قَالَا رَبَّنَا ظَلَمۡنَآ أَنفُسَنَا وَإِن لَّمۡ تَغۡفِرۡ لَنَا وَتَرۡحَمۡنَا لَنَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ ﴿٢٣﴾
אמרו “ריבוננו! קיפחנו את עצמנו ואם לא תסלח לנו ולא תרחם עלינו, נהיה מן האובדים.”
265 פסוק · נושאים · he
قَالَا رَبَّنَا ظَلَمۡنَآ أَنفُسَنَا وَإِن لَّمۡ تَغۡفِرۡ لَنَا وَتَرۡحَمۡنَا لَنَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ ﴿٢٣﴾
אמרו “ריבוננו! קיפחנו את עצמנו ואם לא תסלח לנו ולא תרחם עלינו, נהיה מן האובדים.”
قَالَ ٱهۡبِطُواْ بَعۡضُكُمۡ لِبَعۡضٍ عَدُوّٞۖ وَلَكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ مُسۡتَقَرّٞ وَمَتَٰعٌ إِلَىٰ حِينٖ ﴿٢٤﴾
אמר (אללה), “רדו (אל הארץ) והיו אויבים זה לזה, ובארץ תחיו ותיהנו למועד מסוים ״.
قَالَ فِيهَا تَحۡيَوۡنَ وَفِيهَا تَمُوتُونَ وَمِنۡهَا تُخۡرَجُونَ ﴿٢٥﴾
אמר, “ושם תחיו ושם תמותו ומתוכה תוצאו (ביום תחיית-המתים)”.
يَٰبَنِيٓ ءَادَمَ قَدۡ أَنزَلۡنَا عَلَيۡكُمۡ لِبَاسٗا يُوَٰرِي سَوۡءَٰتِكُمۡ وَرِيشٗاۖ وَلِبَاسُ ٱلتَّقۡوَىٰ ذَٰلِكَ خَيۡرٞۚ ذَٰلِكَ مِنۡ ءَايَٰتِ ٱللَّهِ لَعَلَّهُمۡ يَذَّكَّرُونَ ﴿٢٦﴾
הוי בני האדם! הורדנו לכם לבוש אשר יכסה את ערוותכם, וקישוט, אך טוב מזה הוא לבוש היראה (את אללה), כי הוא מאותות אללה, למען יזכרו.
يَٰبَنِيٓ ءَادَمَ لَا يَفۡتِنَنَّكُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُ كَمَآ أَخۡرَجَ أَبَوَيۡكُم مِّنَ ٱلۡجَنَّةِ يَنزِعُ عَنۡهُمَا لِبَاسَهُمَا لِيُرِيَهُمَا سَوۡءَٰتِهِمَآۚ إِنَّهُۥ يَرَىٰكُمۡ هُوَ وَقَبِيلُهُۥ مِنۡ حَيۡثُ لَا تَرَوۡنَهُمۡۗ إِنَّا جَعَلۡنَا ٱلشَّيَٰطِينَ أَوۡلِيَآءَ لِلَّذِينَ لَا يُؤۡمِنُونَ ﴿٢٧﴾
הוי בני האדם! אל יפתה אתכם השטן כפי שהוציא את אבותיכם מגן העדן, בהפשיטו אותם מבגדיהם למען יראה להם את ערוותם. הוא יראה אתכם הוא והמקביל לו מהיכן שלא תראו אותם. אנו עשינו את השטנים אדונים לאלה אשר לא יאמינו.
وَإِذَا فَعَلُواْ فَٰحِشَةٗ قَالُواْ وَجَدۡنَا عَلَيۡهَآ ءَابَآءَنَا وَٱللَّهُ أَمَرَنَا بِهَاۗ قُلۡ إِنَّ ٱللَّهَ لَا يَأۡمُرُ بِٱلۡفَحۡشَآءِۖ أَتَقُولُونَ عَلَى ٱللَّهِ مَا لَا تَعۡلَمُونَ ﴿٢٨﴾
ואם עשו את התועבות יאמרו “כך מצאנו את אבותינו עושים, ואללה ציווה אותנו לעשות כך”. אמור, “אללה לא יצווה על מעשי התועבות. התאמרו על אללה את אשר לא תדעו?”
قُلۡ أَمَرَ رَبِّي بِٱلۡقِسۡطِۖ وَأَقِيمُواْ وُجُوهَكُمۡ عِندَ كُلِّ مَسۡجِدٖ وَٱدۡعُوهُ مُخۡلِصِينَ لَهُ ٱلدِّينَۚ كَمَا بَدَأَكُمۡ تَعُودُونَ ﴿٢٩﴾
אמור, “ריבוני מצווה על הצדק, והתפללו בנאמנות לאללה בכל מקום תפילה, וקראו לו בהתמסרות מלאה. כשם שברא אתכם לראשונה, כן תחזרו.
فَرِيقًا هَدَىٰ وَفَرِيقًا حَقَّ عَلَيۡهِمُ ٱلضَّلَٰلَةُۚ إِنَّهُمُ ٱتَّخَذُواْ ٱلشَّيَٰطِينَ أَوۡلِيَآءَ مِن دُونِ ٱللَّهِ وَيَحۡسَبُونَ أَنَّهُم مُّهۡتَدُونَ ﴿٣٠﴾
(אללה עשה את בני אדם שתי קבוצות:), חבורה אשר אותה הדריך וחבורה שעזרה עליה תעייה משום שחבריה לקחו את השטנים אדונים. מלבד אללה, והם חושבים שהם מודרכים.
قَالَ ٱدۡخُلُواْ فِيٓ أُمَمٖ قَدۡ خَلَتۡ مِن قَبۡلِكُم مِّنَ ٱلۡجِنِّ وَٱلۡإِنسِ فِي ٱلنَّارِۖ كُلَّمَا دَخَلَتۡ أُمَّةٞ لَّعَنَتۡ أُخۡتَهَاۖ حَتَّىٰٓ إِذَا ٱدَّارَكُواْ فِيهَا جَمِيعٗا قَالَتۡ أُخۡرَىٰهُمۡ لِأُولَىٰهُمۡ رَبَّنَا هَـٰٓؤُلَآءِ أَضَلُّونَا فَـَٔاتِهِمۡ عَذَابٗا ضِعۡفٗا مِّنَ ٱلنَّارِۖ قَالَ لِكُلّٖ ضِعۡفٞ وَلَٰكِن لَّا تَعۡلَمُونَ ﴿٣٨﴾
אמר, “היכנסו לאש הגיהינום עם אומות של שדים ובני אנוש אשר נכנסו אליו לפניכם”. וכאשר נכנסת כל אומה תקלל את אחותה, ואז יתקבצו כולן בתוכה, תפנה האחרונה שבהן אל הראשונה ותגיד, “ריבוננו! הם אלה אשר התעו אותנו, על כן הכפל להם את עונשם באש הגיהינום”. אמר “לכל אחת מכם יוכפל, אבל אינכם יודעים?”
وَٱتۡلُ عَلَيۡهِمۡ نَبَأَ ٱلَّذِيٓ ءَاتَيۡنَٰهُ ءَايَٰتِنَا فَٱنسَلَخَ مِنۡهَا فَأَتۡبَعَهُ ٱلشَّيۡطَٰنُ فَكَانَ مِنَ ٱلۡغَاوِينَ ﴿١٧٥﴾
וקרא להם את הסיפור של האיש אשר נתנו לו את אותותינו ואולם הוא נטש אותם, והשטן לכד אותו והיה מהאבודים.
وَلَقَدۡ ذَرَأۡنَا لِجَهَنَّمَ كَثِيرٗا مِّنَ ٱلۡجِنِّ وَٱلۡإِنسِۖ لَهُمۡ قُلُوبٞ لَّا يَفۡقَهُونَ بِهَا وَلَهُمۡ أَعۡيُنٞ لَّا يُبۡصِرُونَ بِهَا وَلَهُمۡ ءَاذَانٞ لَّا يَسۡمَعُونَ بِهَآۚ أُوْلَـٰٓئِكَ كَٱلۡأَنۡعَٰمِ بَلۡ هُمۡ أَضَلُّۚ أُوْلَـٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡغَٰفِلُونَ ﴿١٧٩﴾
וכבר השארנו לגיהינום רבים מבין השדים ובני- האנוש, אשר אמנם הם בעלי לבבות, אך הם אינם מבינים בהם, עיניים להם אמנם לא יראו בהן, אוזניים להם אמנם לא ישמעו בהן. אלה דומים לבהמות, אבל הם תועים אף יותר. אלה הם המוסחים.
وَإِمَّا يَنزَغَنَّكَ مِنَ ٱلشَّيۡطَٰنِ نَزۡغٞ فَٱسۡتَعِذۡ بِٱللَّهِۚ إِنَّهُۥ سَمِيعٌ عَلِيمٌ ﴿٢٠٠﴾
ואם יפגע בך השטן פגיעה כול שהיא, אז בקש עזרה מאללה כי הוא הכול שומע והכול יודע.
إِنَّ ٱلَّذِينَ ٱتَّقَوۡاْ إِذَا مَسَّهُمۡ طَـٰٓئِفٞ مِّنَ ٱلشَّيۡطَٰنِ تَذَكَّرُواْ فَإِذَا هُم مُّبۡصِرُونَ ﴿٢٠١﴾
אכן אלה היראים את אללה, אם השטן ינסה לפתותם, נזכרים (תיכף), והנה הם רואים במו עיניהם (את דרך הישר).
إِذۡ يُغَشِّيكُمُ ٱلنُّعَاسَ أَمَنَةٗ مِّنۡهُ وَيُنَزِّلُ عَلَيۡكُم مِّنَ ٱلسَّمَآءِ مَآءٗ لِّيُطَهِّرَكُم بِهِۦ وَيُذۡهِبَ عَنكُمۡ رِجۡزَ ٱلشَّيۡطَٰنِ وَلِيَرۡبِطَ عَلَىٰ قُلُوبِكُمۡ وَيُثَبِّتَ بِهِ ٱلۡأَقۡدَامَ ﴿١١﴾
הוא הביא עליכם תנומה כהרגעה ממנו, והוריד עליכם מן השמים מים למען יטהר אתכם בו, וכדי לנקות אתכם מטומאת השטן, וכדי לחזק את לבבכם ולחזק את עמידתכם על רגליכם.
وَإِذۡ زَيَّنَ لَهُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُ أَعۡمَٰلَهُمۡ وَقَالَ لَا غَالِبَ لَكُمُ ٱلۡيَوۡمَ مِنَ ٱلنَّاسِ وَإِنِّي جَارٞ لَّكُمۡۖ فَلَمَّا تَرَآءَتِ ٱلۡفِئَتَانِ نَكَصَ عَلَىٰ عَقِبَيۡهِ وَقَالَ إِنِّي بَرِيٓءٞ مِّنكُمۡ إِنِّيٓ أَرَىٰ مَا لَا تَرَوۡنَ إِنِّيٓ أَخَافُ ٱللَّهَۚ وَٱللَّهُ شَدِيدُ ٱلۡعِقَابِ ﴿٤٨﴾
וכאשר קישט להם השטן את מעשיהם (הרעים), ואמר: “אין היום מי שינצח אתכם כי אני אדונכם”. ואולם כאשר שני המחנות עמדו פנים אל פנים, התחרט השטן ואמר: “אין אני אחראי לכם, כי רואה אני מה שאינכם רואים. ומפחד אני מאללה. ואללה מעניש בחומרה”.
وَلَوۡ شَآءَ رَبُّكَ لَجَعَلَ ٱلنَّاسَ أُمَّةٗ وَٰحِدَةٗۖ وَلَا يَزَالُونَ مُخۡتَلِفِينَ ﴿١١٨﴾
לו רצה ריבונך, היה עושה את כל האנשים אומה אחת, אך הם ימשיכו להיות שונים,
إِلَّا مَن رَّحِمَ رَبُّكَۚ وَلِذَٰلِكَ خَلَقَهُمۡۗ وَتَمَّتۡ كَلِمَةُ رَبِّكَ لَأَمۡلَأَنَّ جَهَنَّمَ مِنَ ٱلۡجِنَّةِ وَٱلنَّاسِ أَجۡمَعِينَ ﴿١١٩﴾
מלבד חלק אשר עליהם הוא ריחם לשם כך ריבונך יצר אותם. על כן פסק ריבונך: “למלא את הגיהינום מן השדים והאנשים יחד״.
قَالَ يَٰبُنَيَّ لَا تَقۡصُصۡ رُءۡيَاكَ عَلَىٰٓ إِخۡوَتِكَ فَيَكِيدُواْ لَكَ كَيۡدًاۖ إِنَّ ٱلشَّيۡطَٰنَ لِلۡإِنسَٰنِ عَدُوّٞ مُّبِينٞ ﴿٥﴾
אמר: “הוי, בני! אל תספר את אשר חלמת לאחיך כדי שלא יתכננו מזימות עדך. כי השטן הוא אויב גלוי לאנשים.
وَرَفَعَ أَبَوَيۡهِ عَلَى ٱلۡعَرۡشِ وَخَرُّواْ لَهُۥ سُجَّدٗاۖ وَقَالَ يَـٰٓأَبَتِ هَٰذَا تَأۡوِيلُ رُءۡيَٰيَ مِن قَبۡلُ قَدۡ جَعَلَهَا رَبِّي حَقّٗاۖ وَقَدۡ أَحۡسَنَ بِيٓ إِذۡ أَخۡرَجَنِي مِنَ ٱلسِّجۡنِ وَجَآءَ بِكُم مِّنَ ٱلۡبَدۡوِ مِنۢ بَعۡدِ أَن نَّزَغَ ٱلشَّيۡطَٰنُ بَيۡنِي وَبَيۡنَ إِخۡوَتِيٓۚ إِنَّ رَبِّي لَطِيفٞ لِّمَا يَشَآءُۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡعَلِيمُ ٱلۡحَكِيمُ ﴿١٠٠﴾
ואז הוא העלה את הוריו על כיסא הכבוד וכולם סגדו לו. ואמר “אבא! הנה פשר חלומי, ריבוני הגשים אותו, הוא עשה אתי חסד כאשר הוא שחרר אותי מבית הסוהר, והביאו אתכם אליי מן המדבר, לאחר שהשטן גרם פירוד ביני לבין אחיי, כי ריבוני המיטיב והעושה חסד למי שהוא רוצה, והוא היודע והחכם.
وَقَالَ ٱلشَّيۡطَٰنُ لَمَّا قُضِيَ ٱلۡأَمۡرُ إِنَّ ٱللَّهَ وَعَدَكُمۡ وَعۡدَ ٱلۡحَقِّ وَوَعَدتُّكُمۡ فَأَخۡلَفۡتُكُمۡۖ وَمَا كَانَ لِيَ عَلَيۡكُم مِّن سُلۡطَٰنٍ إِلَّآ أَن دَعَوۡتُكُمۡ فَٱسۡتَجَبۡتُمۡ لِيۖ فَلَا تَلُومُونِي وَلُومُوٓاْ أَنفُسَكُمۖ مَّآ أَنَا۠ بِمُصۡرِخِكُمۡ وَمَآ أَنتُم بِمُصۡرِخِيَّ إِنِّي كَفَرۡتُ بِمَآ أَشۡرَكۡتُمُونِ مِن قَبۡلُۗ إِنَّ ٱلظَّـٰلِمِينَ لَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمٞ ﴿٢٢﴾
ויגיד השטן כאשר ייחרץ הדין: ״ הן, אללה הבטיח לכם הבטחת אמת, ואילו אני הבטחתי לכם ולא קיימתי, ולא הייתה לי שום סמכות עליכם, זולת כי אני קראתי לכם ואתם נעניתם לי, ולכן אל תאשימו אותי והאשימו את עצמכם, לא אוכל לעזור לכם ואתם לא תעזרו לי, ואני מכחיש את השותפות (בעבודתו) עם אללה שאתם מייחסים לי”. אכן למקפחים עונש כואב.
وَلَقَدۡ جَعَلۡنَا فِي ٱلسَّمَآءِ بُرُوجٗا وَزَيَّنَّـٰهَا لِلنَّـٰظِرِينَ ﴿١٦﴾
גם אז הם יגידו: “זוהי אחיזת עיניים, לא כי אנחנו אנשים אשר פגע בנו קסם!”
وَحَفِظۡنَٰهَا مِن كُلِّ شَيۡطَٰنٖ رَّجِيمٍ ﴿١٧﴾
וכבר עשינו את הכוכבים בשמיים וקישטנו אותם (את השמיים) להנאת המתבוננים.
إِلَّا مَنِ ٱسۡتَرَقَ ٱلسَّمۡعَ فَأَتۡبَعَهُۥ شِهَابٞ مُّبِينٞ ﴿١٨﴾
ושמרנו עליהם מפני כל שטן ארור.
وَلَقَدۡ خَلَقۡنَا ٱلۡإِنسَٰنَ مِن صَلۡصَٰلٖ مِّنۡ حَمَإٖ مَّسۡنُونٖ ﴿٢٦﴾
וכבר בראנו את האדם מטיט קשיח יבש שהשחיר,
وَٱلۡجَآنَّ خَلَقۡنَٰهُ مِن قَبۡلُ مِن نَّارِ ٱلسَّمُومِ ﴿٢٧﴾
ואת השדים בראנו קודם לכן מאש לוהטת
وَإِذۡ قَالَ رَبُّكَ لِلۡمَلَـٰٓئِكَةِ إِنِّي خَٰلِقُۢ بَشَرٗا مِّن صَلۡصَٰلٖ مِّنۡ حَمَإٖ مَّسۡنُونٖ ﴿٢٨﴾
וכאשר ריבונך אמר למלאכים: “עומד אני לברוא אדם מטיט קשיח יבש שהשחיר,
فَإِذَا سَوَّيۡتُهُۥ وَنَفَخۡتُ فِيهِ مِن رُّوحِي فَقَعُواْ لَهُۥ سَٰجِدِينَ ﴿٢٩﴾
וכאשר אעצבו ואפח בו מרוחי, כבדו אותו וסגדו לו”,
فَسَجَدَ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ كُلُّهُمۡ أَجۡمَعُونَ ﴿٣٠﴾
ואז המלאכים סגדו כולם,
إِلَّآ إِبۡلِيسَ أَبَىٰٓ أَن يَكُونَ مَعَ ٱلسَّـٰجِدِينَ ﴿٣١﴾
מלבד איבליס (השטן) סירב להיות עם הסוגדים,
قَالَ يَـٰٓإِبۡلِيسُ مَا لَكَ أَلَّا تَكُونَ مَعَ ٱلسَّـٰجِدِينَ ﴿٣٢﴾
אז אמר (אללה): “הוי, איבליס! מה לך שאינך עם הסוגדים?”
قَالَ لَمۡ أَكُن لِّأَسۡجُدَ لِبَشَرٍ خَلَقۡتَهُۥ مِن صَلۡصَٰلٖ مِّنۡ حَمَإٖ مَّسۡنُونٖ ﴿٣٣﴾
אמר: “אין אני סוגד לאדם אשר בראת מטיט קשיח יבש שהשחיר.”
قَالَ فَٱخۡرُجۡ مِنۡهَا فَإِنَّكَ رَجِيمٞ ﴿٣٤﴾
אמר (אללה): “צא ממנו (גן עדן), כי אכן אתה ארור,
وَإِنَّ عَلَيۡكَ ٱللَّعۡنَةَ إِلَىٰ يَوۡمِ ٱلدِّينِ ﴿٣٥﴾
ואכן אתה מקולל תהיה עד יום הדין”.
قَالَ رَبِّ فَأَنظِرۡنِيٓ إِلَىٰ يَوۡمِ يُبۡعَثُونَ ﴿٣٦﴾
אמר: “ריבוני! תן לי שהות עד יום תחיית-המתים”.
قَالَ فَإِنَّكَ مِنَ ٱلۡمُنظَرِينَ ﴿٣٧﴾
אמר (אללה): “אתה תהיה בין אלה שניתנה להם שהות,
إِلَىٰ يَوۡمِ ٱلۡوَقۡتِ ٱلۡمَعۡلُومِ ﴿٣٨﴾
עד יום העיתוי הידוע”.
قَالَ رَبِّ بِمَآ أَغۡوَيۡتَنِي لَأُزَيِّنَنَّ لَهُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلَأُغۡوِيَنَّهُمۡ أَجۡمَعِينَ ﴿٣٩﴾
אמר לי ריבוני! כשם שאפשרת לי לסטות מהדרך, אני אקשט את החטאים שלהם בארץ באור יפה ואתעה את כולם,
إِلَّا عِبَادَكَ مِنۡهُمُ ٱلۡمُخۡلَصِينَ ﴿٤٠﴾
פרס לעבדיך הנאמנים אשר בהם”.
قَالَ هَٰذَا صِرَٰطٌ عَلَيَّ مُسۡتَقِيمٌ ﴿٤١﴾
אמר (אללה): “זה השביל אשר מוביל ישירות אליי.
إِنَّ عِبَادِي لَيۡسَ لَكَ عَلَيۡهِمۡ سُلۡطَٰنٌ إِلَّا مَنِ ٱتَّبَعَكَ مِنَ ٱلۡغَاوِينَ ﴿٤٢﴾
אך על עבדיי אין לך כל שלטון, פרס לאלה שיתעו וילכו אחריך.
تَٱللَّهِ لَقَدۡ أَرۡسَلۡنَآ إِلَىٰٓ أُمَمٖ مِّن قَبۡلِكَ فَزَيَّنَ لَهُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُ أَعۡمَٰلَهُمۡ فَهُوَ وَلِيُّهُمُ ٱلۡيَوۡمَ وَلَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمٞ ﴿٦٣﴾
באללה! כבר שלחנו שליחים לאומות לפניך, אמנם השטן הראה להם באור יפה את מעשיהם הרעים והיום הוא השומר שלהם, (אך מחכה) להם עונש כואב.
فَإِذَا قَرَأۡتَ ٱلۡقُرۡءَانَ فَٱسۡتَعِذۡ بِٱللَّهِ مِنَ ٱلشَّيۡطَٰنِ ٱلرَّجِيمِ ﴿٩٨﴾
ואם תקרא בקוראן בקש מחסה באללה מפני השטן הארור,
إِنَّهُۥ لَيۡسَ لَهُۥ سُلۡطَٰنٌ عَلَى ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَلَىٰ رَبِّهِمۡ يَتَوَكَّلُونَ ﴿٩٩﴾
מפני שאין לו (לשטן) שלטון על אלה אשר האמינו ואשר על ריבונם נסמכים,
إِنَّمَا سُلۡطَٰنُهُۥ عَلَى ٱلَّذِينَ يَتَوَلَّوۡنَهُۥ وَٱلَّذِينَ هُم بِهِۦ مُشۡرِكُونَ ﴿١٠٠﴾
שלטונו רק על אלה אשר לוקחים אותו לאדון ואלה אשר הם בו משתפים (מלבד אללה).
وَءَاتِ ذَا ٱلۡقُرۡبَىٰ حَقَّهُۥ وَٱلۡمِسۡكِينَ وَٱبۡنَ ٱلسَّبِيلِ وَلَا تُبَذِّرۡ تَبۡذِيرًا ﴿٢٦﴾
תן לקרוב המשפחה את החלק המגיע לו מן הצדקה, למסכן ולעובר האורח, אך אל תהיה בזבזן,
إِنَّ ٱلۡمُبَذِّرِينَ كَانُوٓاْ إِخۡوَٰنَ ٱلشَّيَٰطِينِۖ وَكَانَ ٱلشَّيۡطَٰنُ لِرَبِّهِۦ كَفُورٗا ﴿٢٧﴾
אכן הבזבזנים הם באחווה עם השטנים, והיה השטן בריבונו כופר
وَقُل لِّعِبَادِي يَقُولُواْ ٱلَّتِي هِيَ أَحۡسَنُۚ إِنَّ ٱلشَّيۡطَٰنَ يَنزَغُ بَيۡنَهُمۡۚ إِنَّ ٱلشَّيۡطَٰنَ كَانَ لِلۡإِنسَٰنِ عَدُوّٗا مُّبِينٗا ﴿٥٣﴾
ואמור לעבדיי שידברו רק את מה שיותר טוב, כי השטן יכניס פירוד ושנאה ביניהם כי השטן תמיד לאנשים אויב גלוי.
وَإِذۡ قُلۡنَا لِلۡمَلَـٰٓئِكَةِ ٱسۡجُدُواْ لِأٓدَمَ فَسَجَدُوٓاْ إِلَّآ إِبۡلِيسَ قَالَ ءَأَسۡجُدُ لِمَنۡ خَلَقۡتَ طِينٗا ﴿٦١﴾
וכאשר אמרנו למלאכים: “סגדו לאדם”, הם סגדו, ורק השטן אמר: “האם אסגוד למי שבראת מעפר?”
قَالَ أَرَءَيۡتَكَ هَٰذَا ٱلَّذِي كَرَّمۡتَ عَلَيَّ لَئِنۡ أَخَّرۡتَنِ إِلَىٰ يَوۡمِ ٱلۡقِيَٰمَةِ لَأَحۡتَنِكَنَّ ذُرِّيَّتَهُۥٓ إِلَّا قَلِيلٗا ﴿٦٢﴾
אמר: “אתה רואה את היצור הזה אשר רוממת מעליי? אם תיתן לי הזדמנות עד יום תחיית-המתים, אלכוד ברשתי את זרעו(ואשלוט בו) פרט למעטים מהם”.
قَالَ ٱذۡهَبۡ فَمَن تَبِعَكَ مِنۡهُمۡ فَإِنَّ جَهَنَّمَ جَزَآؤُكُمۡ جَزَآءٗ مَّوۡفُورٗا ﴿٦٣﴾
אמר: “לך והשתדל! אתה וכל אלה שיילכו אחריך תקבלו את עונשכם המלא בגיהינום.