللَّهُ أَنَّهُۥ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ وَٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ وَأُوْلُواْ ٱلۡعِلۡمِ قَآئِمَۢا بِٱلۡقِسۡطِۚ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡحَكِيمُ ﴿18﴾

אללה מעיד כי אין אלוה מלבדו, (וכך העידו) המלאכים, ובעלי הדעת, (שאללה) מקיים צדק. אין אלוה מלבדו, הוא העזוז והחכם.

3:19

إِنَّ ٱلدِّينَ عِندَ ٱللَّهِ ٱلۡإِسۡلَٰمُۗ وَمَا ٱخۡتَلَفَ ٱلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَهُمُ ٱلۡعِلۡمُ بَغۡيَۢا بَيۡنَهُمۡۗ وَمَن يَكۡفُرۡ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ فَإِنَّ ٱللَّهَ سَرِيعُ ٱلۡحِسَابِ ﴿19﴾

הן, הדת אצל אללה היא האסלאם, לא נחלקו ביניהם אלה אשר קיבלו את הספר (התורה והבשורה), אלא לאחר שהגיעה אליהם הדעת (הקוראן) וקיפחו זה את זה, ומי שיכפור באותות אללה, אכן, אללה מהיר חשבון.

3:20

فَإِنۡ حَآجُّوكَ فَقُلۡ أَسۡلَمۡتُ وَجۡهِيَ لِلَّهِ وَمَنِ ٱتَّبَعَنِۗ وَقُل لِّلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡأُمِّيِّـۧنَ ءَأَسۡلَمۡتُمۡۚ فَإِنۡ أَسۡلَمُواْ فَقَدِ ٱهۡتَدَواْۖ وَّإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنَّمَا عَلَيۡكَ ٱلۡبَلَٰغُۗ وَٱللَّهُ بَصِيرُۢ بِٱلۡعِبَادِ ﴿20﴾

ואם יתנצחו אתך (מוחמד), אמור: ״ התמסרתי באמונתי לאללה, אני וחסידיי “. ואמור לאלה אשר קיבלו את הספר ולאלה אשר לא קיבלו אותו, “האם התמסרתם באמונתכם לאללה?” ואם הם התמסרו, זה סימן שהודרכו. ואם יתרחקו(יכפרו), (אין אתה אחראי להם), כי חובתך רק להודיע להם. ואללה משגיח על עבדיו.

3:21

إِنَّ ٱلَّذِينَ يَكۡفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَيَقۡتُلُونَ ٱلنَّبِيِّـۧنَ بِغَيۡرِ حَقّٖ وَيَقۡتُلُونَ ٱلَّذِينَ يَأۡمُرُونَ بِٱلۡقِسۡطِ مِنَ ٱلنَّاسِ فَبَشِّرۡهُم بِعَذَابٍ أَلِيمٍ ﴿21﴾

אלה אשר כפרו באותות אללה, והחורגים את הנביאים בלי צדק, ואלה אשר הורגים את האנשים המצווים על צדק. בשר להם על עונש כואב.

3:22

أُوْلَـٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ حَبِطَتۡ أَعۡمَٰلُهُمۡ فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِ وَمَا لَهُم مِّن نَّـٰصِرِينَ ﴿22﴾

אלה הם שמעשיהם יאבדו להם, בעולם הזה ובעולם הבא, ולא יהיה להם שום מחלץ.

3:23

أَلَمۡ تَرَ إِلَى ٱلَّذِينَ أُوتُواْ نَصِيبٗا مِّنَ ٱلۡكِتَٰبِ يُدۡعَوۡنَ إِلَىٰ كِتَٰبِ ٱللَّهِ لِيَحۡكُمَ بَيۡنَهُمۡ ثُمَّ يَتَوَلَّىٰ فَرِيقٞ مِّنۡهُمۡ وَهُم مُّعۡرِضُونَ ﴿23﴾

הלא ראית את אלה אשר ידעו חלק מן הספר (התורה)? כאשר הם מוזמנים לבוא אל ספר אללה (הקוראן) למען ישפוט ביניהם, אז חבורה מהם תתרחק (תכפור) והם מסרבים.

3:24

ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ قَالُواْ لَن تَمَسَّنَا ٱلنَّارُ إِلَّآ أَيَّامٗا مَّعۡدُودَٰتٖۖ وَغَرَّهُمۡ فِي دِينِهِم مَّا كَانُواْ يَفۡتَرُونَ ﴿24﴾

זאת כי אמרו: “לא תיגע בנו האש אלא לימים ספורים”. השלה אותם מה שבדו בדתם.

3:25

فَكَيۡفَ إِذَا جَمَعۡنَٰهُمۡ لِيَوۡمٖ لَّا رَيۡبَ فِيهِ وَوُفِّيَتۡ كُلُّ نَفۡسٖ مَّا كَسَبَتۡ وَهُمۡ لَا يُظۡلَمُونَ ﴿25﴾

ומה יעשו כאשר נקבצם ביום (יום הדין) שאין ספק בו, כשכל נפש תקבל את גמולה, והם לא יקופחו.

3:26

قُلِ ٱللَّهُمَّ مَٰلِكَ ٱلۡمُلۡكِ تُؤۡتِي ٱلۡمُلۡكَ مَن تَشَآءُ وَتَنزِعُ ٱلۡمُلۡكَ مِمَّن تَشَآءُ وَتُعِزُّ مَن تَشَآءُ وَتُذِلُّ مَن تَشَآءُۖ بِيَدِكَ ٱلۡخَيۡرُۖ إِنَّكَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٞ ﴿26﴾

אמור!: “אללה! מלך המלכות, הנך מעניק מלכות למי שתרצה, תולש את המלכות מידי מי שתרצה, מאדיר את מי שתרצה, משפיל את מי שתרצה, בידך כל הטוב ואתה הכול-יכול.

3:27

تُولِجُ ٱلَّيۡلَ فِي ٱلنَّهَارِ وَتُولِجُ ٱلنَّهَارَ فِي ٱلَّيۡلِۖ وَتُخۡرِجُ ٱلۡحَيَّ مِنَ ٱلۡمَيِّتِ وَتُخۡرِجُ ٱلۡمَيِّتَ مِنَ ٱلۡحَيِّۖ وَتَرۡزُقُ مَن تَشَآءُ بِغَيۡرِ حِسَابٖ ﴿27﴾

אתה מחדיר הלילה לתוך היום ומחדיר את היום לתוך הלילה, ומוציא את החי מן המת ואת המת מן החי, ואתה שולח פרנסה לכל אשר תרצה בלי הגבלה.

3:28

لَّا يَتَّخِذِ ٱلۡمُؤۡمِنُونَ ٱلۡكَٰفِرِينَ أَوۡلِيَآءَ مِن دُونِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَۖ وَمَن يَفۡعَلۡ ذَٰلِكَ فَلَيۡسَ مِنَ ٱللَّهِ فِي شَيۡءٍ إِلَّآ أَن تَتَّقُواْ مِنۡهُمۡ تُقَىٰةٗۗ وَيُحَذِّرُكُمُ ٱللَّهُ نَفۡسَهُۥۗ وَإِلَى ٱللَّهِ ٱلۡمَصِيرُ ﴿28﴾

אל ייקחו המאמינים את הכופרים לאנשי חסות במקום המאמינים. וכל העושה זאת, אין לו מה לקוות מאללה, אלא אם תעשו זאת כדי להגן על עצמכם מפני סכנה. אללה מזהירכם מפני עצמו, כי אל אללה כולם חוזרים.

3:29

قُلۡ إِن تُخۡفُواْ مَا فِي صُدُورِكُمۡ أَوۡ تُبۡدُوهُ يَعۡلَمۡهُ ٱللَّهُۗ وَيَعۡلَمُ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۗ وَٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٞ ﴿29﴾

אמור!: “בין אם תסתירו את אשר בלבבכם ובין אם תגלוהו, אללה יודע אותו, כי הוא יודע את כול אשר בשמיים ובארץ, ואללה הוא כול-יכול,

3:30

يَوۡمَ تَجِدُ كُلُّ نَفۡسٖ مَّا عَمِلَتۡ مِنۡ خَيۡرٖ مُّحۡضَرٗا وَمَا عَمِلَتۡ مِن سُوٓءٖ تَوَدُّ لَوۡ أَنَّ بَيۡنَهَا وَبَيۡنَهُۥٓ أَمَدَۢا بَعِيدٗاۗ وَيُحَذِّرُكُمُ ٱللَّهُ نَفۡسَهُۥۗ وَٱللَّهُ رَءُوفُۢ بِٱلۡعِبَادِ ﴿30﴾

ביום אשר בו תמצא כל נפש את כל מעשיה הטובים ניצבים לפניה, ואת הרע שעשתה, אז תרצה שיהיה בינה(לבין מעשיה הרעים) מרחק אדיר. אללה מזהיר אתכם מפני עצמו, ואללה רחום כלפי עבדיו.

3:31

قُلۡ إِن كُنتُمۡ تُحِبُّونَ ٱللَّهَ فَٱتَّبِعُونِي يُحۡبِبۡكُمُ ٱللَّهُ وَيَغۡفِرۡ لَكُمۡ ذُنُوبَكُمۡۚ وَٱللَّهُ غَفُورٞ رَّحِيمٞ ﴿31﴾

אמור!: “אם אוהבים אתם את אללה, אז היצמדו לדרכי! אז יאהבכם אללה ויסלח לכם על חטאיכם. אכן, אללה סולח רחום”.

3:32

قُلۡ أَطِيعُواْ ٱللَّهَ وَٱلرَّسُولَۖ فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنَّ ٱللَّهَ لَا يُحِبُّ ٱلۡكَٰفِرِينَ ﴿32﴾

אמור!: “צייתו לאללה ולשליח (מוחמד), ואם יתרחקו (יכפרו), הרי אללה אינו אוהב את הכופרים.

3:33

إِنَّ ٱللَّهَ ٱصۡطَفَىٰٓ ءَادَمَ وَنُوحٗا وَءَالَ إِبۡرَٰهِيمَ وَءَالَ عِمۡرَٰنَ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ ﴿33﴾

אללה בחר את אדם, ואת נוח, ואת משפחתו של אברהם, ואת משפחתו של עימראן (עמרם) מכל העולמים.

3:34

ذُرِّيَّةَۢ بَعۡضُهَا مِنۢ بَعۡضٖۗ وَٱللَّهُ سَمِيعٌ عَلِيمٌ ﴿34﴾

כולם בני שושלת אחת. ואללה שומע ויודע הכול.

3:35

إِذۡ قَالَتِ ٱمۡرَأَتُ عِمۡرَٰنَ رَبِّ إِنِّي نَذَرۡتُ لَكَ مَا فِي بَطۡنِي مُحَرَّرٗا فَتَقَبَّلۡ مِنِّيٓۖ إِنَّكَ أَنتَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ ﴿35﴾

כאשר אשתו של עימראן (עמרם) אמרה: “ריבוני! נדרתי נדר, להקדיש לך את אשר אני נושאת ברחמי. אנא, קבל ממני! אתה השומע היודע”.

3:36

فَلَمَّا وَضَعَتۡهَا قَالَتۡ رَبِّ إِنِّي وَضَعۡتُهَآ أُنثَىٰ وَٱللَّهُ أَعۡلَمُ بِمَا وَضَعَتۡ وَلَيۡسَ ٱلذَّكَرُ كَٱلۡأُنثَىٰۖ وَإِنِّي سَمَّيۡتُهَا مَرۡيَمَ وَإِنِّيٓ أُعِيذُهَا بِكَ وَذُرِّيَّتَهَا مِنَ ٱلشَّيۡطَٰنِ ٱلرَّجِيمِ ﴿36﴾

כאשר ילדה אותה, אמרה: “ריבוני! ילדתי בת”- אך אללה יודע היטב מה היא ילדה - ואין הזכר כנקבה, “וקראתי לה מרים, אנא שמור עליה ועל צאצאיה מפני השטן הארור”.

3:37

فَتَقَبَّلَهَا رَبُّهَا بِقَبُولٍ حَسَنٖ وَأَنۢبَتَهَا نَبَاتًا حَسَنٗا وَكَفَّلَهَا زَكَرِيَّاۖ كُلَّمَا دَخَلَ عَلَيۡهَا زَكَرِيَّا ٱلۡمِحۡرَابَ وَجَدَ عِندَهَا رِزۡقٗاۖ قَالَ يَٰمَرۡيَمُ أَنَّىٰ لَكِ هَٰذَاۖ قَالَتۡ هُوَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِۖ إِنَّ ٱللَّهَ يَرۡزُقُ مَن يَشَآءُ بِغَيۡرِ حِسَابٍ ﴿37﴾

ריבונה קיבל את הבת ברצון וחסד, וגידל אותה בשפע ובטוב, והפקיד את זכריה (דודה, הנביא) לשמור עליה ולהיות אחראי לה. בכל פעם שביקר אותה זכריה במקום עבודתה את אללה, מצא מזון לידה. אמר: “הוי, מרים מניין לך זה? אמרה: זה מאללה. אללה מפרנס את מי שרוצה בלי חשבון.

3:38

هُنَالِكَ دَعَا زَكَرِيَّا رَبَّهُۥۖ قَالَ رَبِّ هَبۡ لِي مِن لَّدُنكَ ذُرِّيَّةٗ طَيِّبَةًۖ إِنَّكَ سَمِيعُ ٱلدُّعَآءِ ﴿38﴾

שם זכריה קרא אל ריבונו: “הענק לי בחסדך זרע טוב , כי אתה שומע התפילה”.

3:39

فَنَادَتۡهُ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ وَهُوَ قَآئِمٞ يُصَلِّي فِي ٱلۡمِحۡرَابِ أَنَّ ٱللَّهَ يُبَشِّرُكَ بِيَحۡيَىٰ مُصَدِّقَۢا بِكَلِمَةٖ مِّنَ ٱللَّهِ وَسَيِّدٗا وَحَصُورٗا وَنَبِيّٗا مِّنَ ٱلصَّـٰلِحِينَ ﴿39﴾

המלאכים קראו לו בעודו עומד בתפילה בבית התפילה ואמרו לו: “אללה מבשר לך על (בן ושמו) יחיא (יוחנן), אשר יאמת את דברו של אללה, ויהיה אדון ונמנע מהנאות החיים, ונביא מן הישרים”

3:40

قَالَ رَبِّ أَنَّىٰ يَكُونُ لِي غُلَٰمٞ وَقَدۡ بَلَغَنِيَ ٱلۡكِبَرُ وَٱمۡرَأَتِي عَاقِرٞۖ قَالَ كَذَٰلِكَ ٱللَّهُ يَفۡعَلُ مَا يَشَآءُ ﴿40﴾

אמר (זכריה): “ריבוני! כיצד יהיה לי בן ואני זקן ואשתי עקרה?” והוא נענה: “כך יהיה. אללה יעשה כל מה שרוצה”

3:41

قَالَ رَبِّ ٱجۡعَل لِّيٓ ءَايَةٗۖ قَالَ ءَايَتُكَ أَلَّا تُكَلِّمَ ٱلنَّاسَ ثَلَٰثَةَ أَيَّامٍ إِلَّا رَمۡزٗاۗ وَٱذۡكُر رَّبَّكَ كَثِيرٗا وَسَبِّحۡ بِٱلۡعَشِيِّ وَٱلۡإِبۡكَٰرِ ﴿41﴾

אמר (זכריה): “ריבוני! תן לי אות”. והוא נענה, “האות שלך: שלא תדבר עם האנשים שלושה ימים אלא ברמזים. והזכר את שם ריבונך רבות, ושבחהו כל ערב ובוקר”

3:42

وَإِذۡ قَالَتِ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ يَٰمَرۡيَمُ إِنَّ ٱللَّهَ ٱصۡطَفَىٰكِ وَطَهَّرَكِ وَٱصۡطَفَىٰكِ عَلَىٰ نِسَآءِ ٱلۡعَٰلَمِينَ ﴿42﴾

וכאשר המלאכים אמרו: “הוי, מרים! אללה בחר בך וטיהר אותך ובחר בך להיות מעל נשות העולמים,

3:43

يَٰمَرۡيَمُ ٱقۡنُتِي لِرَبِّكِ وَٱسۡجُدِي وَٱرۡكَعِي مَعَ ٱلرَّـٰكِعِينَ ﴿43﴾

הוי, מרים! התמסרי לריבונך וסגדי וכרעי עם הכורעים”.

3:44

ذَٰلِكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلۡغَيۡبِ نُوحِيهِ إِلَيۡكَۚ وَمَا كُنتَ لَدَيۡهِمۡ إِذۡ يُلۡقُونَ أَقۡلَٰمَهُمۡ أَيُّهُمۡ يَكۡفُلُ مَرۡيَمَ وَمَا كُنتَ لَدَيۡهِمۡ إِذۡ يَخۡتَصِمُونَ ﴿44﴾

זהו אחד מן המאורעות הנסתרותם אשר אנו מגלים אותו לך (הנביא מוחמד), כי לא היית עמהם בעת השליכם את עטיהם למען יידעו מי יהיה אומן למרים, ולא היית עמהם כאשר רבו ביניהם.

3:45

إِذۡ قَالَتِ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ يَٰمَرۡيَمُ إِنَّ ٱللَّهَ يُبَشِّرُكِ بِكَلِمَةٖ مِّنۡهُ ٱسۡمُهُ ٱلۡمَسِيحُ عِيسَى ٱبۡنُ مَرۡيَمَ وَجِيهٗا فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِ وَمِنَ ٱلۡمُقَرَّبِينَ ﴿45﴾

כאשר המלאכים אמרו: “הוי מרים! אללה מבשר לך במילה שהוא נותן לך, שמו: המשיח, ישוע בן מרים, אשר יהיה נכבד בעולם הזה ובעולם הבא, ויהיה מהמקורבים.

3:46

وَيُكَلِّمُ ٱلنَّاسَ فِي ٱلۡمَهۡدِ وَكَهۡلٗا وَمِنَ ٱلصَّـٰلِحِينَ ﴿46﴾

וידבר אל האנשים בהיותו בעריסה ובגיל העמידה, ויהיה מן הישרים.

3:47

قَالَتۡ رَبِّ أَنَّىٰ يَكُونُ لِي وَلَدٞ وَلَمۡ يَمۡسَسۡنِي بَشَرٞۖ قَالَ كَذَٰلِكِ ٱللَّهُ يَخۡلُقُ مَا يَشَآءُۚ إِذَا قَضَىٰٓ أَمۡرٗا فَإِنَّمَا يَقُولُ لَهُۥ كُن فَيَكُونُ ﴿47﴾

אמרה (מרים): “ריבוני! כיצד יהיה לי בן ואיש לא נגע בי?” אמר (אללה): “כך ייצור אללה את מה שירצה, ואם יחליט דבר, הוא יאמר לו: “היה! ״ ויהיה.

3:48

وَيُعَلِّمُهُ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡحِكۡمَةَ وَٱلتَّوۡرَىٰةَ وَٱلۡإِنجِيلَ ﴿48﴾

וילמד (אללה) אותו (ישוע) את הספר ואת החוכמה, ואת התורה והבשורה,

3:49

وَرَسُولًا إِلَىٰ بَنِيٓ إِسۡرَـٰٓءِيلَ أَنِّي قَدۡ جِئۡتُكُم بِـَٔايَةٖ مِّن رَّبِّكُمۡ أَنِّيٓ أَخۡلُقُ لَكُم مِّنَ ٱلطِّينِ كَهَيۡـَٔةِ ٱلطَّيۡرِ فَأَنفُخُ فِيهِ فَيَكُونُ طَيۡرَۢا بِإِذۡنِ ٱللَّهِۖ وَأُبۡرِئُ ٱلۡأَكۡمَهَ وَٱلۡأَبۡرَصَ وَأُحۡيِ ٱلۡمَوۡتَىٰ بِإِذۡنِ ٱللَّهِۖ وَأُنَبِّئُكُم بِمَا تَأۡكُلُونَ وَمَا تَدَّخِرُونَ فِي بُيُوتِكُمۡۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةٗ لَّكُمۡ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَ ﴿49﴾

ושליח אל בני-ישראל: “אני באתי לכם עם אות מריבונכם: אברא לכם כדמות עוף מחימר, ואפיח בו (רוח) והוא יהיה עוף (אמתי),ברשותו של אללה. ואני ארפא את העיוור, ואת המצורע, ואחיה את המתים ברשות אללה. נוסף לכל זה, אני אוכל להודיעכם מה אתם עומדים לאכול ומה אתם אוגרים בבתיכם. בזאת יהיה לכם אות אם מאמינים אתם,

3:50

وَمُصَدِّقٗا لِّمَا بَيۡنَ يَدَيَّ مِنَ ٱلتَّوۡرَىٰةِ وَلِأُحِلَّ لَكُم بَعۡضَ ٱلَّذِي حُرِّمَ عَلَيۡكُمۡۚ وَجِئۡتُكُم بِـَٔايَةٖ مِّن رَّبِّكُمۡ فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ ﴿50﴾

ומאשר את מה שבין ידי מהתורה (אשר הורדה על הנביא משה), ואתיר לכם חלק ממה שנאסר עליכם. והבאתי לכם אות מעם ריבונכם, לכן יראו את אללה ושמעו בקולי”.

3:51

إِنَّ ٱللَّهَ رَبِّي وَرَبُّكُمۡ فَٱعۡبُدُوهُۚ هَٰذَا صِرَٰطٞ مُّسۡتَقِيمٞ ﴿51﴾

אללה הוא ריבוני וריבונכם, על כן עבדוהו, וזוהי הדרך הישרה.

3:52

فَلَمَّآ أَحَسَّ عِيسَىٰ مِنۡهُمُ ٱلۡكُفۡرَ قَالَ مَنۡ أَنصَارِيٓ إِلَى ٱللَّهِۖ قَالَ ٱلۡحَوَارِيُّونَ نَحۡنُ أَنصَارُ ٱللَّهِ ءَامَنَّا بِٱللَّهِ وَٱشۡهَدۡ بِأَنَّا مُسۡلِمُونَ ﴿52﴾

אך, כאשר הרגיש ישוע בכפירה מצדם, אמר: “מי יהיו תומכי בדרך לאללה?” אמרו תלמידיו: “אנו נתמוך בך למען אללה. אנו מאמינים! היה לנו עד, כי מוסלמים (מתמסרים) אנו.

3:53

رَبَّنَآ ءَامَنَّا بِمَآ أَنزَلۡتَ وَٱتَّبَعۡنَا ٱلرَّسُولَ فَٱكۡتُبۡنَا مَعَ ٱلشَّـٰهِدِينَ ﴿53﴾

ריבוננו! אנו מאמינים במה שהורדת, ודבקים באמונה בשליחות השליח (ישוע), משום כך, רשום אותנו עם העדים (אומת מוחמד).

3:54

وَمَكَرُواْ وَمَكَرَ ٱللَّهُۖ وَٱللَّهُ خَيۡرُ ٱلۡمَٰكِرِينَ ﴿54﴾

הם (אלה אשר כפרו בישוע) תכננו נגדו, אך אללה תכנן נגדם, ואללה הוא הטוב שבמתכננים.

3:55

إِذۡ قَالَ ٱللَّهُ يَٰعِيسَىٰٓ إِنِّي مُتَوَفِّيكَ وَرَافِعُكَ إِلَيَّ وَمُطَهِّرُكَ مِنَ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ وَجَاعِلُ ٱلَّذِينَ ٱتَّبَعُوكَ فَوۡقَ ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ إِلَىٰ يَوۡمِ ٱلۡقِيَٰمَةِۖ ثُمَّ إِلَيَّ مَرۡجِعُكُمۡ فَأَحۡكُمُ بَيۡنَكُمۡ فِيمَا كُنتُمۡ فِيهِ تَخۡتَلِفُونَ ﴿55﴾

כשאמר אללה, ״ הוי, ישוע! אני אקחך ואשאך אליי ואזכך מאלה אשר כפרו, ואקבע את המאמינים בך מעל אלה אשר כפרו עד יום תחיית- המתים ואז תושבו אליי אפסוק בינכם בכל אשר הייתם סביבו חלוקים”.

3:56

فَأَمَّا ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ فَأُعَذِّبُهُمۡ عَذَابٗا شَدِيدٗا فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِ وَمَا لَهُم مِّن نَّـٰصِرِينَ ﴿56﴾

ואלה אשר כפרו, אותם אעניש עונש חמור בעולם הזה ובעולם הבא, ולא יהיו להם מן מחלצים.

3:57

وَأَمَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ فَيُوَفِّيهِمۡ أُجُورَهُمۡۗ وَٱللَّهُ لَا يُحِبُّ ٱلظَّـٰلِمِينَ ﴿57﴾

ואלה אשר האמינו וקיימו מעשי חסד, הוא(אללה) יגמול להם את גמולם המלא. אללה אינו אוהב את המקפחים.

3:58

ذَٰلِكَ نَتۡلُوهُ عَلَيۡكَ مِنَ ٱلۡأٓيَٰتِ وَٱلذِّكۡرِ ٱلۡحَكِيمِ ﴿58﴾

מה שאנחנו קוראים לך הוא מן האותות (משפטי הקוראן) והזכר החכם.

3:59

إِنَّ مَثَلَ عِيسَىٰ عِندَ ٱللَّهِ كَمَثَلِ ءَادَمَۖ خَلَقَهُۥ مِن تُرَابٖ ثُمَّ قَالَ لَهُۥ كُن فَيَكُونُ ﴿59﴾

את ישוע נמשל אצל אללה לאדם (האדם הראשון), הוא יצר אותו מעפר, ואז אמר לו: “היה!” והיה.

3:60

ٱلۡحَقُّ مِن رَّبِّكَ فَلَا تَكُن مِّنَ ٱلۡمُمۡتَرِينَ ﴿60﴾

זה הצדק מריבונך, ולכן אל תהיה ממטילי הספק.

3:61

فَمَنۡ حَآجَّكَ فِيهِ مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَكَ مِنَ ٱلۡعِلۡمِ فَقُلۡ تَعَالَوۡاْ نَدۡعُ أَبۡنَآءَنَا وَأَبۡنَآءَكُمۡ وَنِسَآءَنَا وَنِسَآءَكُمۡ وَأَنفُسَنَا وَأَنفُسَكُمۡ ثُمَّ نَبۡتَهِلۡ فَنَجۡعَل لَّعۡنَتَ ٱللَّهِ عَلَى ٱلۡكَٰذِبِينَ ﴿61﴾

ומי שמתנצח אתך (מוחמד) בו, לאחר מה שקיבלת מהידע, ואמור: “בואו נקרא לבנינו ולבניכם, ולנשותינו ולנשותיכם ולעצמנו ולעצמכם, ואז נבקש מאללה כי על המשקרים תבוא הקללה.

3:62

إِنَّ هَٰذَا لَهُوَ ٱلۡقَصَصُ ٱلۡحَقُّۚ وَمَا مِنۡ إِلَٰهٍ إِلَّا ٱللَّهُۚ وَإِنَّ ٱللَّهَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡحَكِيمُ ﴿62﴾

זהו סיפור הצדק. ואין אלוה מלבד אללה והוא העזוז החכם”.

3:63

فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنَّ ٱللَّهَ عَلِيمُۢ بِٱلۡمُفۡسِدِينَ ﴿63﴾

ואם יתרחקו(יכפרו), אז הרי שאללה בקי כמושחתים.

3:64

قُلۡ يَـٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ تَعَالَوۡاْ إِلَىٰ كَلِمَةٖ سَوَآءِۭ بَيۡنَنَا وَبَيۡنَكُمۡ أَلَّا نَعۡبُدَ إِلَّا ٱللَّهَ وَلَا نُشۡرِكَ بِهِۦ شَيۡـٔٗا وَلَا يَتَّخِذَ بَعۡضُنَا بَعۡضًا أَرۡبَابٗا مِّن دُونِ ٱللَّهِۚ فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَقُولُواْ ٱشۡهَدُواْ بِأَنَّا مُسۡلِمُونَ ﴿64﴾

אמור: “הוי, אנשי הספר! בואו אל מילה שווה בינינו לבינכם: אשר נעבוד רק את אללה, ולא נשתף בו דבר, ולא יתייחס איש מאתנו זה אל זה כאדון מלבד אללה”. ואם יתרחקו (יכפרו), אמרו: “אתם עדים כי מוסלמים (מתמסרים) אנו”.

3:65

يَـٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تُحَآجُّونَ فِيٓ إِبۡرَٰهِيمَ وَمَآ أُنزِلَتِ ٱلتَّوۡرَىٰةُ وَٱلۡإِنجِيلُ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِهِۦٓۚ أَفَلَا تَعۡقِلُونَ ﴿65﴾

הוי, אנשי הספר! למה תתנצחו על אברהם? ורק אחריו הורדו התורה והבשורה. האם לא תבינו נכוחה?

3:66

هَـٰٓأَنتُمۡ هَـٰٓؤُلَآءِ حَٰجَجۡتُمۡ فِيمَا لَكُم بِهِۦ عِلۡمٞ فَلِمَ تُحَآجُّونَ فِيمَا لَيۡسَ لَكُم بِهِۦ عِلۡمٞۚ وَٱللَّهُ يَعۡلَمُ وَأَنتُمۡ لَا تَعۡلَمُونَ ﴿66﴾

הנה אתם אלה מתנצחים (אתנו) על מה שידוע לכם? ולמה התנצחו על מה שאינו ידוע לכם? אללה יודע ואתם אינכם יודעים.

3:67

مَا كَانَ إِبۡرَٰهِيمُ يَهُودِيّٗا وَلَا نَصۡرَانِيّٗا وَلَٰكِن كَانَ حَنِيفٗا مُّسۡلِمٗا وَمَا كَانَ مِنَ ٱلۡمُشۡرِكِينَ ﴿67﴾

לא היה אברהם יהודי ולא נוצרי, אך הוא היה הניף (מתמסר) ומוסלם, ולא היה מהמשתפים (עבודה זרה).

3:68

إِنَّ أَوۡلَى ٱلنَّاسِ بِإِبۡرَٰهِيمَ لَلَّذِينَ ٱتَّبَعُوهُ وَهَٰذَا ٱلنَّبِيُّ وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْۗ وَٱللَّهُ وَلِيُّ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ ﴿68﴾

אכן, האנשים המתאימים יותר להיות קרובים לאברהם הם ההולכים בדרכו, והנביא הזה (מוחמד), והמאמינים, ואללה הוא אדון (מגונן) המאמינים.

3:69

وَدَّت طَّآئِفَةٞ مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ لَوۡ يُضِلُّونَكُمۡ وَمَا يُضِلُّونَ إِلَّآ أَنفُسَهُمۡ وَمَا يَشۡعُرُونَ ﴿69﴾

היו רוצים אנשים מבעלי-הספר לו יתעו אתכם, אך אין הם מתעים אלא את עצמם ולא מרגישים.

3:70

يَـٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تَكۡفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَأَنتُمۡ تَشۡهَدُونَ ﴿70﴾

הוי, אנשי הספר! מדוע תכפרו (תכחישו) באותות אללה על אף שאתם מעידים לקיומם (מכירים אותם)?

3:71

يَـٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تَلۡبِسُونَ ٱلۡحَقَّ بِٱلۡبَٰطِلِ وَتَكۡتُمُونَ ٱلۡحَقَّ وَأَنتُمۡ تَعۡلَمُونَ ﴿71﴾

הוי, אנשי הספר! מדוע תערבבו את הצדק בשקר ותחביאו את הצדק במודע?!

3:72

وَقَالَت طَّآئِفَةٞ مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ ءَامِنُواْ بِٱلَّذِيٓ أُنزِلَ عَلَى ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَجۡهَ ٱلنَّهَارِ وَٱكۡفُرُوٓاْ ءَاخِرَهُۥ لَعَلَّهُمۡ يَرۡجِعُونَ ﴿72﴾

ותאמר קבוצה מאנשי הספר: “האמינו באשר הושרה על אלה אשר האמינו בתחילת היום וכפרו בו בסוף היום, ואולי ישנו את דעתם.

3:73

وَلَا تُؤۡمِنُوٓاْ إِلَّا لِمَن تَبِعَ دِينَكُمۡ قُلۡ إِنَّ ٱلۡهُدَىٰ هُدَى ٱللَّهِ أَن يُؤۡتَىٰٓ أَحَدٞ مِّثۡلَ مَآ أُوتِيتُمۡ أَوۡ يُحَآجُّوكُمۡ عِندَ رَبِّكُمۡۗ قُلۡ إِنَّ ٱلۡفَضۡلَ بِيَدِ ٱللَّهِ يُؤۡتِيهِ مَن يَشَآءُۗ وَٱللَّهُ وَٰسِعٌ عَلِيمٞ ﴿73﴾

ואל תתנו אמון אלא במי שהוא בן דתכם.” אמור (מוחמד): “ההדרכה האמתית היא הדרכת אללה, ואולם אתם (אנשי הספר) אינכם רוצים כי אחרים יקבלו את אשר קיבלתם. או שיתנצחו עמכם בפני ריבונכם. אמור: “החסד הוא בידי אללה המעניק אותו למי שירצה, ואללה חובק הכול יודע הכול”.

3:74

يَخۡتَصُّ بِرَحۡمَتِهِۦ مَن يَشَآءُۗ وَٱللَّهُ ذُو ٱلۡفَضۡلِ ٱلۡعَظِيمِ ﴿74﴾

הוא בוחר ברחמיו את אשר ירצה, ואללה הוא רב חסד האדיר.

3:75

وَمِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ مَنۡ إِن تَأۡمَنۡهُ بِقِنطَارٖ يُؤَدِّهِۦٓ إِلَيۡكَ وَمِنۡهُم مَّنۡ إِن تَأۡمَنۡهُ بِدِينَارٖ لَّا يُؤَدِّهِۦٓ إِلَيۡكَ إِلَّا مَا دُمۡتَ عَلَيۡهِ قَآئِمٗاۗ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ قَالُواْ لَيۡسَ عَلَيۡنَا فِي ٱلۡأُمِّيِّـۧنَ سَبِيلٞ وَيَقُولُونَ عَلَى ٱللَّهِ ٱلۡكَذِبَ وَهُمۡ يَعۡلَمُونَ ﴿75﴾

ומאנשי הספר אנשים אשר אם תפקיד בידיהם קינטאר (מאה רוטל) יחזירהו לך, אך יש ביניהם כאלה, אשר אם תפקיד בידיו דינאר (מטבע זהב) אחד, לא יחזירהו, אלא אם תמשיך לדרוש אותו ולא תרפה ממנו. זאת כי יאמרו, שאין הם אחראים כלפי מי שלא יודעים את הספר. ויגידו על אללה ביודעין.

3:76

بَلَىٰۚ مَنۡ أَوۡفَىٰ بِعَهۡدِهِۦ وَٱتَّقَىٰ فَإِنَّ ٱللَّهَ يُحِبُّ ٱلۡمُتَّقِينَ ﴿76﴾

אכן, אללה אוהב מי שמקיים את התחייבויותיו ונוהג ביראת אללה, הן, אללה מחבב את יראיו.

3:77

إِنَّ ٱلَّذِينَ يَشۡتَرُونَ بِعَهۡدِ ٱللَّهِ وَأَيۡمَٰنِهِمۡ ثَمَنٗا قَلِيلًا أُوْلَـٰٓئِكَ لَا خَلَٰقَ لَهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ وَلَا يُكَلِّمُهُمُ ٱللَّهُ وَلَا يَنظُرُ إِلَيۡهِمۡ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ وَلَا يُزَكِّيهِمۡ وَلَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمٞ ﴿77﴾

אלה הקונים בברית אללה ואת שבועותיהם בעד מחיר קטן, אלה אין להם חלק בעולם הבא, לא ידבר אליהם אללה, ולא יביס בהם ביום תחיית-המתים, ולא יטהרם, ועונשם יהיה מאד כואב.

3:78

وَإِنَّ مِنۡهُمۡ لَفَرِيقٗا يَلۡوُۥنَ أَلۡسِنَتَهُم بِٱلۡكِتَٰبِ لِتَحۡسَبُوهُ مِنَ ٱلۡكِتَٰبِ وَمَا هُوَ مِنَ ٱلۡكِتَٰبِ وَيَقُولُونَ هُوَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِ وَمَا هُوَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِۖ وَيَقُولُونَ عَلَى ٱللَّهِ ٱلۡكَذِبَ وَهُمۡ يَعۡلَمُونَ ﴿78﴾

ויש מהם אנשים המחקים בלשונם את מילות הספר (התורה) למען תחשבו כי הוא מן הספר, ואולם אין הוא מן הספר. ויאמרו: “זהו מאללה”. ואולם אין הוא מאללה, וכך הם משקרים בשם אללה במודע.

3:79

مَا كَانَ لِبَشَرٍ أَن يُؤۡتِيَهُ ٱللَّهُ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡحُكۡمَ وَٱلنُّبُوَّةَ ثُمَّ يَقُولَ لِلنَّاسِ كُونُواْ عِبَادٗا لِّي مِن دُونِ ٱللَّهِ وَلَٰكِن كُونُواْ رَبَّـٰنِيِّـۧنَ بِمَا كُنتُمۡ تُعَلِّمُونَ ٱلۡكِتَٰبَ وَبِمَا كُنتُمۡ تَدۡرُسُونَ ﴿79﴾

לא ראוי לאיש, אשר אללה נתן לו את הספר, את החכמה, ואת הנבואה, ואז יגיד לאנשים: “היו עבדים לי במקום לאללה”. אך הוא יגיד: “היו עובדי אללה דבקים (באללה) על סמך כל אשר תלמדו מן הספר והחכמה”.

3:80

وَلَا يَأۡمُرَكُمۡ أَن تَتَّخِذُواْ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةَ وَٱلنَّبِيِّـۧنَ أَرۡبَابًاۚ أَيَأۡمُرُكُم بِٱلۡكُفۡرِ بَعۡدَ إِذۡ أَنتُم مُّسۡلِمُونَ ﴿80﴾

ואסור לו לצוות עליכם לקבל את המלאכים ואת הנביאים באדונים. האם יצווה עליכם לכפור לאחר שאתם מוסלמים (מתמסרים לאללה).

3:81

وَإِذۡ أَخَذَ ٱللَّهُ مِيثَٰقَ ٱلنَّبِيِّـۧنَ لَمَآ ءَاتَيۡتُكُم مِّن كِتَٰبٖ وَحِكۡمَةٖ ثُمَّ جَآءَكُمۡ رَسُولٞ مُّصَدِّقٞ لِّمَا مَعَكُمۡ لَتُؤۡمِنُنَّ بِهِۦ وَلَتَنصُرُنَّهُۥۚ قَالَ ءَأَقۡرَرۡتُمۡ وَأَخَذۡتُمۡ عَلَىٰ ذَٰلِكُمۡ إِصۡرِيۖ قَالُوٓاْ أَقۡرَرۡنَاۚ قَالَ فَٱشۡهَدُواْ وَأَنَا۠ مَعَكُم مِّنَ ٱلشَّـٰهِدِينَ ﴿81﴾

כאשר כרת אללה ברית עם (כל) הנביאים: ״ כשנתתי לכם מהספר ומהחכמה, כי שבא אליכם שליח(הנביא מחמד) המאשר את אשר אתכם, על מנת להאמין בו ולתמוך בו.אמר (אללה): “המאשרים ומקבלים אתם עליכם את בריתי ?” אמרו: “מאשרים אנו (הנביאים)”. אמר: “העידו, ואף אני אעיד אתכם ״,

3:82

فَمَن تَوَلَّىٰ بَعۡدَ ذَٰلِكَ فَأُوْلَـٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡفَٰسِقُونَ ﴿82﴾

ואכן, מי שמתרחק (שכופר) לאחר כל זאת, אלה הם המושחתים!

3:83

أَفَغَيۡرَ دِينِ ٱللَّهِ يَبۡغُونَ وَلَهُۥٓ أَسۡلَمَ مَن فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ طَوۡعٗا وَكَرۡهٗا وَإِلَيۡهِ يُرۡجَعُونَ ﴿83﴾

האם יבקשו דת אחרת מזו של אללה? ולו השלים (התמסר) כל מי שבשמים והארץ, אם מרצון או שלא מרצון, ואליו יושבו.

3:84

قُلۡ ءَامَنَّا بِٱللَّهِ وَمَآ أُنزِلَ عَلَيۡنَا وَمَآ أُنزِلَ عَلَىٰٓ إِبۡرَٰهِيمَ وَإِسۡمَٰعِيلَ وَإِسۡحَٰقَ وَيَعۡقُوبَ وَٱلۡأَسۡبَاطِ وَمَآ أُوتِيَ مُوسَىٰ وَعِيسَىٰ وَٱلنَّبِيُّونَ مِن رَّبِّهِمۡ لَا نُفَرِّقُ بَيۡنَ أَحَدٖ مِّنۡهُمۡ وَنَحۡنُ لَهُۥ مُسۡلِمُونَ ﴿84﴾

אמור: “מאמינים אנו באללה ובאשר הושרה אלינו(הקוראן) ובמה שהושרה לאברהם וישמעאל ויצחק ויעקוב והשבטים, ובאשר נמסר למשה ולישוע ולנביאים מריבונם. לא נבדיל בין אחד מבינם, ומוסלמים (מתמסרים) אנו לו.”

3:85

وَمَن يَبۡتَغِ غَيۡرَ ٱلۡإِسۡلَٰمِ دِينٗا فَلَن يُقۡبَلَ مِنۡهُ وَهُوَ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ مِنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ ﴿85﴾

מי שמחפש דת אחרת מלבד האסלאם לא יתקבלו ממנו מעשיו, ובעולם הבא יהיה מן האובדים.

3:86

كَيۡفَ يَهۡدِي ٱللَّهُ قَوۡمٗا كَفَرُواْ بَعۡدَ إِيمَٰنِهِمۡ وَشَهِدُوٓاْ أَنَّ ٱلرَّسُولَ حَقّٞ وَجَآءَهُمُ ٱلۡبَيِّنَٰتُۚ وَٱللَّهُ لَا يَهۡدِي ٱلۡقَوۡمَ ٱلظَّـٰلِمِينَ ﴿86﴾

איך ידריך אללה אנשים אשר כפרו לאחר שהאמינו, ולאחר שהעידו כי השליח (מוחמד) צדק הוא, ולאחר שניתנו להם האותות הבהירים? אללה לא ידריך את האנשים המקפחים,

3:87

أُوْلَـٰٓئِكَ جَزَآؤُهُمۡ أَنَّ عَلَيۡهِمۡ لَعۡنَةَ ٱللَّهِ وَٱلۡمَلَـٰٓئِكَةِ وَٱلنَّاسِ أَجۡمَعِينَ ﴿87﴾

עונשם של אלה יהיה, שתחול עליהם קללת אללה והמלאכים והאנשים כולם.

3:88

خَٰلِدِينَ فِيهَا لَا يُخَفَّفُ عَنۡهُمُ ٱلۡعَذَابُ وَلَا هُمۡ يُنظَرُونَ ﴿88﴾

לעולם יהיו בה (באש), ולא יופחת עונשם ולא תינתן להם שהות,

3:89

إِلَّا ٱلَّذِينَ تَابُواْ مِنۢ بَعۡدِ ذَٰلِكَ وَأَصۡلَحُواْ فَإِنَّ ٱللَّهَ غَفُورٞ رَّحِيمٌ ﴿89﴾

פרט לאלה אשר יתחרטו בכנות לאחר מכן ויעשו מעשים טובים, כי אללה הוא הסלחן הרחום.

3:90

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ بَعۡدَ إِيمَٰنِهِمۡ ثُمَّ ٱزۡدَادُواْ كُفۡرٗا لَّن تُقۡبَلَ تَوۡبَتُهُمۡ وَأُوْلَـٰٓئِكَ هُمُ ٱلضَّآلُّونَ ﴿90﴾

אלה אשר כפרו לאחר שהאמינו, והוסיפו להמשיך בכפירתם, לא תתקבל חרטתם, וכל אלה תועים הם.

3:91

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ وَمَاتُواْ وَهُمۡ كُفَّارٞ فَلَن يُقۡبَلَ مِنۡ أَحَدِهِم مِّلۡءُ ٱلۡأَرۡضِ ذَهَبٗا وَلَوِ ٱفۡتَدَىٰ بِهِۦٓۗ أُوْلَـٰٓئِكَ لَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمٞ وَمَا لَهُم مِّن نَّـٰصِرِينَ ﴿91﴾

אלה אשר כפרו וימותו כשהם כופרים, לא יתקבל מהם פדיון, אפילו כמלוא הארץ זהב. לכל אלה יהיה עונש כואב, ולא יהיה להם מחלצים.

3:92

لَن تَنَالُواْ ٱلۡبِرَّ حَتَّىٰ تُنفِقُواْ مِمَّا تُحِبُّونَۚ وَمَا تُنفِقُواْ مِن شَيۡءٖ فَإِنَّ ٱللَّهَ بِهِۦ عَلِيمٞ ﴿92﴾

לא תקבלו את החסד של אללה, אם לא תתרמו מכל מה שאהוב עליכם. כל אשר תתרמו, יהיה ידוע לאללה.