quranm◉

נושאים · he (עמוד 4)

183 פסוק · נושאים · he

Al-Ahzab 33:26

وَأَنزَلَ ٱلَّذِينَ ظَٰهَرُوهُم مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ مِن صَيَاصِيهِمۡ وَقَذَفَ فِي قُلُوبِهِمُ ٱلرُّعۡبَ فَرِيقٗا تَقۡتُلُونَ وَتَأۡسِرُونَ فَرِيقٗا ﴿٢٦﴾

והוא אשר הוריד ממבצריהם את אלה מאנשי הספר אשר עזרו לכופרים והכניס פחד רב בלבבותיהם. חלק מהם הרגתם וחלק שביתם.

Al-Ahzab 33:27

وَأَوۡرَثَكُمۡ أَرۡضَهُمۡ وَدِيَٰرَهُمۡ وَأَمۡوَٰلَهُمۡ وَأَرۡضٗا لَّمۡ تَطَـُٔوهَاۚ وَكَانَ ٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٗا ﴿٢٧﴾

והוא הוריש לכם את אדמתם ומושבותיהם ונכסיהם וגם ארץ אשר לא דרכה בה רגלכם, כי אללה הוא הכול-יכול.

Ghafir 40:53

وَلَقَدۡ ءَاتَيۡنَا مُوسَى ٱلۡهُدَىٰ وَأَوۡرَثۡنَا بَنِيٓ إِسۡرَـٰٓءِيلَ ٱلۡكِتَٰبَ ﴿٥٣﴾

וכבר אנו הענקנו למשה הדרכה והורשנו לבני ישראל את הספר

Ghafir 40:54

هُدٗى وَذِكۡرَىٰ لِأُوْلِي ٱلۡأَلۡبَٰبِ ﴿٥٤﴾

כמקור הדרכה ואות הזכרה לבני הדעת

Az-Zukhruf 43:63

وَلَمَّا جَآءَ عِيسَىٰ بِٱلۡبَيِّنَٰتِ قَالَ قَدۡ جِئۡتُكُم بِٱلۡحِكۡمَةِ وَلِأُبَيِّنَ لَكُم بَعۡضَ ٱلَّذِي تَخۡتَلِفُونَ فِيهِۖ فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ ﴿٦٣﴾

וכאשר הביא ישוע את האותות הבהירים, אמר: “הבאתי לכם את החוכמה, כדי לבאר לכם את הדברים אשר נחלקתם בגינם. לכן יראו את אללה ושמעו בקולי.

Az-Zukhruf 43:64

إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ رَبِّي وَرَبُّكُمۡ فَٱعۡبُدُوهُۚ هَٰذَا صِرَٰطٞ مُّسۡتَقِيمٞ ﴿٦٤﴾

כי אללה הוא ריבוני וריבונכם לכן עבדוהו כי זה דרך הישר”.

Az-Zukhruf 43:65

فَٱخۡتَلَفَ ٱلۡأَحۡزَابُ مِنۢ بَيۡنِهِمۡۖ فَوَيۡلٞ لِّلَّذِينَ ظَلَمُواْ مِنۡ عَذَابِ يَوۡمٍ أَلِيمٍ ﴿٦٥﴾

ושוסעו הקבוצות השונות ביניהן. אבוי לאלה אשר קיפחו מיום העונש הכואב.

Al-Jathiyah 45:16

وَلَقَدۡ ءَاتَيۡنَا بَنِيٓ إِسۡرَـٰٓءِيلَ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡحُكۡمَ وَٱلنُّبُوَّةَ وَرَزَقۡنَٰهُم مِّنَ ٱلطَّيِّبَٰتِ وَفَضَّلۡنَٰهُمۡ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ ﴿١٦﴾

וכבר נתנו לבני ישראל את הספר והחוכמה והנבואה, ופרנסנו אותם במיטב הדברים, והעדפנו אותם על-פני העמים.

Al-Jathiyah 45:17

وَءَاتَيۡنَٰهُم بَيِّنَٰتٖ مِّنَ ٱلۡأَمۡرِۖ فَمَا ٱخۡتَلَفُوٓاْ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَهُمُ ٱلۡعِلۡمُ بَغۡيَۢا بَيۡنَهُمۡۚ إِنَّ رَبَّكَ يَقۡضِي بَيۡنَهُمۡ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ فِيمَا كَانُواْ فِيهِ يَخۡتَلِفُونَ ﴿١٧﴾

ונתנו להם הבהרות על כל דבר, ולא נחלקו ביניהם אלא לאחר שהוענקה להם הדעת והתחילו לקנא זה בזה. אכן ריבונך ישפוט ביניהם ביום תחיית-המתים באשר נחלקו בו.

Al-Ahqaf 46:10

قُلۡ أَرَءَيۡتُمۡ إِن كَانَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِ وَكَفَرۡتُم بِهِۦ وَشَهِدَ شَاهِدٞ مِّنۢ بَنِيٓ إِسۡرَـٰٓءِيلَ عَلَىٰ مِثۡلِهِۦ فَـَٔامَنَ وَٱسۡتَكۡبَرۡتُمۡۚ إِنَّ ٱللَّهَ لَا يَهۡدِي ٱلۡقَوۡمَ ٱلظَّـٰلِمِينَ ﴿١٠﴾

אמור: “האם חשבתם, מה אם זה באמת מאללה וכפרתם בו? מה אם אחד מבני ישראל מעיד על אמיתותיו (של הקוראן) ומאמין בו, אך עדיין אתם כופרים בו ביהירותכם? אללה אינו מדריך את האנשים המקפחים.

Al-Ahqaf 46:11

وَقَالَ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ لِلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَوۡ كَانَ خَيۡرٗا مَّا سَبَقُونَآ إِلَيۡهِۚ وَإِذۡ لَمۡ يَهۡتَدُواْ بِهِۦ فَسَيَقُولُونَ هَٰذَآ إِفۡكٞ قَدِيمٞ ﴿١١﴾

ואמרו אלה אשר כפרו לאלה אשר האמינו: ”לו היה טוב , לא היו מקדימים אותנו להאמין בו”, אך כיוון שהם לא הודרכו בו, ויגידו שזה “שקר קדום”.

Al-Ahqaf 46:12

وَمِن قَبۡلِهِۦ كِتَٰبُ مُوسَىٰٓ إِمَامٗا وَرَحۡمَةٗۚ وَهَٰذَا كِتَٰبٞ مُّصَدِّقٞ لِّسَانًا عَرَبِيّٗا لِّيُنذِرَ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ وَبُشۡرَىٰ لِلۡمُحۡسِنِينَ ﴿١٢﴾

לפניו, היה ספרו של משה כמורה-דרך ורחמים, וספר זה מאשר אותו בלשון ערבית כדי להיות אזהרה לאלה אשר עשו עוול, ובשורה טובה לעושי הטוב.

Al-Hadid 57:28

يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَءَامِنُواْ بِرَسُولِهِۦ يُؤۡتِكُمۡ كِفۡلَيۡنِ مِن رَّحۡمَتِهِۦ وَيَجۡعَل لَّكُمۡ نُورٗا تَمۡشُونَ بِهِۦ وَيَغۡفِرۡ لَكُمۡۚ وَٱللَّهُ غَفُورٞ رَّحِيمٞ ﴿٢٨﴾

הוי אלה אשר האמינו! יראו את אללה והאמינו כשליחו, והוא יעניק לכם כפליים מחסדו וייתן לכם אור אשר תלכו על פיו ויסלח לכם, כי אללה הוא הסלחן והרחום.

Al-Hadid 57:29

لِّئَلَّا يَعۡلَمَ أَهۡلُ ٱلۡكِتَٰبِ أَلَّا يَقۡدِرُونَ عَلَىٰ شَيۡءٖ مِّن فَضۡلِ ٱللَّهِ وَأَنَّ ٱلۡفَضۡلَ بِيَدِ ٱللَّهِ يُؤۡتِيهِ مَن يَشَآءُۚ وَٱللَّهُ ذُو ٱلۡفَضۡلِ ٱلۡعَظِيمِ ﴿٢٩﴾

למען ידעו אנשי הספר כי אין להם חזקה על חסדי אללה, וכי החסד בידי אללה הוא, ואותו יעניק למי שירצה, כי אללה בעל החסד האדיר.

Al-Hashr 59:2

هُوَ ٱلَّذِيٓ أَخۡرَجَ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ مِن دِيَٰرِهِمۡ لِأَوَّلِ ٱلۡحَشۡرِۚ مَا ظَنَنتُمۡ أَن يَخۡرُجُواْۖ وَظَنُّوٓاْ أَنَّهُم مَّانِعَتُهُمۡ حُصُونُهُم مِّنَ ٱللَّهِ فَأَتَىٰهُمُ ٱللَّهُ مِنۡ حَيۡثُ لَمۡ يَحۡتَسِبُواْۖ وَقَذَفَ فِي قُلُوبِهِمُ ٱلرُّعۡبَۚ يُخۡرِبُونَ بُيُوتَهُم بِأَيۡدِيهِمۡ وَأَيۡدِي ٱلۡمُؤۡمِنِينَ فَٱعۡتَبِرُواْ يَـٰٓأُوْلِي ٱلۡأَبۡصَٰرِ ﴿٢﴾

הוא זה אשר גרש מבתיהם את אלה אשר כפרו מבין עם הספר בהתקבצות ההגליה הראשונה. אתם לא חשבתם שהם יעזבו, והם חשבו שמבצריהם יגנו עליהם מפני אללה. אך, אללה בא אליהם ממקום שלא צפוהו והצית אימה בלבבותיהם, עד כדי כך שהם החריבו את בתיהם במו ידיהם ובמו ידי המאמינים. אז לימדו את הלקח, כל מי שרואה ומבין (בצדק).

Al-Hashr 59:3

وَلَوۡلَآ أَن كَتَبَ ٱللَّهُ عَلَيۡهِمُ ٱلۡجَلَآءَ لَعَذَّبَهُمۡ فِي ٱلدُّنۡيَاۖ وَلَهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ عَذَابُ ٱلنَّارِ ﴿٣﴾

ואילו אללה לא היה מגרש אותם, הוא היה מעניש אותם בעולם הזה, ובעולם הבא להם עונש הגיהינום.

Al-Hashr 59:4

ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ شَآقُّواْ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥۖ وَمَن يُشَآقِّ ٱللَّهَ فَإِنَّ ٱللَّهَ شَدِيدُ ٱلۡعِقَابِ ﴿٤﴾

כל זה משום שהתנגדו לאללה ולשליחו, כי אכן אללה מעניש בחומרה את מתנגדיו.

Al-Hashr 59:5

مَا قَطَعۡتُم مِّن لِّينَةٍ أَوۡ تَرَكۡتُمُوهَا قَآئِمَةً عَلَىٰٓ أُصُولِهَا فَبِإِذۡنِ ٱللَّهِ وَلِيُخۡزِيَ ٱلۡفَٰسِقِينَ ﴿٥﴾

כל עץ דקל אשר גדעתם או השארתם אותו ניצב על שורשיו, היה זה ברצון(והסכמת) אללה, כך הוא אכן גם ימיט חרפה על המושחתים.

Al-Hashr 59:6

وَمَآ أَفَآءَ ٱللَّهُ عَلَىٰ رَسُولِهِۦ مِنۡهُمۡ فَمَآ أَوۡجَفۡتُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ خَيۡلٖ وَلَا رِكَابٖ وَلَٰكِنَّ ٱللَّهَ يُسَلِّطُ رُسُلَهُۥ عَلَىٰ مَن يَشَآءُۚ وَٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٞ ﴿٦﴾

בעבור כל השלל אשר אללה העניק מהם לשליחו, אתם לא הזנקתם אפילו סוסים או גמלים (כדי להשיגו). זה אללה אשר נותן לשליחיו שלטון על כל אשר ירצה, כי אללה הוא הכול-יכול.

As-Saf 61:5

وَإِذۡ قَالَ مُوسَىٰ لِقَوۡمِهِۦ يَٰقَوۡمِ لِمَ تُؤۡذُونَنِي وَقَد تَّعۡلَمُونَ أَنِّي رَسُولُ ٱللَّهِ إِلَيۡكُمۡۖ فَلَمَّا زَاغُوٓاْ أَزَاغَ ٱللَّهُ قُلُوبَهُمۡۚ وَٱللَّهُ لَا يَهۡدِي ٱلۡقَوۡمَ ٱلۡفَٰسِقِينَ ﴿٥﴾

וכאשר משה אמר לעמו: ״ הוי בני עמי! מדוע אתם פוגעים בי אף שאתם יודעים היסב שנשלחתי אליכם מאללה”. וכאשר הם סטו מהדרך, אללה הקשה את לבם, כדי שיסטו יותר, כי אללה אינו מדריך את האנשים המושחתים.

As-Saf 61:6

وَإِذۡ قَالَ عِيسَى ٱبۡنُ مَرۡيَمَ يَٰبَنِيٓ إِسۡرَـٰٓءِيلَ إِنِّي رَسُولُ ٱللَّهِ إِلَيۡكُم مُّصَدِّقٗا لِّمَا بَيۡنَ يَدَيَّ مِنَ ٱلتَّوۡرَىٰةِ وَمُبَشِّرَۢا بِرَسُولٖ يَأۡتِي مِنۢ بَعۡدِي ٱسۡمُهُۥٓ أَحۡمَدُۖ فَلَمَّا جَآءَهُم بِٱلۡبَيِّنَٰتِ قَالُواْ هَٰذَا سِحۡرٞ مُّبِينٞ ﴿٦﴾

כאשר ישוע בן מרים אמר: “הוי בני ישראל! נשלחתי אליכם מאללה, כדי להצדיק את התורה שהגיעה לפניי, ולבשר על שליח, (שיבוא) אחריי ושמו אחמד” אך, כאשר הביא להם את האותות הבהירים הם אמרו: “זה כישוף ברור”.

Al-Jumu'ah 62:5

مَثَلُ ٱلَّذِينَ حُمِّلُواْ ٱلتَّوۡرَىٰةَ ثُمَّ لَمۡ يَحۡمِلُوهَا كَمَثَلِ ٱلۡحِمَارِ يَحۡمِلُ أَسۡفَارَۢاۚ بِئۡسَ مَثَلُ ٱلۡقَوۡمِ ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِۚ وَٱللَّهُ لَا يَهۡدِي ٱلۡقَوۡمَ ٱلظَّـٰلِمِينَ ﴿٥﴾

משל אלה אשר הובאה אליהם התורה ולא קיימו אותה, כמשול (במעשיהם) החמור אשר נושא הרבה ספרים. גרועים הם האנשים אשר כפרו באותות של אללה, ואללה לא ידריך את המקפחים.

Al-Jumu'ah 62:6

قُلۡ يَـٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ هَادُوٓاْ إِن زَعَمۡتُمۡ أَنَّكُمۡ أَوۡلِيَآءُ لِلَّهِ مِن دُونِ ٱلنَّاسِ فَتَمَنَّوُاْ ٱلۡمَوۡتَ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ ﴿٦﴾

אמור: “הוי אלה אשר התייהדו! אם אתם טוענים שרק אתם נבחרתם מכל העמים על ידי אללה, אז תבקשו את המוות, אם אכן אתם דוברי צדק”.

Al-Jumu'ah 62:7

وَلَا يَتَمَنَّوۡنَهُۥٓ أَبَدَۢا بِمَا قَدَّمَتۡ أَيۡدِيهِمۡۚ وَٱللَّهُ عَلِيمُۢ بِٱلظَّـٰلِمِينَ ﴿٧﴾

אך הם לעולם לא יבקשו זאת, מפני שהם כבר יודעים את תוצאות מעשיהם, ואללה יודע היטב מי הם המקפחים.

Al-Jumu'ah 62:8

قُلۡ إِنَّ ٱلۡمَوۡتَ ٱلَّذِي تَفِرُّونَ مِنۡهُ فَإِنَّهُۥ مُلَٰقِيكُمۡۖ ثُمَّ تُرَدُّونَ إِلَىٰ عَٰلِمِ ٱلۡغَيۡبِ وَٱلشَّهَٰدَةِ فَيُنَبِّئُكُم بِمَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ ﴿٨﴾

אמור: “המוות שממנו אתם בורחים, אכן, הוא יפגוש אתכם. אחרי כן תושבו אל יודע הנסתר והגלוי, והוא יביא לידיעתכם את כל מה שעשיתם.

Al-Bayyinah 98:1

لَمۡ يَكُنِ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ وَٱلۡمُشۡرِكِينَ مُنفَكِّينَ حَتَّىٰ تَأۡتِيَهُمُ ٱلۡبَيِّنَةُ ﴿١﴾

אלה אשר כפרו, מבין אנשי הספר, והמשתפים (עבודה זרה), לא נטשו את כפירתם עד אשר הוצגה בפניהם ההוכחה,

Al-Bayyinah 98:2

رَسُولٞ مِّنَ ٱللَّهِ يَتۡلُواْ صُحُفٗا مُّطَهَّرَةٗ ﴿٢﴾

שליח מאללה משמיע בעל פה כתבי קודש מטוהרים,

Al-Bayyinah 98:3

فِيهَا كُتُبٞ قَيِّمَةٞ ﴿٣﴾

הכוללים ספרי קודש יקרי ערך.

Al-Bayyinah 98:4

وَمَا تَفَرَّقَ ٱلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَتۡهُمُ ٱلۡبَيِّنَةُ ﴿٤﴾

ואנשי הספר לא שוסעו, אלא אחרי בוא ההוכחה אליהם.

Al-Bayyinah 98:5

وَمَآ أُمِرُوٓاْ إِلَّا لِيَعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مُخۡلِصِينَ لَهُ ٱلدِّينَ حُنَفَآءَ وَيُقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَيُؤۡتُواْ ٱلزَّكَوٰةَۚ وَذَٰلِكَ دِينُ ٱلۡقَيِّمَةِ ﴿٥﴾

הם נדרשו רק לעבוד את אללה במסירות שלמה לדת אברהם, ולקיים את התפילה ולהוציא זכאת. הן, זוהי דת הצדק.

Al-Bayyinah 98:6

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ وَٱلۡمُشۡرِكِينَ فِي نَارِ جَهَنَّمَ خَٰلِدِينَ فِيهَآۚ أُوْلَـٰٓئِكَ هُمۡ شَرُّ ٱلۡبَرِيَّةِ ﴿٦﴾

הן, אלה אשר כפרו מבין אנשי הספר והמשתפים, באש הגיהינום, שם לעולם ועד, אלו הם הרשעים שביצורים.

Al-Bayyinah 98:7

إِنَّ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ أُوْلَـٰٓئِكَ هُمۡ خَيۡرُ ٱلۡبَرِيَّةِ ﴿٧﴾

הן, אלה, אשר האמינו ועשו חסדים, הם המשובחים שביצורים,

Al-Bayyinah 98:8

جَزَآؤُهُمۡ عِندَ رَبِّهِمۡ جَنَّـٰتُ عَدۡنٖ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ خَٰلِدِينَ فِيهَآ أَبَدٗاۖ رَّضِيَ ٱللَّهُ عَنۡهُمۡ وَرَضُواْ عَنۡهُۚ ذَٰلِكَ لِمَنۡ خَشِيَ رَبَّهُۥ ﴿٨﴾

גמולם אצל ריבונם יהיה גני-עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, שם יהיו לעולם ועד. אללה יתרצה מהם, והם יתרצו מאללה, זה למי שירא מריבונו.

נושאים