إِلَّا ٱلۡمُصَلِّينَ ﴿٢٢﴾
אולם, לא כך המתפללים,
73 פסוק · נושאים · he
إِلَّا ٱلۡمُصَلِّينَ ﴿٢٢﴾
אולם, לא כך המתפללים,
ٱلَّذِينَ هُمۡ عَلَىٰ صَلَاتِهِمۡ دَآئِمُونَ ﴿٢٣﴾
אשר מתמידים בתפילתם,
وَٱلَّذِينَ فِيٓ أَمۡوَٰلِهِمۡ حَقّٞ مَّعۡلُومٞ ﴿٢٤﴾
ולאלה שמפרישים מהונם חלק ידוע,
لِّلسَّآئِلِ وَٱلۡمَحۡرُومِ ﴿٢٥﴾
לקבצן ולנזקק.
۞إِنَّ رَبَّكَ يَعۡلَمُ أَنَّكَ تَقُومُ أَدۡنَىٰ مِن ثُلُثَيِ ٱلَّيۡلِ وَنِصۡفَهُۥ وَثُلُثَهُۥ وَطَآئِفَةٞ مِّنَ ٱلَّذِينَ مَعَكَۚ وَٱللَّهُ يُقَدِّرُ ٱلَّيۡلَ وَٱلنَّهَارَۚ عَلِمَ أَن لَّن تُحۡصُوهُ فَتَابَ عَلَيۡكُمۡۖ فَٱقۡرَءُواْ مَا تَيَسَّرَ مِنَ ٱلۡقُرۡءَانِۚ عَلِمَ أَن سَيَكُونُ مِنكُم مَّرۡضَىٰ وَءَاخَرُونَ يَضۡرِبُونَ فِي ٱلۡأَرۡضِ يَبۡتَغُونَ مِن فَضۡلِ ٱللَّهِ وَءَاخَرُونَ يُقَٰتِلُونَ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِۖ فَٱقۡرَءُواْ مَا تَيَسَّرَ مِنۡهُۚ وَأَقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَءَاتُواْ ٱلزَّكَوٰةَ وَأَقۡرِضُواْ ٱللَّهَ قَرۡضًا حَسَنٗاۚ وَمَا تُقَدِّمُواْ لِأَنفُسِكُم مِّنۡ خَيۡرٖ تَجِدُوهُ عِندَ ٱللَّهِ هُوَ خَيۡرٗا وَأَعۡظَمَ أَجۡرٗاۚ وَٱسۡتَغۡفِرُواْ ٱللَّهَۖ إِنَّ ٱللَّهَ غَفُورٞ رَّحِيمُۢ ﴿٢٠﴾
אכן, ריבונך יודע כי אתה מתפלל שני שלישים מהלילה, או חצי ממנו, או שליש ממנו, וכך גם עושה קבוצה של אנשים אשר נמצאת אתך. ואללה הוא זה אשר קובע את אורך הלילה והיום. הוא יודע שאתם לא תוכלו להתפלל כל כך הרבה בלילה, ולכן הוא חס עליכם, אז קראו כמה שיעלה בכוחכם מהקוראן! הוא יודע כי עלולים להיות בינכם חולים, ואחרים המתהלכים בארץ בבקשם פרנסה מחסד אללה, ואחרים הנלחמים למען אללה. על כן קראו בו ככל שיעלה בכוחכם, וקיימו את התפילה ותנו זכאת (צדקה), והלוו לאללה מלווה יפה, וכל דבר טוב אשר תעשו לנפשותיכם, תמצאו את זה אצל אללה, אם כי, יהיה טוב יותר ובתוספת גמול אדיר. בקשו, אם כן, את סליחת אללה. כי הוא מוחל ורחום מאוד.
وَيُطۡعِمُونَ ٱلطَّعَامَ عَلَىٰ حُبِّهِۦ مِسۡكِينٗا وَيَتِيمٗا وَأَسِيرًا ﴿٨﴾
הם מקיימים את שבועותיהם, והם יראים מהיום שבו הרוע (העונש) יתפשט לאורן ולרוחב,
إِنَّمَا نُطۡعِمُكُمۡ لِوَجۡهِ ٱللَّهِ لَا نُرِيدُ مِنكُمۡ جَزَآءٗ وَلَا شُكُورًا ﴿٩﴾
והם מאכילים, למען אהבת אללה, את המסכן, את היתום ואת האסורים
أَوۡ إِطۡعَٰمٞ فِي يَوۡمٖ ذِي مَسۡغَبَةٖ ﴿١٤﴾
או להזין (עני) בעת רעב,
يَتِيمٗا ذَا مَقۡرَبَةٍ ﴿١٥﴾
(להזין) יתום בעל קרבת דם,
أَوۡ مِسۡكِينٗا ذَا مَتۡرَبَةٖ ﴿١٦﴾
או דל במצוקה.
فَأَمَّا مَنۡ أَعۡطَىٰ وَٱتَّقَىٰ ﴿٥﴾
אולם, המוסר והירא,
وَصَدَّقَ بِٱلۡحُسۡنَىٰ ﴿٦﴾
ומאמין בגמול,
فَسَنُيَسِّرُهُۥ لِلۡيُسۡرَىٰ ﴿٧﴾
נדריך אותו לשביל מעשי החסד,
فَأَنذَرۡتُكُمۡ نَارٗا تَلَظَّىٰ ﴿١٤﴾
אני מזהיר אתכם מאש בוערת,
لَا يَصۡلَىٰهَآ إِلَّا ٱلۡأَشۡقَى ﴿١٥﴾
שבה לא יישרף זולת המרושע,
ٱلَّذِي كَذَّبَ وَتَوَلَّىٰ ﴿١٦﴾
אשר התכחש וסטה,
وَسَيُجَنَّبُهَا ٱلۡأَتۡقَى ﴿١٧﴾
אך, הירא מאללה יוסט ממנה (מהאש),
ٱلَّذِي يُؤۡتِي مَالَهُۥ يَتَزَكَّىٰ ﴿١٨﴾
אשר תורם ממונו להיטהר,
وَمَا لِأَحَدٍ عِندَهُۥ مِن نِّعۡمَةٖ تُجۡزَىٰٓ ﴿١٩﴾
לא כהחזר למישהו על טובה שהוא עשה,
إِلَّا ٱبۡتِغَآءَ وَجۡهِ رَبِّهِ ٱلۡأَعۡلَىٰ ﴿٢٠﴾
אלא, אך ורק, למען ריבונו הנעלה,
وَلَسَوۡفَ يَرۡضَىٰ ﴿٢١﴾
(ובאחריתו) יהיה מתרצה (מגמולו).
وَأَمَّا ٱلسَّآئِلَ فَلَا تَنۡهَرۡ ﴿١٠﴾
ואל תדחה מעליך את מבקש הנדבה,
وَمَآ أُمِرُوٓاْ إِلَّا لِيَعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مُخۡلِصِينَ لَهُ ٱلدِّينَ حُنَفَآءَ وَيُقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَيُؤۡتُواْ ٱلزَّكَوٰةَۚ وَذَٰلِكَ دِينُ ٱلۡقَيِّمَةِ ﴿٥﴾
הם נדרשו רק לעבוד את אללה במסירות שלמה לדת אברהם, ולקיים את התפילה ולהוציא זכאת. הן, זוהי דת הצדק.