أَلَا يَعۡلَمُ مَنۡ خَلَقَ وَهُوَ ٱللَّطِيفُ ٱلۡخَبِيرُ ﴿١٤﴾
האם הבורא אינו יודע את אשר ברא? הוא הנוהג בנועם אשר יודע הכול!
481 פסוק · נושאים · he
أَلَا يَعۡلَمُ مَنۡ خَلَقَ وَهُوَ ٱللَّطِيفُ ٱلۡخَبِيرُ ﴿١٤﴾
האם הבורא אינו יודע את אשר ברא? הוא הנוהג בנועם אשר יודע הכול!
هُوَ ٱلَّذِي جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَرۡضَ ذَلُولٗا فَٱمۡشُواْ فِي مَنَاكِبِهَا وَكُلُواْ مِن رِّزۡقِهِۦۖ وَإِلَيۡهِ ٱلنُّشُورُ ﴿١٥﴾
הוא אשר הכשיר עבורכם את האדמה, על כן התהלכו בחופשיות בכל המרחבים שלה ואכלו מאשר יעניק לכם, ואכן, לו שייכת התחייה.
ءَأَمِنتُم مَّن فِي ٱلسَّمَآءِ أَن يَخۡسِفَ بِكُمُ ٱلۡأَرۡضَ فَإِذَا هِيَ تَمُورُ ﴿١٦﴾
האם אתם בוודאות שהנישא והעליון לא יגרום לארץ להתבקע תחתיכם כדי לבלוע אתכם ושאז היא תתהפך?
أَمۡ أَمِنتُم مَّن فِي ٱلسَّمَآءِ أَن يُرۡسِلَ عَلَيۡكُمۡ حَاصِبٗاۖ فَسَتَعۡلَمُونَ كَيۡفَ نَذِيرِ ﴿١٧﴾
או שבטוחים אתם שהעליון והנישא לא ינחית עליכם סופות עם אבנים, ועוד תדעו איך האזהרה שנתתי לכם!
وَلَقَدۡ كَذَّبَ ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡ فَكَيۡفَ كَانَ نَكِيرِ ﴿١٨﴾
אלה שקדמו להם כבר כפרו, וכמה קשה היה העונש!
أَوَلَمۡ يَرَوۡاْ إِلَى ٱلطَّيۡرِ فَوۡقَهُمۡ صَـٰٓفَّـٰتٖ وَيَقۡبِضۡنَۚ مَا يُمۡسِكُهُنَّ إِلَّا ٱلرَّحۡمَٰنُۚ إِنَّهُۥ بِكُلِّ شَيۡءِۭ بَصِيرٌ ﴿١٩﴾
האם אינם רואים את העופות אשר מעליהם, שפורשים כנפיים ולפעמים מקפלים את כנפיהם? רק הרחמן יחזיקם, והוא רואה הכול.
أَمَّنۡ هَٰذَا ٱلَّذِي هُوَ جُندٞ لَّكُمۡ يَنصُرُكُم مِّن دُونِ ٱلرَّحۡمَٰنِۚ إِنِ ٱلۡكَٰفِرُونَ إِلَّا فِي غُرُورٍ ﴿٢٠﴾
ואיזה צבא יכול לעזור לכם מלבד זה של הרחמן? אך הכופרים חיים באשליה.
أَمَّنۡ هَٰذَا ٱلَّذِي يَرۡزُقُكُمۡ إِنۡ أَمۡسَكَ رِزۡقَهُۥۚ بَل لَّجُّواْ فِي عُتُوّٖ وَنُفُورٍ ﴿٢١﴾
ומי יפרנס אתכם אם הוא ימנע מכם את השגחתו? אולם הם ממשיכים במרדנות ובסטייה.
أَفَمَن يَمۡشِي مُكِبًّا عَلَىٰ وَجۡهِهِۦٓ أَهۡدَىٰٓ أَمَّن يَمۡشِي سَوِيًّا عَلَىٰ صِرَٰطٖ مُّسۡتَقِيمٖ ﴿٢٢﴾
ההולך וראשו בקרקע מישיר לכת? או הצועד זקוף בדרך הישרה?
قُلۡ هُوَ ٱلَّذِيٓ أَنشَأَكُمۡ وَجَعَلَ لَكُمُ ٱلسَّمۡعَ وَٱلۡأَبۡصَٰرَ وَٱلۡأَفۡـِٔدَةَۚ قَلِيلٗا مَّا تَشۡكُرُونَ ﴿٢٣﴾
אמור: “הוא אשר ברא אתכם ונתן לכם את השמיעה ואת הראיה ואת הלב. (ובכל זאת) אתם ממעיטים להכיר טובה”.
قُلۡ هُوَ ٱلَّذِي ذَرَأَكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَإِلَيۡهِ تُحۡشَرُونَ ﴿٢٤﴾
אמור: “הוא זה שפיזר אתכם על פני האדמה, ואליו אתם תושבו ״.
فَإِذَا نُفِخَ فِي ٱلصُّورِ نَفۡخَةٞ وَٰحِدَةٞ ﴿١٣﴾
וכאשר תישמע תקיעה אחת של השופר,
وَحُمِلَتِ ٱلۡأَرۡضُ وَٱلۡجِبَالُ فَدُكَّتَا دَكَّةٗ وَٰحِدَةٗ ﴿١٤﴾
והארץ וההרים ייעקרו וישתטחו במכה אחת,
فَيَوۡمَئِذٖ وَقَعَتِ ٱلۡوَاقِعَةُ ﴿١٥﴾
באותו היום יקרה אשר יקרה.
وَٱنشَقَّتِ ٱلسَّمَآءُ فَهِيَ يَوۡمَئِذٖ وَاهِيَةٞ ﴿١٦﴾
ביום ההוא ייבקעו השמים ויתרופפו,
وَٱلۡمَلَكُ عَلَىٰٓ أَرۡجَآئِهَاۚ وَيَحۡمِلُ عَرۡشَ رَبِّكَ فَوۡقَهُمۡ يَوۡمَئِذٖ ثَمَٰنِيَةٞ ﴿١٧﴾
והמלאכים יתייצבו בקצותיהם, שמונה יישאו את כס המלכות של ריבונך מעליהם
يَوۡمَئِذٖ تُعۡرَضُونَ لَا تَخۡفَىٰ مِنكُمۡ خَافِيَةٞ ﴿١٨﴾
ביום ההוא תועמדו לדין, ושום דבר אשר הסתרתם לא יישאר נסתר.
سَأَلَ سَآئِلُۢ بِعَذَابٖ وَاقِعٖ ﴿١﴾
מישהו נשא תפילה וביקש את העונש אשר אמור לבוא
لِّلۡكَٰفِرِينَ لَيۡسَ لَهُۥ دَافِعٞ ﴿٢﴾
על הכופרים, ואין מי שיכול למנוע את בואו.
مِّنَ ٱللَّهِ ذِي ٱلۡمَعَارِجِ ﴿٣﴾
זה מאללה, בעל הדרכים הנעלות.
تَعۡرُجُ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ وَٱلرُّوحُ إِلَيۡهِ فِي يَوۡمٖ كَانَ مِقۡدَارُهُۥ خَمۡسِينَ أَلۡفَ سَنَةٖ ﴿٤﴾
יעלו אליו המלאכים והרוח(המלאך גבריאל) ביום אשר אורכו יהיה חמישים אלף שנה.
فَٱصۡبِرۡ صَبۡرٗا جَمِيلًا ﴿٥﴾
לכן, התאזר בסבלנות הנאותה.
إِنَّهُمۡ يَرَوۡنَهُۥ بَعِيدٗا ﴿٦﴾
אכן, העונש נראה להם רחוק,
وَنَرَىٰهُ قَرِيبٗا ﴿٧﴾
אך לנו הוא נראה קרוב.
يَوۡمَ تَكُونُ ٱلسَّمَآءُ كَٱلۡمُهۡلِ ﴿٨﴾
ביום ההוא יהיו השמים כמתכת אשר נמסה...
وَتَكُونُ ٱلۡجِبَالُ كَٱلۡعِهۡنِ ﴿٩﴾
וההרים יהיו רכים כצמר.
وَلَا يَسۡـَٔلُ حَمِيمٌ حَمِيمٗا ﴿١٠﴾
ולא ישאל איש לשלום חברו
فَقُلۡتُ ٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ إِنَّهُۥ كَانَ غَفَّارٗا ﴿١٠﴾
ואמרתי להם: “בקשו מריבונכם סליחה, כי הוא חנון המרבה למחול”
يُرۡسِلِ ٱلسَّمَآءَ عَلَيۡكُم مِّدۡرَارٗا ﴿١١﴾
וישלח לכם מן השמים גשמים בשפע,
وَيُمۡدِدۡكُم بِأَمۡوَٰلٖ وَبَنِينَ وَيَجۡعَل لَّكُمۡ جَنَّـٰتٖ وَيَجۡعَل لَّكُمۡ أَنۡهَٰرٗا ﴿١٢﴾
ויעניק לכם רכוש ובנים עם גני עדן ונהרות.
مَّا لَكُمۡ لَا تَرۡجُونَ لِلَّهِ وَقَارٗا ﴿١٣﴾
למה אינכם רוצים להוקיר (ולכבד) את אללה,
وَقَدۡ خَلَقَكُمۡ أَطۡوَارًا ﴿١٤﴾
אשר ברא אתכם בשלבים שונים?!
أَلَمۡ تَرَوۡاْ كَيۡفَ خَلَقَ ٱللَّهُ سَبۡعَ سَمَٰوَٰتٖ طِبَاقٗا ﴿١٥﴾
הלא תראו כיצד ברא אללה שבעה רקיעים זה מעל זה?
وَجَعَلَ ٱلۡقَمَرَ فِيهِنَّ نُورٗا وَجَعَلَ ٱلشَّمۡسَ سِرَاجٗا ﴿١٦﴾
וקבע בהם את הירח להאיר ואת השמש כמנורה?
وَٱللَّهُ أَنۢبَتَكُم مِّنَ ٱلۡأَرۡضِ نَبَاتٗا ﴿١٧﴾
ואללה הצמיח אתכם כצמח מן האדמה,
ثُمَّ يُعِيدُكُمۡ فِيهَا وَيُخۡرِجُكُمۡ إِخۡرَاجٗا ﴿١٨﴾
ואליה יחזירכם, ואז יוציאכם ממנה שוב.
وَٱللَّهُ جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَرۡضَ بِسَاطٗا ﴿١٩﴾
ואללה פרש לכם את הארץ,
لِّتَسۡلُكُواْ مِنۡهَا سُبُلٗا فِجَاجٗا ﴿٢٠﴾
למען תעברו בה בשבילים רחבים”.
لَآ أُقۡسِمُ بِيَوۡمِ ٱلۡقِيَٰمَةِ ﴿١﴾
אני נשבע ביום תחיית-המתים!
وَلَآ أُقۡسِمُ بِٱلنَّفۡسِ ٱللَّوَّامَةِ ﴿٢﴾
ואני נשבע בנפש הנוזפת בעצמה!
أَيَحۡسَبُ ٱلۡإِنسَٰنُ أَلَّن نَّجۡمَعَ عِظَامَهُۥ ﴿٣﴾
החושב האדם כי לא נוכל לחבר את עצמותיו!
بَلَىٰ قَٰدِرِينَ عَلَىٰٓ أَن نُّسَوِّيَ بَنَانَهُۥ ﴿٤﴾
אכן כן! יכולים אנו לעצב מחדש את פרקי אצבעותיו!
بَلۡ يُرِيدُ ٱلۡإِنسَٰنُ لِيَفۡجُرَ أَمَامَهُۥ ﴿٥﴾
ואולם האדם מתעקש וממשיך להכחיש,
يَسۡـَٔلُ أَيَّانَ يَوۡمُ ٱلۡقِيَٰمَةِ ﴿٦﴾
ושואל, מתי יום תחיית-המתים?
فَإِذَا بَرِقَ ٱلۡبَصَرُ ﴿٧﴾
אך, כאשר יקפא המבט בתדהמה,
وَخَسَفَ ٱلۡقَمَرُ ﴿٨﴾
והירח יאבד את אורו
وَجُمِعَ ٱلشَّمۡسُ وَٱلۡقَمَرُ ﴿٩﴾
ויתקבצו השמש והירח.
يَقُولُ ٱلۡإِنسَٰنُ يَوۡمَئِذٍ أَيۡنَ ٱلۡمَفَرُّ ﴿١٠﴾
ויאמרו בני האדם ביום ההוא: “איפה דרך המילוט?!”
كَلَّا لَا وَزَرَ ﴿١١﴾
אך, לא תהיה שום דרך מילוט עבורם!
إِلَىٰ رَبِّكَ يَوۡمَئِذٍ ٱلۡمُسۡتَقَرُّ ﴿١٢﴾
כי, רק אצל ריבונך ביום ההוא יהיה המחסה!