أَوۡ يُوبِقۡهُنَّ بِمَا كَسَبُواْ وَيَعۡفُ عَن كَثِيرٖ ﴿٣٤﴾
או יטביע אותן עקב מעשיהם (הרעים) ויסלח לרבים.
481 פסוק · נושאים · he
أَوۡ يُوبِقۡهُنَّ بِمَا كَسَبُواْ وَيَعۡفُ عَن كَثِيرٖ ﴿٣٤﴾
או יטביע אותן עקב מעשיהם (הרעים) ויסלח לרבים.
وَيَعۡلَمَ ٱلَّذِينَ يُجَٰدِلُونَ فِيٓ ءَايَٰتِنَا مَا لَهُم مِّن مَّحِيصٖ ﴿٣٥﴾
למען ידעו אלה אשר מעוררים ויכוחים נגד אותותינו כי אין להם מפלט.
وَإِذَا تُتۡلَىٰ عَلَيۡهِمۡ ءَايَٰتُنَا بَيِّنَٰتٖ مَّا كَانَ حُجَّتَهُمۡ إِلَّآ أَن قَالُواْ ٱئۡتُواْ بِـَٔابَآئِنَآ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ ﴿٢٥﴾
כאשר קוראים בפניהם את אותותינו הבהירים, סברתם לחינם היא: “השיבו את אבותינו המתים לתחייה, אם אכן תדברו צדק”.
قُلِ ٱللَّهُ يُحۡيِيكُمۡ ثُمَّ يُمِيتُكُمۡ ثُمَّ يَجۡمَعُكُمۡ إِلَىٰ يَوۡمِ ٱلۡقِيَٰمَةِ لَا رَيۡبَ فِيهِ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يَعۡلَمُونَ ﴿٢٦﴾
אמור: “אללה יחיה אתכם ואז ימית אתכם, ואז ישיב אתכם לחיים ביום תחיית-המתים, יום אשר אין ספק לגביו, ואולם ווב האנשים אינם מודעים לכן.
وَلِلَّهِ مُلۡكُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِۚ وَيَوۡمَ تَقُومُ ٱلسَّاعَةُ يَوۡمَئِذٖ يَخۡسَرُ ٱلۡمُبۡطِلُونَ ﴿٢٧﴾
ולאללה מלכות השמים והארץ, וביום אשר תקום “השעה” (יום הדין), המתכחשים יהיו הנפסדים.
وَتَرَىٰ كُلَّ أُمَّةٖ جَاثِيَةٗۚ كُلُّ أُمَّةٖ تُدۡعَىٰٓ إِلَىٰ كِتَٰبِهَا ٱلۡيَوۡمَ تُجۡزَوۡنَ مَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ ﴿٢٨﴾
ותראה שכל האנשים יכרעו ברך. כל אומה תקרא אל ספריה: ”היום תתוגמלו על מה שהייתם עושים”
هَٰذَا كِتَٰبُنَا يَنطِقُ عَلَيۡكُم بِٱلۡحَقِّۚ إِنَّا كُنَّا نَسۡتَنسِخُ مَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ ﴿٢٩﴾
זה ספרנו (תיעוד המעשים) שמדבר עליכם בצדק, כי אנו היינו רושמים את כל אשר הייתם עושים.
فَأَمَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ فَيُدۡخِلُهُمۡ رَبُّهُمۡ فِي رَحۡمَتِهِۦۚ ذَٰلِكَ هُوَ ٱلۡفَوۡزُ ٱلۡمُبِينُ ﴿٣٠﴾
ואולם, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, יכניס אותם ריבונם ברחמיו (אל גן עדן), וזו הזכייה המובהקת.
وَأَمَّا ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ أَفَلَمۡ تَكُنۡ ءَايَٰتِي تُتۡلَىٰ عَلَيۡكُمۡ فَٱسۡتَكۡبَرۡتُمۡ وَكُنتُمۡ قَوۡمٗا مُّجۡرِمِينَ ﴿٣١﴾
ואילו, אלה אשר כפרו, האם לא נקראו בפניכם אותותיי שלי? אולם אתם התייהרתם והייתם אנשים כופרים מכחשים.
وَٱلسَّمَآءَ بَنَيۡنَٰهَا بِأَيۡيْدٖ وَإِنَّا لَمُوسِعُونَ ﴿٤٧﴾
ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם.
وَٱلۡأَرۡضَ فَرَشۡنَٰهَا فَنِعۡمَ ٱلۡمَٰهِدُونَ ﴿٤٨﴾
ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים.
وَمِن كُلِّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَا زَوۡجَيۡنِ لَعَلَّكُمۡ تَذَكَّرُونَ ﴿٤٩﴾
ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו.
فَفِرُّوٓاْ إِلَى ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرٞ مُّبِينٞ ﴿٥٠﴾
לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה
وَلَا تَجۡعَلُواْ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرٞ مُّبِينٞ ﴿٥١﴾
ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה.
وَٱلطُّورِ ﴿١﴾
(שבועה) בהר א-טור,
وَكِتَٰبٖ مَّسۡطُورٖ ﴿٢﴾
ובספר הרשום,
فِي رَقّٖ مَّنشُورٖ ﴿٣﴾
על הקלף הפרוש,
وَٱلۡبَيۡتِ ٱلۡمَعۡمُورِ ﴿٤﴾
ובבית (בשמים) המלא (במלאכים).
وَٱلسَّقۡفِ ٱلۡمَرۡفُوعِ ﴿٥﴾
ובשמים המורמים.
وَٱلۡبَحۡرِ ٱلۡمَسۡجُورِ ﴿٦﴾
ובים המלא אש.
إِنَّ عَذَابَ رَبِّكَ لَوَٰقِعٞ ﴿٧﴾
כי עונש ריבונך יוטל,
مَّا لَهُۥ مِن دَافِعٖ ﴿٨﴾
ואין מי שיוכל למנוע אותו.
يَوۡمَ تَمُورُ ٱلسَّمَآءُ مَوۡرٗا ﴿٩﴾
ביום בו השמים ינועו ויזועו,
وَتَسِيرُ ٱلۡجِبَالُ سَيۡرٗا ﴿١٠﴾
וההרים יתמוטטו.
فَوَيۡلٞ يَوۡمَئِذٖ لِّلۡمُكَذِّبِينَ ﴿١١﴾
ואוי להם ביום ההוא למתכחשים,
وَأَنَّ إِلَىٰ رَبِّكَ ٱلۡمُنتَهَىٰ ﴿٤٢﴾
וכי אל ריבונך הסוף של הכול,
وَأَنَّهُۥ هُوَ أَضۡحَكَ وَأَبۡكَىٰ ﴿٤٣﴾
וכי הוא הנותן צחוק והמביא בכי,
وَأَنَّهُۥ هُوَ أَمَاتَ وَأَحۡيَا ﴿٤٤﴾
וכי הוא הממית והמחייה,
وَأَنَّهُۥ خَلَقَ ٱلزَّوۡجَيۡنِ ٱلذَّكَرَ وَٱلۡأُنثَىٰ ﴿٤٥﴾
והוא אשר ברא את שני הזוגות, את הזכר ואת הנקבה,
مِن نُّطۡفَةٍ إِذَا تُمۡنَىٰ ﴿٤٦﴾
מטיפה של זרע.
وَأَنَّ عَلَيۡهِ ٱلنَّشۡأَةَ ٱلۡأُخۡرَىٰ ﴿٤٧﴾
והוא האחראי לתחיית-המתים.
وَأَنَّهُۥ هُوَ أَغۡنَىٰ وَأَقۡنَىٰ ﴿٤٨﴾
והוא המביא את העושר והנכסים.
وَأَنَّهُۥ هُوَ رَبُّ ٱلشِّعۡرَىٰ ﴿٤٩﴾
והוא ריבונו של אלשערא (כוכב נוצץ).
وَأَنَّهُۥٓ أَهۡلَكَ عَادًا ٱلۡأُولَىٰ ﴿٥٠﴾
והוא השמיד את עאד הראשונים,
وَثَمُودَاْ فَمَآ أَبۡقَىٰ ﴿٥١﴾
ואת ת'מוד, אשר מהם הוא לא השאיר כלום
وَقَوۡمَ نُوحٖ مِّن قَبۡلُۖ إِنَّهُمۡ كَانُواْ هُمۡ أَظۡلَمَ وَأَطۡغَىٰ ﴿٥٢﴾
ואת עמו של נוח, כי כולם היו מן החוטאים והמושחתים ביותר.
وَٱلۡمُؤۡتَفِكَةَ أَهۡوَىٰ ﴿٥٣﴾
ואת הערים ההפוכות זרק מסה,
فَغَشَّىٰهَا مَا غَشَّىٰ ﴿٥٤﴾
ואז העלים אותן מראות העין לעולם ועד.
فَبِأَيِّ ءَالَآءِ رَبِّكَ تَتَمَارَىٰ ﴿٥٥﴾
ובכן, באיזה מאותות ריבונך אתה כופר?
هَٰذَا نَذِيرٞ مِّنَ ٱلنُّذُرِ ٱلۡأُولَىٰٓ ﴿٥٦﴾
זהו (מוחמד) מזהיר מבין המזהירים הראשונים.
أَزِفَتِ ٱلۡأٓزِفَةُ ﴿٥٧﴾
התקרב יום-הדין,
لَيۡسَ لَهَا مِن دُونِ ٱللَّهِ كَاشِفَةٌ ﴿٥٨﴾
אין להם מלבד אללה שום חושף (את מועד יום הדין).
أَفَمِنۡ هَٰذَا ٱلۡحَدِيثِ تَعۡجَبُونَ ﴿٥٩﴾
האם תתפלאו על הדבר הזה?
وَتَضۡحَكُونَ وَلَا تَبۡكُونَ ﴿٦٠﴾
מדוע אתם צוחקים ואינכם בוכים?
وَأَنتُمۡ سَٰمِدُونَ ﴿٦١﴾
האם תמשיכו להישאר שאננים?
فَٱسۡجُدُواْۤ لِلَّهِۤ وَٱعۡبُدُواْ۩ ﴿٦٢﴾
אז סגדו לאללה, ועבדו אותו!
ٱلرَّحۡمَٰنُ ﴿١﴾
הרחמן,
عَلَّمَ ٱلۡقُرۡءَانَ ﴿٢﴾
אשר לימד את הקוראן,
خَلَقَ ٱلۡإِنسَٰنَ ﴿٣﴾
וברא את האדם,
عَلَّمَهُ ٱلۡبَيَانَ ﴿٤﴾
ולימדו את צחות הלשון.