وَلَمَّا جَآءَهُمُ ٱلۡحَقُّ قَالُواْ هَٰذَا سِحۡرٞ وَإِنَّا بِهِۦ كَٰفِرُونَ ﴿٣٠﴾
וכאשר נגלה הצדק בפניהם, אמרו: “זהו קסם ואנו כופרים בו”.
211 פסוק · נושאים · he
وَلَمَّا جَآءَهُمُ ٱلۡحَقُّ قَالُواْ هَٰذَا سِحۡرٞ وَإِنَّا بِهِۦ كَٰفِرُونَ ﴿٣٠﴾
וכאשר נגלה הצדק בפניהם, אמרו: “זהו קסם ואנו כופרים בו”.
كَذَٰلِكَ مَآ أَتَى ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِم مِّن رَّسُولٍ إِلَّا قَالُواْ سَاحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٌ ﴿٥٢﴾
ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”.
أَفَسِحۡرٌ هَٰذَآ أَمۡ أَنتُمۡ لَا تُبۡصِرُونَ ﴿١٥﴾
האומנם מעשה קסמים זה, או שאינכם רואים אותה?
وَإِن يَرَوۡاْ ءَايَةٗ يُعۡرِضُواْ وَيَقُولُواْ سِحۡرٞ مُّسۡتَمِرّٞ ﴿٢﴾
וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”,
ثُمَّ نَظَرَ ﴿٢١﴾
לאחר מכן, הוא התבונן מסביב,
ثُمَّ عَبَسَ وَبَسَرَ ﴿٢٢﴾
לאחר מכן, הוא קימט את מצחו בזעם,
ثُمَّ أَدۡبَرَ وَٱسۡتَكۡبَرَ ﴿٢٣﴾
והפנה את גבו ונמלא גאוותנות,
فَقَالَ إِنۡ هَٰذَآ إِلَّا سِحۡرٞ يُؤۡثَرُ ﴿٢٤﴾
ואז אמר: “זה בסך הכול כישוף אשר הועתק מאחרים!”
وَلَا جُنَاحَ عَلَيۡكُمۡ فِيمَا عَرَّضۡتُم بِهِۦ مِنۡ خِطۡبَةِ ٱلنِّسَآءِ أَوۡ أَكۡنَنتُمۡ فِيٓ أَنفُسِكُمۡۚ عَلِمَ ٱللَّهُ أَنَّكُمۡ سَتَذۡكُرُونَهُنَّ وَلَٰكِن لَّا تُوَاعِدُوهُنَّ سِرًّا إِلَّآ أَن تَقُولُواْ قَوۡلٗا مَّعۡرُوفٗاۚ وَلَا تَعۡزِمُواْ عُقۡدَةَ ٱلنِّكَاحِ حَتَّىٰ يَبۡلُغَ ٱلۡكِتَٰبُ أَجَلَهُۥۚ وَٱعۡلَمُوٓاْ أَنَّ ٱللَّهَ يَعۡلَمُ مَا فِيٓ أَنفُسِكُمۡ فَٱحۡذَرُوهُۚ وَٱعۡلَمُوٓاْ أَنَّ ٱللَّهَ غَفُورٌ حَلِيمٞ ﴿٢٣٥﴾
לא יהיה עוון עליכם אם תרמזו שאתם מעוניינים להתחתן עם אישה מסוימת, או אם חשבתם על כך בתוככם. אללה יודע כי תזכרו אותן. אך, אסור להיפגש עמן בסתר, אך, מורשה להגיד דברי חסד, ואל תחליטו לקיים את קשר הנישואין אלא כעבור הזמן הקבוע להמתנה. דעו, כי אללה יודע מה בנפשכם והיזהרו ממנו, ודעו כי אללה הוא הסלחן הסבלן.
وَإِن طَلَّقۡتُمُوهُنَّ مِن قَبۡلِ أَن تَمَسُّوهُنَّ وَقَدۡ فَرَضۡتُمۡ لَهُنَّ فَرِيضَةٗ فَنِصۡفُ مَا فَرَضۡتُمۡ إِلَّآ أَن يَعۡفُونَ أَوۡ يَعۡفُوَاْ ٱلَّذِي بِيَدِهِۦ عُقۡدَةُ ٱلنِّكَاحِۚ وَأَن تَعۡفُوٓاْ أَقۡرَبُ لِلتَّقۡوَىٰۚ وَلَا تَنسَوُاْ ٱلۡفَضۡلَ بَيۡنَكُمۡۚ إِنَّ ٱللَّهَ بِمَا تَعۡمَلُونَ بَصِيرٌ ﴿٢٣٧﴾
אם תגרשון לפני שבאתם אליהן, אך לאחר שקבעתם להן מוהר, שלמו להן מחצית מאשר קבעתם להן, אלא אם יוותרו על המגיע להן, או יוותר הממונה על ענייני האישה, ואם תוותרו תהיו קרובים יותר ליראת אללה, ואל תשכחו לגלות נדיבות בינכם, כי אללה רואה את כל מעשיכם.
وَٱحۡلُلۡ عُقۡدَةٗ مِّن لِّسَانِي ﴿٢٧﴾
והתר את כבידות לשוני,
قُلۡ أَعُوذُ بِرَبِّ ٱلۡفَلَقِ ﴿١﴾
אמור: אני חוסה בריבון השחר המפציע,
مِن شَرِّ مَا خَلَقَ ﴿٢﴾
מפני רשעותו של אשר ברא
وَمِن شَرِّ غَاسِقٍ إِذَا وَقَبَ ﴿٣﴾
מפני רשעות החושך כשהוא מאפיל.
وَمِن شَرِّ ٱلنَّفَّـٰثَٰتِ فِي ٱلۡعُقَدِ ﴿٤﴾
ומפני רשעותן של הנושפות בקשרים,
وَمِن شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ ﴿٥﴾
ומפני רשעותו של המקנא בקנאתו.
قُلۡ أَعُوذُ بِرَبِّ ٱلنَّاسِ ﴿١﴾
אמור: אני חוסה בריבון האנשים,
مَلِكِ ٱلنَّاسِ ﴿٢﴾
מלך האנשים,
إِلَٰهِ ٱلنَّاسِ ﴿٣﴾
אלוה האנשים,
مِن شَرِّ ٱلۡوَسۡوَاسِ ٱلۡخَنَّاسِ ﴿٤﴾
מפני רשעותו של הלוחש המסתתר
ٱلَّذِي يُوَسۡوِسُ فِي صُدُورِ ٱلنَّاسِ ﴿٥﴾
זה המלחש בלבבות של האנשים
مِنَ ٱلۡجِنَّةِ وَٱلنَّاسِ ﴿٦﴾
מפני השדים והאנשים.
قُلۡ جَآءَ ٱلۡحَقُّ وَمَا يُبۡدِئُ ٱلۡبَٰطِلُ وَمَا يُعِيدُ ﴿٤٩﴾
אמור: ״ הצדק בא, כי לשקר אין יכולת לברוא דבר או להחזיר אותו לתחיה”.
وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا رُسُلٗا مِّن قَبۡلِكَ مِنۡهُم مَّن قَصَصۡنَا عَلَيۡكَ وَمِنۡهُم مَّن لَّمۡ نَقۡصُصۡ عَلَيۡكَۗ وَمَا كَانَ لِرَسُولٍ أَن يَأۡتِيَ بِـَٔايَةٍ إِلَّا بِإِذۡنِ ٱللَّهِۚ فَإِذَا جَآءَ أَمۡرُ ٱللَّهِ قُضِيَ بِٱلۡحَقِّ وَخَسِرَ هُنَالِكَ ٱلۡمُبۡطِلُونَ ﴿٧٨﴾
וכבר שלחנו שליחים מלפניך, על כמה מהם סיפרנו לך, ועל כמה לא סיפרנו לך. ואין לשליח להביא אות אלא בהיתר מאללה. לכן, כאשר תבוא פקודת אללה, יתקיים משפט צדק, והטוענים סרק יהיו המפסידים הגדולים.
أَمۡ يَقُولُونَ ٱفۡتَرَىٰ عَلَى ٱللَّهِ كَذِبٗاۖ فَإِن يَشَإِ ٱللَّهُ يَخۡتِمۡ عَلَىٰ قَلۡبِكَۗ وَيَمۡحُ ٱللَّهُ ٱلۡبَٰطِلَ وَيُحِقُّ ٱلۡحَقَّ بِكَلِمَٰتِهِۦٓۚ إِنَّهُۥ عَلِيمُۢ بِذَاتِ ٱلصُّدُورِ ﴿٢٤﴾
הם (הכופרים) אומרים: הוא ממציא שקרים על אללה? אם ירצה אללה, הוא יאטום את לבך. ודוחה אללה את דברי השקר ומאשר את הצדק בדברו, כי הוא יודע את כל אשר בללבות.
أَشِحَّةً عَلَيۡكُمۡۖ فَإِذَا جَآءَ ٱلۡخَوۡفُ رَأَيۡتَهُمۡ يَنظُرُونَ إِلَيۡكَ تَدُورُ أَعۡيُنُهُمۡ كَٱلَّذِي يُغۡشَىٰ عَلَيۡهِ مِنَ ٱلۡمَوۡتِۖ فَإِذَا ذَهَبَ ٱلۡخَوۡفُ سَلَقُوكُم بِأَلۡسِنَةٍ حِدَادٍ أَشِحَّةً عَلَى ٱلۡخَيۡرِۚ أُوْلَـٰٓئِكَ لَمۡ يُؤۡمِنُواْ فَأَحۡبَطَ ٱللَّهُ أَعۡمَٰلَهُمۡۚ وَكَانَ ذَٰلِكَ عَلَى ٱللَّهِ يَسِيرٗا ﴿١٩﴾
הם אינם ממהרים להושיט לך עזרה. בעת סכנה תראה אותם מביסים אליך בעיניים של אדם גוסס מרוב הפחד מהמוות. אולם משחולפת הסכנה, יבואו וידברו בלשון חדה, בשל צרות עיניהם על השלל. הם אינם מאמינים, ואללה יכשיל את מעשיהם, ואין קל מזה לאללה.
ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ كَرِهُواْ مَآ أَنزَلَ ٱللَّهُ فَأَحۡبَطَ أَعۡمَٰلَهُمۡ ﴿٩﴾
זה בגלל שהם שנאו את אשר הוריד אללה, ולכן הוא הכשיל את מעשיהם.
ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمُ ٱتَّبَعُواْ مَآ أَسۡخَطَ ٱللَّهَ وَكَرِهُواْ رِضۡوَٰنَهُۥ فَأَحۡبَطَ أَعۡمَٰلَهُمۡ ﴿٢٨﴾
משום שהלכו אחרי מה שמרגיז את אללה ודחו את מה שמשביע את רצונו, ולכן יתבטל עמלם.
إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ وَصَدُّواْ عَن سَبِيلِ ٱللَّهِ وَشَآقُّواْ ٱلرَّسُولَ مِنۢ بَعۡدِ مَا تَبَيَّنَ لَهُمُ ٱلۡهُدَىٰ لَن يَضُرُّواْ ٱللَّهَ شَيۡـٔٗا وَسَيُحۡبِطُ أَعۡمَٰلَهُمۡ ﴿٣٢﴾
אכן, אלה אשר כפרו וסטו מדרכו של אללה והתנגדו לשליח לאחר שהודרכו, לא יזיקו לאללה במאומה, והוא יכשיל את מעשיהם.
فَمَكَثَ غَيۡرَ بَعِيدٖ فَقَالَ أَحَطتُ بِمَا لَمۡ تُحِطۡ بِهِۦ وَجِئۡتُكَ مِن سَبَإِۭ بِنَبَإٖ يَقِينٍ ﴿٢٢﴾
לאחר זמן מה הגיעה ואז אמרה: “ידיעתי הקיפה מידע שאינו מוכר לך, והבאתי לך מידע אמין מארץ שבא.
أَلَآ إِنَّهُمۡ فِي مِرۡيَةٖ مِّن لِّقَآءِ رَبِّهِمۡۗ أَلَآ إِنَّهُۥ بِكُلِّ شَيۡءٖ مُّحِيطُۢ ﴿٥٤﴾
אכן הם מטילים ספק בפגישה עם ריבונם, אך שליטתו מקיפה את הכול
وَأُخۡرَىٰ لَمۡ تَقۡدِرُواْ عَلَيۡهَا قَدۡ أَحَاطَ ٱللَّهُ بِهَاۚ وَكَانَ ٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٗا ﴿٢١﴾
ויש דברים אשר עדיין אינכם יכולים להשיג, אך זה כבר נמצא אצל אללה, כי אללה הוא כל-יכול.
لِّيَعۡلَمَ أَن قَدۡ أَبۡلَغُواْ رِسَٰلَٰتِ رَبِّهِمۡ وَأَحَاطَ بِمَا لَدَيۡهِمۡ وَأَحۡصَىٰ كُلَّ شَيۡءٍ عَدَدَۢا ﴿٢٨﴾
כדי שהוא יידע כי הם מילאו את שליחות ריבונם. והוא הקיף את אשר ברשותם, ויודע הוא את מספרם של כל הדברים.
وَٱللَّهُ مِن وَرَآئِهِم مُّحِيطُۢ ﴿٢٠﴾
אך אללה יסגור עליהם מכל הכיוונים.
ٱللَّهُ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡحَيُّ ٱلۡقَيُّومُۚ لَا تَأۡخُذُهُۥ سِنَةٞ وَلَا نَوۡمٞۚ لَّهُۥ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۗ مَن ذَا ٱلَّذِي يَشۡفَعُ عِندَهُۥٓ إِلَّا بِإِذۡنِهِۦۚ يَعۡلَمُ مَا بَيۡنَ أَيۡدِيهِمۡ وَمَا خَلۡفَهُمۡۖ وَلَا يُحِيطُونَ بِشَيۡءٖ مِّنۡ عِلۡمِهِۦٓ إِلَّا بِمَا شَآءَۚ وَسِعَ كُرۡسِيُّهُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَۖ وَلَا يَـُٔودُهُۥ حِفۡظُهُمَاۚ وَهُوَ ٱلۡعَلِيُّ ٱلۡعَظِيمُ ﴿٢٥٥﴾
אללה, אין אל זולתו, החי הקיים, לא תאחז בו תנומה ולא שינה. לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. ומי זה אשר יהיה מליץ יושר אצלו אלא ברשותו? הוא יודע את אשר יתרחש אחריהם ואת אשר קרה לפניהם, וידיעתם לא תקיף כלום מידיעתו אלא ברשותו. כס מלכותו מכיל את השמים ואת הארץ ולא תכבד עליו השמירה עליהם. והוא הנעלה האדיר.
وَهُوَ ٱلۡقَاهِرُ فَوۡقَ عِبَادِهِۦۖ وَيُرۡسِلُ عَلَيۡكُمۡ حَفَظَةً حَتَّىٰٓ إِذَا جَآءَ أَحَدَكُمُ ٱلۡمَوۡتُ تَوَفَّتۡهُ رُسُلُنَا وَهُمۡ لَا يُفَرِّطُونَ ﴿٦١﴾
והוא המכניע את עבדיו, והוא שולח שומרים (מלאכים) לשמור את צעדיכם ומעשיכם, ובבוא המוות אל אחד מכם, יוציאו שליחינו את נשמתו, והם לא יזניחו את תפקידם.
فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَقَدۡ أَبۡلَغۡتُكُم مَّآ أُرۡسِلۡتُ بِهِۦٓ إِلَيۡكُمۡۚ وَيَسۡتَخۡلِفُ رَبِّي قَوۡمًا غَيۡرَكُمۡ وَلَا تَضُرُّونَهُۥ شَيۡـًٔاۚ إِنَّ رَبِّي عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٍ حَفِيظٞ ﴿٥٧﴾
ואם תתרחקו - אני כבר מסרתי לכם את אשר נשלחתי להביא אליכם, ריבוני יחליף אתכם באנשים אחרים מבלי שתוכלו להפריע לו בכלום. אכן, ריבוני שומר על כל דבר.
قَالَ هَلۡ ءَامَنُكُمۡ عَلَيۡهِ إِلَّا كَمَآ أَمِنتُكُمۡ عَلَىٰٓ أَخِيهِ مِن قَبۡلُ فَٱللَّهُ خَيۡرٌ حَٰفِظٗاۖ وَهُوَ أَرۡحَمُ ٱلرَّـٰحِمِينَ ﴿٦٤﴾
אמר (יעקוב): “האוכל להאמין לכם שתשמרו עליו כשם שהאמנתי לכם שתשמרו על אחיו לפני זה? אללה הוא הטוב שבשומרים והוא הרחום שברחומים”.
لَهُۥ مُعَقِّبَٰتٞ مِّنۢ بَيۡنِ يَدَيۡهِ وَمِنۡ خَلۡفِهِۦ يَحۡفَظُونَهُۥ مِنۡ أَمۡرِ ٱللَّهِۗ إِنَّ ٱللَّهَ لَا يُغَيِّرُ مَا بِقَوۡمٍ حَتَّىٰ يُغَيِّرُواْ مَا بِأَنفُسِهِمۡۗ وَإِذَآ أَرَادَ ٱللَّهُ بِقَوۡمٖ سُوٓءٗا فَلَا مَرَدَّ لَهُۥۚ وَمَا لَهُم مِّن دُونِهِۦ مِن وَالٍ ﴿١١﴾
יש לו שומרים מלפניו ומאחוריו, והם משגיחים עליו לפי הצו של אללה. אללה לא ישנה את המצב של אנשי קהילה אלא אם ישנו הם את מה שבליבם. ואם אללה ירצה לבחון עם בצרה, אין מי שיכול לעצור אותו, כי אין להם (הכופרים) אדון מלבדו.
وَحَفِظۡنَٰهَا مِن كُلِّ شَيۡطَٰنٖ رَّجِيمٍ ﴿١٧﴾
וכבר עשינו את הכוכבים בשמיים וקישטנו אותם (את השמיים) להנאת המתבוננים.
وَمَا كَانَ لَهُۥ عَلَيۡهِم مِّن سُلۡطَٰنٍ إِلَّا لِنَعۡلَمَ مَن يُؤۡمِنُ بِٱلۡأٓخِرَةِ مِمَّنۡ هُوَ مِنۡهَا فِي شَكّٖۗ وَرَبُّكَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٍ حَفِيظٞ ﴿٢١﴾
ולא היה לו עליהם כל שלטון. אנחנו רק רוצים להבחין בין זה אשר מאמין בעולם הבא לבין זה אשר מפקפק. והרי ריבונך שומר על כל דבר.
وَحِفۡظٗا مِّن كُلِّ شَيۡطَٰنٖ مَّارِدٖ ﴿٧﴾
ושמרנו עליו מפני כל השטנים המרדנים,
وَٱلَّذِينَ ٱتَّخَذُواْ مِن دُونِهِۦٓ أَوۡلِيَآءَ ٱللَّهُ حَفِيظٌ عَلَيۡهِمۡ وَمَآ أَنتَ عَلَيۡهِم بِوَكِيلٖ ﴿٦﴾
אך אלה אשר לקחו להם מגינים זולתו, אללה משגיח עליהם, ולא עליך להשגיח עליהם.
وَإِنَّ عَلَيۡكُمۡ لَحَٰفِظِينَ ﴿١٠﴾
ואכן, ישנם שומרים הצופים בכם,
إِن كُلُّ نَفۡسٖ لَّمَّا عَلَيۡهَا حَافِظٞ ﴿٤﴾
אין אפילו יצור אחד שנשאר ללא (מלאך) משגיח.
وَمَا تَكُونُ فِي شَأۡنٖ وَمَا تَتۡلُواْ مِنۡهُ مِن قُرۡءَانٖ وَلَا تَعۡمَلُونَ مِنۡ عَمَلٍ إِلَّا كُنَّا عَلَيۡكُمۡ شُهُودًا إِذۡ تُفِيضُونَ فِيهِۚ وَمَا يَعۡزُبُ عَن رَّبِّكَ مِن مِّثۡقَالِ ذَرَّةٖ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلَا فِي ٱلسَّمَآءِ وَلَآ أَصۡغَرَ مِن ذَٰلِكَ وَلَآ أَكۡبَرَ إِلَّا فِي كِتَٰبٖ مُّبِينٍ ﴿٦١﴾
אין דבר שתעסוק בו, או קריאה שתקרא בקוראן, או כל מעשה שתעשו מבלי שנהיה עדים לו כשהתחילו לעסוק בו. אין דבר שייחבא מריבונך ולו כמשקל גרעין, בארץ או בשמים, או קטן או גדול, והכול נרשם בספר ברור.
قَالَ يَٰنُوحُ إِنَّهُۥ لَيۡسَ مِنۡ أَهۡلِكَۖ إِنَّهُۥ عَمَلٌ غَيۡرُ صَٰلِحٖۖ فَلَا تَسۡـَٔلۡنِ مَا لَيۡسَ لَكَ بِهِۦ عِلۡمٌۖ إِنِّيٓ أَعِظُكَ أَن تَكُونَ مِنَ ٱلۡجَٰهِلِينَ ﴿٤٦﴾
אמר (אללה), “הוי נוח, אין הוא מבני משפחתך, כי זה מעשה שאינו טוב . לכן, אל תשאל אותי מה שאין לך ידיעה עליו, אני מזהיר אותך שלא להיות בין הנבערים”.
ٱلَّذِينَ تَتَوَفَّىٰهُمُ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ ظَالِمِيٓ أَنفُسِهِمۡۖ فَأَلۡقَوُاْ ٱلسَّلَمَ مَا كُنَّا نَعۡمَلُ مِن سُوٓءِۭۚ بَلَىٰٓۚ إِنَّ ٱللَّهَ عَلِيمُۢ بِمَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ ﴿٢٨﴾
אלה אשר המלאכים לקחו את נשמתם בעודם מקפחים את עצמם, והשלימו מתוך כניעה: “לא עשינו כל רעה”. (אך ישיבו המלאכים): “אכן, אללה יודע את כל אשר עשיתם.
فَأَصَابَهُمۡ سَيِّـَٔاتُ مَا عَمِلُواْ وَحَاقَ بِهِم مَّا كَانُواْ بِهِۦ يَسۡتَهۡزِءُونَ ﴿٣٤﴾
וכך פגע בהם כל הרע אשר עשו, והעונש שהיו מזלזלים בו הקיף אותם מכל עבר.
وَلُوطًا ءَاتَيۡنَٰهُ حُكۡمٗا وَعِلۡمٗا وَنَجَّيۡنَٰهُ مِنَ ٱلۡقَرۡيَةِ ٱلَّتِي كَانَت تَّعۡمَلُ ٱلۡخَبَـٰٓئِثَۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمَ سَوۡءٖ فَٰسِقِينَ ﴿٧٤﴾
וגם ללוט הענקנו חכמה ודעת, וחילצנו אותו מן העיר שאנשיה עשו תועבה. הם היו אנשי רשע מופקרים.