۞مُنِيبِينَ إِلَيۡهِ وَٱتَّقُوهُ وَأَقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَلَا تَكُونُواْ مِنَ ٱلۡمُشۡرِكِينَ ﴿٣١﴾
שובו אליו ויראו אותו, וקיימו את התפילה, ואל תהיו מהמשתפים (עבודה זרה)
163 פסוק · נושאים · he
۞مُنِيبِينَ إِلَيۡهِ وَٱتَّقُوهُ وَأَقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَلَا تَكُونُواْ مِنَ ٱلۡمُشۡرِكِينَ ﴿٣١﴾
שובו אליו ויראו אותו, וקיימו את התפילה, ואל תהיו מהמשתפים (עבודה זרה)
يَٰبُنَيَّ أَقِمِ ٱلصَّلَوٰةَ وَأۡمُرۡ بِٱلۡمَعۡرُوفِ وَٱنۡهَ عَنِ ٱلۡمُنكَرِ وَٱصۡبِرۡ عَلَىٰ مَآ أَصَابَكَۖ إِنَّ ذَٰلِكَ مِنۡ عَزۡمِ ٱلۡأُمُورِ ﴿١٧﴾
הוי בני! התמד בקיום התפילות, צווה לעשות את הטוב ואסור את אשר רע לעשות, והתאזר בסבלנות כלפי כל אשר פגע בך, כי אלה הן המצוות החשובות ביותר.
وَقَرۡنَ فِي بُيُوتِكُنَّ وَلَا تَبَرَّجۡنَ تَبَرُّجَ ٱلۡجَٰهِلِيَّةِ ٱلۡأُولَىٰۖ وَأَقِمۡنَ ٱلصَّلَوٰةَ وَءَاتِينَ ٱلزَّكَوٰةَ وَأَطِعۡنَ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥٓۚ إِنَّمَا يُرِيدُ ٱللَّهُ لِيُذۡهِبَ عَنكُمُ ٱلرِّجۡسَ أَهۡلَ ٱلۡبَيۡتِ وَيُطَهِّرَكُمۡ تَطۡهِيرٗا ﴿٣٣﴾
שבו ונוחו בבתיכן, ואל התהדרו כהתהדרות ימי הבערות הראשונה. קיימו את התפילה ותנו זכאת, והישמעו לאללה ולשליחו, כי אללה רוצה להעביר מעליכם, אנשי בית הנביא, את הטומאה ולטהר אתכם לחלוטין.
وَلَا تَزِرُ وَازِرَةٞ وِزۡرَ أُخۡرَىٰۚ وَإِن تَدۡعُ مُثۡقَلَةٌ إِلَىٰ حِمۡلِهَا لَا يُحۡمَلۡ مِنۡهُ شَيۡءٞ وَلَوۡ كَانَ ذَا قُرۡبَىٰٓۗ إِنَّمَا تُنذِرُ ٱلَّذِينَ يَخۡشَوۡنَ رَبَّهُم بِٱلۡغَيۡبِ وَأَقَامُواْ ٱلصَّلَوٰةَۚ وَمَن تَزَكَّىٰ فَإِنَّمَا يَتَزَكَّىٰ لِنَفۡسِهِۦۚ وَإِلَى ٱللَّهِ ٱلۡمَصِيرُ ﴿١٨﴾
אף אחד לא יישא משא של אדם אחר, ואם תקרא (לאחרים) נפש עמוסה (בחטאים) לשאת את משאה, לא יישאו את משאה במקומה, אפילו שהיה קרוב משפחה. אכן, הזהר את היראים את ריבונם בסתר ואת המקיימים את התפילה. כל מי שיטהר את עצמו ירוויח מזה המון, וסוף כולם לשוב אל אללה
إِنَّ ٱلَّذِينَ يَتۡلُونَ كِتَٰبَ ٱللَّهِ وَأَقَامُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَأَنفَقُواْ مِمَّا رَزَقۡنَٰهُمۡ سِرّٗا وَعَلَانِيَةٗ يَرۡجُونَ تِجَٰرَةٗ لَّن تَبُورَ ﴿٢٩﴾
אכן, אלה הקוראים בספרו של אללה, והמקיימים את התפילה, ותורמים ממה שהענקנו להם בסתר או בגלוי, להם מחכה אוצר בלתי מתכלה,
وَٱلَّذِينَ ٱسۡتَجَابُواْ لِرَبِّهِمۡ وَأَقَامُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَأَمۡرُهُمۡ شُورَىٰ بَيۡنَهُمۡ وَمِمَّا رَزَقۡنَٰهُمۡ يُنفِقُونَ ﴿٣٨﴾
ואלה אשר נענים לריבונם ומקיימים את התפילה ומחליטים על ענייניהם לפי התייעצות ביניהם וחולקים עם אחרים ממה שהענקנו להם.
ءَأَشۡفَقۡتُمۡ أَن تُقَدِّمُواْ بَيۡنَ يَدَيۡ نَجۡوَىٰكُمۡ صَدَقَٰتٖۚ فَإِذۡ لَمۡ تَفۡعَلُواْ وَتَابَ ٱللَّهُ عَلَيۡكُمۡ فَأَقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَءَاتُواْ ٱلزَّكَوٰةَ وَأَطِيعُواْ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥۚ وَٱللَّهُ خَبِيرُۢ بِمَا تَعۡمَلُونَ ﴿١٣﴾
ואם פוחדים אתם להתרושש אם תקדימו לתת צדקה לפני השיחה הפרסית עם הנביא, יסלח לכם אללה אם תקפידו לקיים את התפילה, ושלמו את הזכאת ושמעו בקול אללה ושליחו, כי אללה יודע את מעשיכם.
يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ إِذَا نُودِيَ لِلصَّلَوٰةِ مِن يَوۡمِ ٱلۡجُمُعَةِ فَٱسۡعَوۡاْ إِلَىٰ ذِكۡرِ ٱللَّهِ وَذَرُواْ ٱلۡبَيۡعَۚ ذَٰلِكُمۡ خَيۡرٞ لَّكُمۡ إِن كُنتُمۡ تَعۡلَمُونَ ﴿٩﴾
הוי אלה אשר האמינו! כאשר יקרא לתפילה ביום השישי, עזבו את עסקיכם ולכו לעבוד את אללה, כי כך עדיף לכם, אם הייתם יודעים.
فَإِذَا قُضِيَتِ ٱلصَّلَوٰةُ فَٱنتَشِرُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَٱبۡتَغُواْ مِن فَضۡلِ ٱللَّهِ وَٱذۡكُرُواْ ٱللَّهَ كَثِيرٗا لَّعَلَّكُمۡ تُفۡلِحُونَ ﴿١٠﴾
וכאשר תסתיים התפילה, התפזרו בארץ וחפשו את השפע והחסד של אללה, והרבו להלל את שמו ואת חסדיו של אללה, משום שכך אתם עשויים להצליח.
۞إِنَّ ٱلۡإِنسَٰنَ خُلِقَ هَلُوعًا ﴿١٩﴾
אכן, האדם נברא חסר סבלנות,
إِذَا مَسَّهُ ٱلشَّرُّ جَزُوعٗا ﴿٢٠﴾
כאשר מגיעה אליו צרה, הוא מתחיל לדאוג,
وَإِذَا مَسَّهُ ٱلۡخَيۡرُ مَنُوعًا ﴿٢١﴾
וכאשר מגיע אליו טוב , הוא שומר זאת לעצמו ומונע זאת מאחרים.
إِلَّا ٱلۡمُصَلِّينَ ﴿٢٢﴾
אולם, לא כך המתפללים,
ٱلَّذِينَ هُمۡ عَلَىٰ صَلَاتِهِمۡ دَآئِمُونَ ﴿٢٣﴾
אשר מתמידים בתפילתם,
وَٱلَّذِينَ فِيٓ أَمۡوَٰلِهِمۡ حَقّٞ مَّعۡلُومٞ ﴿٢٤﴾
ולאלה שמפרישים מהונם חלק ידוע,
لِّلسَّآئِلِ وَٱلۡمَحۡرُومِ ﴿٢٥﴾
לקבצן ולנזקק.
قَدۡ أَفۡلَحَ مَن تَزَكَّىٰ ﴿١٤﴾
אך, יזכה מי שהיטהר (האמין),
وَذَكَرَ ٱسۡمَ رَبِّهِۦ فَصَلَّىٰ ﴿١٥﴾
והילל את ריבונו והתפלל.
وَمَآ أُمِرُوٓاْ إِلَّا لِيَعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مُخۡلِصِينَ لَهُ ٱلدِّينَ حُنَفَآءَ وَيُقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَيُؤۡتُواْ ٱلزَّكَوٰةَۚ وَذَٰلِكَ دِينُ ٱلۡقَيِّمَةِ ﴿٥﴾
הם נדרשו רק לעבוד את אללה במסירות שלמה לדת אברהם, ולקיים את התפילה ולהוציא זכאת. הן, זוהי דת הצדק.
يَٰمَرۡيَمُ ٱقۡنُتِي لِرَبِّكِ وَٱسۡجُدِي وَٱرۡكَعِي مَعَ ٱلرَّـٰكِعِينَ ﴿٤٣﴾
הוי, מרים! התמסרי לריבונך וסגדי וכרעי עם הכורעים”.
ٱلتَّـٰٓئِبُونَ ٱلۡعَٰبِدُونَ ٱلۡحَٰمِدُونَ ٱلسَّـٰٓئِحُونَ ٱلرَّـٰكِعُونَ ٱلسَّـٰجِدُونَ ٱلۡأٓمِرُونَ بِٱلۡمَعۡرُوفِ وَٱلنَّاهُونَ عَنِ ٱلۡمُنكَرِ وَٱلۡحَٰفِظُونَ لِحُدُودِ ٱللَّهِۗ وَبَشِّرِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ ﴿١١٢﴾
(והזוכים הם) המבקשים סליחה, העובדים, המשבחים, הצמים, הכורעים, הסוגדים, המצווים לעשות את הטוב והאוסרים את הרע, המקיימים את דיני אללה, ובשר טובות למאמינים.
وَإِذۡ بَوَّأۡنَا لِإِبۡرَٰهِيمَ مَكَانَ ٱلۡبَيۡتِ أَن لَّا تُشۡرِكۡ بِي شَيۡـٔٗا وَطَهِّرۡ بَيۡتِيَ لِلطَّآئِفِينَ وَٱلۡقَآئِمِينَ وَٱلرُّكَّعِ ٱلسُّجُودِ ﴿٢٦﴾
(וזכור) כאשר הראינו לאברהם את מקום הבית וציווינו אותו: “אל תשתף בעבודתי דבר, וטהר את ביתי למען המקיפים אותו והעומדים בתפילה והכורעים והסוגרים,
قَالَ لَقَدۡ ظَلَمَكَ بِسُؤَالِ نَعۡجَتِكَ إِلَىٰ نِعَاجِهِۦۖ وَإِنَّ كَثِيرٗا مِّنَ ٱلۡخُلَطَآءِ لَيَبۡغِي بَعۡضُهُمۡ عَلَىٰ بَعۡضٍ إِلَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ وَقَلِيلٞ مَّا هُمۡۗ وَظَنَّ دَاوُۥدُ أَنَّمَا فَتَنَّـٰهُ فَٱسۡتَغۡفَرَ رَبَّهُۥ وَخَرَّۤ رَاكِعٗاۤ وَأَنَابَ۩ ﴿٢٤﴾
אמר: “אכן הוא קיפח אותך בבקשו לצרף את כבשתך אל כבשותיו. הן, השותפים מרבים להתנכל זה לזה, אך לא אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, ואולם הם מעטים.” לבסוף הבין דוד כי רק לנסותו ביקשנו. אז ביקש את סליחת ריבונו ונפל אפיים ארצה והתחרט בכנות.
۞لَيۡسُواْ سَوَآءٗۗ مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ أُمَّةٞ قَآئِمَةٞ يَتۡلُونَ ءَايَٰتِ ٱللَّهِ ءَانَآءَ ٱلَّيۡلِ وَهُمۡ يَسۡجُدُونَ ﴿١١٣﴾
ההשפלה נכפתה עליהם באשר יימצאו, אלא אם יחזיקו בחבל מאללה ובחבל מהאנשים. ונחת עליהם זעם של אללה, נכפתה עליהם דלות, מפני שהם כפרו באותות של אללה, והרגו את הנביאים בלא צדק ועל כי מרדו ועברו מהמורשה לאסור.
ٱلَّذِينَ يَذۡكُرُونَ ٱللَّهَ قِيَٰمٗا وَقُعُودٗا وَعَلَىٰ جُنُوبِهِمۡ وَيَتَفَكَّرُونَ فِي خَلۡقِ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ رَبَّنَا مَا خَلَقۡتَ هَٰذَا بَٰطِلٗا سُبۡحَٰنَكَ فَقِنَا عَذَابَ ٱلنَّارِ ﴿١٩١﴾
אלה המזכירים את אללה בעמידה, בישיבה, ובשכיבה על צדם, וחושבים על (התחכום של) בריאת השמים והארץ (ומתפלאים): “ריבוננו! לא יצרת כל זה לבטלה, ישתבח שמך! והגן עלינו מפני עונש האש (בגיהינום)”.
لَا تَقُمۡ فِيهِ أَبَدٗاۚ لَّمَسۡجِدٌ أُسِّسَ عَلَى ٱلتَّقۡوَىٰ مِنۡ أَوَّلِ يَوۡمٍ أَحَقُّ أَن تَقُومَ فِيهِۚ فِيهِ رِجَالٞ يُحِبُّونَ أَن يَتَطَهَّرُواْۚ وَٱللَّهُ يُحِبُّ ٱلۡمُطَّهِّرِينَ ﴿١٠٨﴾
לעולם אל תקיים תפילה בו. מסגד שנוסד מהיום הראשון על יראת אללה, ראוי יותר שתקיים בו תפילה. יש בו אנשים שאוהבים להיטהר, ואללה אוהב את המיטהרים.
وَإِذَا مَسَّ ٱلۡإِنسَٰنَ ٱلضُّرُّ دَعَانَا لِجَنۢبِهِۦٓ أَوۡ قَاعِدًا أَوۡ قَآئِمٗا فَلَمَّا كَشَفۡنَا عَنۡهُ ضُرَّهُۥ مَرَّ كَأَن لَّمۡ يَدۡعُنَآ إِلَىٰ ضُرّٖ مَّسَّهُۥۚ كَذَٰلِكَ زُيِّنَ لِلۡمُسۡرِفِينَ مَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ ﴿١٢﴾
וכאשר צרה פוגעת באדם, הוא יקרא לנו כשהוא שוכב על צדו או בישיבה, או בעמידה. וכשנסיר את הצרה מעליו, הוא מתנהג כאילו לא קרא אלינו לעזור לו להסיר צרה שפגעה בו, כך נראה כי טוב בעיני המושחתים הרע שהם עושים.
وَٱمۡرَأَتُهُۥ قَآئِمَةٞ فَضَحِكَتۡ فَبَشَّرۡنَٰهَا بِإِسۡحَٰقَ وَمِن وَرَآءِ إِسۡحَٰقَ يَعۡقُوبَ ﴿٧١﴾
אך, אשתו שהייתה עומדת בקרבתם (ושמעה את מה שהם אומרים), צחקה כאשר הם בישרו לה על הולדת יצחק (מפני שהיא הייתה עקרה), ואחרי יצחק את יעקוב
وَتَوَكَّلۡ عَلَى ٱلۡعَزِيزِ ٱلرَّحِيمِ ﴿٢١٧﴾
וסמוך על העזוז הרחום,
ٱلَّذِي يَرَىٰكَ حِينَ تَقُومُ ﴿٢١٨﴾
הצופה בך בקומך לתפילה,
وَتَقَلُّبَكَ فِي ٱلسَّـٰجِدِينَ ﴿٢١٩﴾
ובהיותך במצבי התפילה בין הסוגדים,
۞قُلۡ إِنَّمَآ أَعِظُكُم بِوَٰحِدَةٍۖ أَن تَقُومُواْ لِلَّهِ مَثۡنَىٰ وَفُرَٰدَىٰ ثُمَّ تَتَفَكَّرُواْۚ مَا بِصَاحِبِكُم مِّن جِنَّةٍۚ إِنۡ هُوَ إِلَّا نَذِيرٞ لَّكُم بَيۡنَ يَدَيۡ عَذَابٖ شَدِيدٖ ﴿٤٦﴾
אמור להם: “אמנם אני דוחק בכם לעשות רק דבר אחד, התייצבו בפני אללה, בזוגות או ביחידים, והרהרו. כך אתם תבינו כי חברכם (הנביא מוחמד) לא אחוז דיבוק ולא משוגע, אלא הוא שליח אשר בא להזהירכם מפני העונש הכבד”.
وَأَنَّهُۥ لَمَّا قَامَ عَبۡدُ ٱللَّهِ يَدۡعُوهُ كَادُواْ يَكُونُونَ عَلَيۡهِ لِبَدٗا ﴿١٩﴾
כאשר קם עבד אללה ופנה אל ריבונו בתפילה, כמעט שרמסו זה את זה בהצטופפם סביב לו.
يَـٰٓأَيُّهَا ٱلۡمُزَّمِّلُ ﴿١﴾
הוי, אתה המתעטף!
قُمِ ٱلَّيۡلَ إِلَّا قَلِيلٗا ﴿٢﴾
עמוד בתפילה במשך כל הלילה חוץ ממעט (להפסקות),
نِّصۡفَهُۥٓ أَوِ ٱنقُصۡ مِنۡهُ قَلِيلًا ﴿٣﴾
או מחציתו או לפחות בחלק ממנו!
أَوۡ زِدۡ عَلَيۡهِ وَرَتِّلِ ٱلۡقُرۡءَانَ تَرۡتِيلًا ﴿٤﴾
או יותר מזה, וקרא את הקוראן באופן מדוד וברור,
إِنَّا سَنُلۡقِي عَلَيۡكَ قَوۡلٗا ثَقِيلًا ﴿٥﴾
מפני שאנו עומדים להוריד אליך מסר בעל משקל אדיר.
إِنَّ نَاشِئَةَ ٱلَّيۡلِ هِيَ أَشَدُّ وَطۡـٔٗا وَأَقۡوَمُ قِيلًا ﴿٦﴾
שעות הלילה הן הכי טובות עבור ריכוז(בעבודת האל), ומעולות לצורך קריאה בהירה ונכונה.
إِنَّ لَكَ فِي ٱلنَّهَارِ سَبۡحٗا طَوِيلٗا ﴿٧﴾
מפני שאכן במהלך היום אתה עסוק.
وَٱذۡكُرِ ٱسۡمَ رَبِّكَ وَتَبَتَّلۡ إِلَيۡهِ تَبۡتِيلٗا ﴿٨﴾
הזכר את שם ריבונך ודבק בו בכל כוחך וסמוך עליו.
رَّبُّ ٱلۡمَشۡرِقِ وَٱلۡمَغۡرِبِ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ فَٱتَّخِذۡهُ وَكِيلٗا ﴿٩﴾
כי הוא ריבון המזרח והמערב, ואין אל זולתו. לכן, סמוך עליו.
۞إِنَّ رَبَّكَ يَعۡلَمُ أَنَّكَ تَقُومُ أَدۡنَىٰ مِن ثُلُثَيِ ٱلَّيۡلِ وَنِصۡفَهُۥ وَثُلُثَهُۥ وَطَآئِفَةٞ مِّنَ ٱلَّذِينَ مَعَكَۚ وَٱللَّهُ يُقَدِّرُ ٱلَّيۡلَ وَٱلنَّهَارَۚ عَلِمَ أَن لَّن تُحۡصُوهُ فَتَابَ عَلَيۡكُمۡۖ فَٱقۡرَءُواْ مَا تَيَسَّرَ مِنَ ٱلۡقُرۡءَانِۚ عَلِمَ أَن سَيَكُونُ مِنكُم مَّرۡضَىٰ وَءَاخَرُونَ يَضۡرِبُونَ فِي ٱلۡأَرۡضِ يَبۡتَغُونَ مِن فَضۡلِ ٱللَّهِ وَءَاخَرُونَ يُقَٰتِلُونَ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِۖ فَٱقۡرَءُواْ مَا تَيَسَّرَ مِنۡهُۚ وَأَقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَءَاتُواْ ٱلزَّكَوٰةَ وَأَقۡرِضُواْ ٱللَّهَ قَرۡضًا حَسَنٗاۚ وَمَا تُقَدِّمُواْ لِأَنفُسِكُم مِّنۡ خَيۡرٖ تَجِدُوهُ عِندَ ٱللَّهِ هُوَ خَيۡرٗا وَأَعۡظَمَ أَجۡرٗاۚ وَٱسۡتَغۡفِرُواْ ٱللَّهَۖ إِنَّ ٱللَّهَ غَفُورٞ رَّحِيمُۢ ﴿٢٠﴾
אכן, ריבונך יודע כי אתה מתפלל שני שלישים מהלילה, או חצי ממנו, או שליש ממנו, וכך גם עושה קבוצה של אנשים אשר נמצאת אתך. ואללה הוא זה אשר קובע את אורך הלילה והיום. הוא יודע שאתם לא תוכלו להתפלל כל כך הרבה בלילה, ולכן הוא חס עליכם, אז קראו כמה שיעלה בכוחכם מהקוראן! הוא יודע כי עלולים להיות בינכם חולים, ואחרים המתהלכים בארץ בבקשם פרנסה מחסד אללה, ואחרים הנלחמים למען אללה. על כן קראו בו ככל שיעלה בכוחכם, וקיימו את התפילה ותנו זכאת (צדקה), והלוו לאללה מלווה יפה, וכל דבר טוב אשר תעשו לנפשותיכם, תמצאו את זה אצל אללה, אם כי, יהיה טוב יותר ובתוספת גמול אדיר. בקשו, אם כן, את סליחת אללה. כי הוא מוחל ורחום מאוד.
وَمَنۡ أَظۡلَمُ مِمَّن مَّنَعَ مَسَٰجِدَ ٱللَّهِ أَن يُذۡكَرَ فِيهَا ٱسۡمُهُۥ وَسَعَىٰ فِي خَرَابِهَآۚ أُوْلَـٰٓئِكَ مَا كَانَ لَهُمۡ أَن يَدۡخُلُوهَآ إِلَّا خَآئِفِينَۚ لَهُمۡ فِي ٱلدُّنۡيَا خِزۡيٞ وَلَهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ عَذَابٌ عَظِيمٞ ﴿١١٤﴾
מי רשע יותר מן האדם אשר חוסם את מסגדי אללה ומונע את הזכרת שמו בהם, ופועל להחריבם? אנשים כאלה, לא יורשה להם להיכנס אליהם (למסגדים) אלא בפחד. הם יקבלו חרפה ובושה בעולם הזה, ועונש אדיר בעולם הבא.
إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّـٰتٖ وَعُيُونٍ ﴿١٥﴾
אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים,
ءَاخِذِينَ مَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَبۡلَ ذَٰلِكَ مُحۡسِنِينَ ﴿١٦﴾
ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים.
كَانُواْ قَلِيلٗا مِّنَ ٱلَّيۡلِ مَا يَهۡجَعُونَ ﴿١٧﴾
הם המעיטו מאוד לנום בלילות,
وَبِٱلۡأَسۡحَارِ هُمۡ يَسۡتَغۡفِرُونَ ﴿١٨﴾
ועם שחר הם מבקשים סליחה,
وَإِنَّ مِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ لَمَن يُؤۡمِنُ بِٱللَّهِ وَمَآ أُنزِلَ إِلَيۡكُمۡ وَمَآ أُنزِلَ إِلَيۡهِمۡ خَٰشِعِينَ لِلَّهِ لَا يَشۡتَرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ ثَمَنٗا قَلِيلًاۚ أُوْلَـٰٓئِكَ لَهُمۡ أَجۡرُهُمۡ عِندَ رَبِّهِمۡۗ إِنَّ ٱللَّهَ سَرِيعُ ٱلۡحِسَابِ ﴿١٩٩﴾
בין אנשי הספר ישנם המאמינים באללה ובאשר הורד אליכם (הקוראן), ובאשר הורד אליהם, והם נכנעים לאללה. הם אינם מחליפים את אותות אללה בתמורה זולה. כל אלה להם גמולם אצל ריבונם, ואללה מהיר חשבון.
وَيَخِرُّونَ لِلۡأَذۡقَانِ يَبۡكُونَ وَيَزِيدُهُمۡ خُشُوعٗا۩ ﴿١٠٩﴾
והם ייפלו אפיים ארצה, בוכים, וזה יוסיף להם כניעה (לאללה)