quranm◉

Hizb 60

Range
from 90:1 to 114:6
Surahs covered
תרגום
213 תרגום

◉

90:1

لَآ أُقۡسِمُ بِهَٰذَا ٱلۡبَلَدِ ﴿1﴾

אני נשבע בעיר הזאת,

90:2

وَأَنتَ حِلُّۢ بِهَٰذَا ٱلۡبَلَدِ ﴿2﴾

ואתה שוכן בעיר הזאת,

90:3

وَوَالِدٖ وَمَا وَلَدَ ﴿3﴾

ובהורה ובצאצאיו:

90:4

لَقَدۡ خَلَقۡنَا ٱلۡإِنسَٰنَ فِي كَبَدٍ ﴿4﴾

שבראנו את האדם לטרחה.

90:5

أَيَحۡسَبُ أَن لَّن يَقۡدِرَ عَلَيۡهِ أَحَدٞ ﴿5﴾

האם הוא סובר שלא יעלה בידי אף אחד לגבור עליו?

90:6

يَقُولُ أَهۡلَكۡتُ مَالٗا لُّبَدًا ﴿6﴾

הוא אומר: כבר בזבזתי ממון רב!

90:7

أَيَحۡسَبُ أَن لَّمۡ يَرَهُۥٓ أَحَدٌ ﴿7﴾

האם הוא בצדק סובר שאף אחד לא צפה בו?

90:8

أَلَمۡ نَجۡعَل لَّهُۥ عَيۡنَيۡنِ ﴿8﴾

האם לא בראנו לו זוג עיניים?

90:9

وَلِسَانٗا وَشَفَتَيۡنِ ﴿9﴾

ולשון? וזוג שפתיים?

90:10

وَهَدَيۡنَٰهُ ٱلنَّجۡدَيۡنِ ﴿10﴾

והראינו לו את שני השבילים?

90:11

فَلَا ٱقۡتَحَمَ ٱلۡعَقَبَةَ ﴿11﴾

אך, הוא לא התאמץ לעבור את המכשול.

90:12

وَمَآ أَدۡرَىٰكَ مَا ٱلۡعَقَبَةُ ﴿12﴾

והאם נהיר לך מה המכשול?

90:13

فَكُّ رَقَبَةٍ ﴿13﴾

(המכשול) הוא לשחרר עבד!

90:14

أَوۡ إِطۡعَٰمٞ فِي يَوۡمٖ ذِي مَسۡغَبَةٖ ﴿14﴾

או להזין (עני) בעת רעב,

90:15

يَتِيمٗا ذَا مَقۡرَبَةٍ ﴿15﴾

(להזין) יתום בעל קרבת דם,

90:16

أَوۡ مِسۡكِينٗا ذَا مَتۡرَبَةٖ ﴿16﴾

או דל במצוקה.

90:17

ثُمَّ كَانَ مِنَ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَتَوَاصَوۡاْ بِٱلصَّبۡرِ وَتَوَاصَوۡاْ بِٱلۡمَرۡحَمَةِ ﴿17﴾

ולהיות בין אלה אשר האמינו המטיפים איש לרעהו להיות סבלנים ורחומים,

90:18

أُوْلَـٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلۡمَيۡمَنَةِ ﴿18﴾

אלה, הם שיקבלו את ספר מעשיהם ביד ימין.

90:19

وَٱلَّذِينَ كَفَرُواْ بِـَٔايَٰتِنَا هُمۡ أَصۡحَٰبُ ٱلۡمَشۡـَٔمَةِ ﴿19﴾

אך, אלה הכופרים בדברינו, הם שיקבלו את ספר מעשיהם ביד שמאל.

90:20

عَلَيۡهِمۡ نَارٞ مُّؤۡصَدَةُۢ ﴿20﴾

אש הגיהינום מקיפה אותם ללא מפלט!

91:1

وَٱلشَّمۡسِ وَضُحَىٰهَا ﴿1﴾

(שבועה) בשמש ובאורה הזוהר

91:2

وَٱلۡقَمَرِ إِذَا تَلَىٰهَا ﴿2﴾

ובירח הבא בעקבותיה,

91:3

وَٱلنَّهَارِ إِذَا جَلَّىٰهَا ﴿3﴾

וביום החושף את היקום (באורו),

91:4

وَٱلَّيۡلِ إِذَا يَغۡشَىٰهَا ﴿4﴾

ובלילה המכסה את היקום (בחשכתו).

91:5

وَٱلسَّمَآءِ وَمَا بَنَىٰهَا ﴿5﴾

ובשמיים ובמי שעיצב אותם!

91:6

وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا طَحَىٰهَا ﴿6﴾

ובאדמה ובמי שהפך אותה שטוחה!

91:7

وَنَفۡسٖ وَمَا سَوَّىٰهَا ﴿7﴾

ובנשמה ובמי שעיצב אותה בשלמות,

91:8

فَأَلۡهَمَهَا فُجُورَهَا وَتَقۡوَىٰهَا ﴿8﴾

והדריך אותה להבחין בין טוב לרע,

91:9

قَدۡ أَفۡلَحَ مَن زَكَّىٰهَا ﴿9﴾

אכן, זכה מי שטיהר אותה (מחטאים)!

91:10

وَقَدۡ خَابَ مَن دَسَّىٰهَا ﴿10﴾

ואז אשר השחית אותה ודאי ייכשל!

91:11

كَذَّبَتۡ ثَمُودُ بِطَغۡوَىٰهَآ ﴿11﴾

בני שבט ת'מוד כפרו בצדק (האסלאם) בגלל שאוננותם.

91:12

إِذِ ٱنۢبَعَثَ أَشۡقَىٰهَا ﴿12﴾

כאשר מיהר מתוכם האדם המרושע ביותר.

91:13

فَقَالَ لَهُمۡ رَسُولُ ٱللَّهِ نَاقَةَ ٱللَّهِ وَسُقۡيَٰهَا ﴿13﴾

אז, אמר להם שליחו של אללה (הנביא סאלח): “זו נאקת אללה, הניחו לה לשתות מחלקה במים!”.

91:14

فَكَذَّبُوهُ فَعَقَرُوهَا فَدَمۡدَمَ عَلَيۡهِمۡ رَبُّهُم بِذَنۢبِهِمۡ فَسَوَّىٰهَا ﴿14﴾

אולם, הם כפרו בו, ושחטו אותה. לכן, ריבונם השמידם מחמת הפשע שהם ביצעו והחריבם לחלוטין

91:15

وَلَا يَخَافُ عُقۡبَٰهَا ﴿15﴾

ואינו פוחד מהשלכות.

92:1

وَٱلَّيۡلِ إِذَا يَغۡشَىٰ ﴿1﴾

(שבועה) בלילה המסתיר

92:2

وَٱلنَّهَارِ إِذَا تَجَلَّىٰ ﴿2﴾

וביום בזוהרו באורו,

92:3

وَمَا خَلَقَ ٱلذَّكَرَ وَٱلۡأُنثَىٰٓ ﴿3﴾

וביוצר הזכר והנקבה.

92:4

إِنَّ سَعۡيَكُمۡ لَشَتَّىٰ ﴿4﴾

אכן, מעשיכם נבדלים!

92:5

فَأَمَّا مَنۡ أَعۡطَىٰ وَٱتَّقَىٰ ﴿5﴾

אולם, המוסר והירא,

92:6

وَصَدَّقَ بِٱلۡحُسۡنَىٰ ﴿6﴾

ומאמין בגמול,

92:7

فَسَنُيَسِّرُهُۥ لِلۡيُسۡرَىٰ ﴿7﴾

נדריך אותו לשביל מעשי החסד,

92:8

وَأَمَّا مَنۢ بَخِلَ وَٱسۡتَغۡنَىٰ ﴿8﴾

אך, הקמצן המסופק

92:9

وَكَذَّبَ بِٱلۡحُسۡنَىٰ ﴿9﴾

ומתכחש לגמול

92:10

فَسَنُيَسِّرُهُۥ لِلۡعُسۡرَىٰ ﴿10﴾

נדריך אותו לשביל הרשע,

92:11

وَمَا يُغۡنِي عَنۡهُ مَالُهُۥٓ إِذَا تَرَدَّىٰٓ ﴿11﴾

ומה יועיל לו ממונו כשימות?

92:12

إِنَّ عَلَيۡنَا لَلۡهُدَىٰ ﴿12﴾

אכן, אנו רק מדריכים.

92:13

وَإِنَّ لَنَا لَلۡأٓخِرَةَ وَٱلۡأُولَىٰ ﴿13﴾

אכן, לנו העולם הבא והעולם הזה.

92:14

فَأَنذَرۡتُكُمۡ نَارٗا تَلَظَّىٰ ﴿14﴾

אני מזהיר אתכם מאש בוערת,

92:15

لَا يَصۡلَىٰهَآ إِلَّا ٱلۡأَشۡقَى ﴿15﴾

שבה לא יישרף זולת המרושע,

92:16

ٱلَّذِي كَذَّبَ وَتَوَلَّىٰ ﴿16﴾

אשר התכחש וסטה,

92:17

وَسَيُجَنَّبُهَا ٱلۡأَتۡقَى ﴿17﴾

אך, הירא מאללה יוסט ממנה (מהאש),

92:18

ٱلَّذِي يُؤۡتِي مَالَهُۥ يَتَزَكَّىٰ ﴿18﴾

אשר תורם ממונו להיטהר,

92:19

وَمَا لِأَحَدٍ عِندَهُۥ مِن نِّعۡمَةٖ تُجۡزَىٰٓ ﴿19﴾

לא כהחזר למישהו על טובה שהוא עשה,

92:20

إِلَّا ٱبۡتِغَآءَ وَجۡهِ رَبِّهِ ٱلۡأَعۡلَىٰ ﴿20﴾

אלא, אך ורק, למען ריבונו הנעלה,

92:21

وَلَسَوۡفَ يَرۡضَىٰ ﴿21﴾

(ובאחריתו) יהיה מתרצה (מגמולו).

93:1

وَٱلضُّحَىٰ ﴿1﴾

(שבועה) באמצע הבוקר,

93:2

وَٱلَّيۡلِ إِذَا سَجَىٰ ﴿2﴾

ובלילה המאפיל.

93:3

مَا وَدَّعَكَ رَبُّكَ وَمَا قَلَىٰ ﴿3﴾

כי ריבונך לא זנח אותך, ולא סלד ממך,

93:4

وَلَلۡأٓخِرَةُ خَيۡرٞ لَّكَ مِنَ ٱلۡأُولَىٰ ﴿4﴾

וחיי העולם הבא, אכן, עדיפים לך מחיי העולם הזה.

93:5

وَلَسَوۡفَ يُعۡطِيكَ رَبُّكَ فَتَرۡضَىٰٓ ﴿5﴾

וישפיע לך ריבונך מחסדיו עד שתחוש סיפוק.

93:6

أَلَمۡ يَجِدۡكَ يَتِيمٗا فَـَٔاوَىٰ ﴿6﴾

הלא היית יתום ונתן לך מחסה?

93:7

وَوَجَدَكَ ضَآلّٗا فَهَدَىٰ ﴿7﴾

והלא חיפשת את הצדק, והדריכך אליה?

93:8

وَوَجَدَكَ عَآئِلٗا فَأَغۡنَىٰ ﴿8﴾

והלא היית דל, והפכך עשיר?

93:9

فَأَمَّا ٱلۡيَتِيمَ فَلَا تَقۡهَرۡ ﴿9﴾

לכן, אל תקפח את היתום,

93:10

وَأَمَّا ٱلسَّآئِلَ فَلَا تَنۡهَرۡ ﴿10﴾

ואל תדחה מעליך את מבקש הנדבה,

93:11

وَأَمَّا بِنِعۡمَةِ رَبِّكَ فَحَدِّثۡ ﴿11﴾

אך, אודות שפע ריבונך כלפיך הרבה לספר

94:1

أَلَمۡ نَشۡرَحۡ لَكَ صَدۡرَكَ ﴿1﴾

הלא הארנו לך את ליבך (באמונה)?

94:2

وَوَضَعۡنَا عَنكَ وِزۡرَكَ ﴿2﴾

והורדנו מעליך את מטענך הכבד,

94:3

ٱلَّذِيٓ أَنقَضَ ظَهۡرَكَ ﴿3﴾

אשר הכביד על גבך,

94:4

وَرَفَعۡنَا لَكَ ذِكۡرَكَ ﴿4﴾

ורוממנו את שמך הנשגב?

94:5

فَإِنَّ مَعَ ٱلۡعُسۡرِ يُسۡرًا ﴿5﴾

ואכן, לאחר המצוקה תבוא הרווחה,

94:6

إِنَّ مَعَ ٱلۡعُسۡرِ يُسۡرٗا ﴿6﴾

אכן, לאחר המצוקה תבוא הרווחה.

94:7

فَإِذَا فَرَغۡتَ فَٱنصَبۡ ﴿7﴾

עת תהיה פנוי,

94:8

وَإِلَىٰ رَبِّكَ فَٱرۡغَب ﴿8﴾

ואל ריבונך התכוון בכמיהה!

95:1

وَٱلتِّينِ وَٱلزَّيۡتُونِ ﴿1﴾

(שבועה) בתאנים ובזיתים,

95:2

وَطُورِ سِينِينَ ﴿2﴾

ובהר סיני.

95:3

وَهَٰذَا ٱلۡبَلَدِ ٱلۡأَمِينِ ﴿3﴾

ובעיר הבטוחה הזאת,

95:4

لَقَدۡ خَلَقۡنَا ٱلۡإِنسَٰنَ فِيٓ أَحۡسَنِ تَقۡوِيمٖ ﴿4﴾

אכן, בראנו את האדם(וצאצאיו) בדמות המושלמת ביותר,

95:5

ثُمَّ رَدَدۡنَٰهُ أَسۡفَلَ سَٰفِلِينَ ﴿5﴾

והשבנוהו (הכופר) לדרגה הפחותה ביותר,

95:6

إِلَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ فَلَهُمۡ أَجۡرٌ غَيۡرُ مَمۡنُونٖ ﴿6﴾

מלבד אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, להם גמול אינסופי(בגן העדן).

95:7

فَمَا يُكَذِّبُكَ بَعۡدُ بِٱلدِّينِ ﴿7﴾

אם כן, מה עוד גורם לך להתכחש ליום הדין?

95:8

أَلَيۡسَ ٱللَّهُ بِأَحۡكَمِ ٱلۡحَٰكِمِينَ ﴿8﴾

אכן, הלא אללה הוא המושלם שבשופטים?

96:1

ٱقۡرَأۡ بِٱسۡمِ رَبِّكَ ٱلَّذِي خَلَقَ ﴿1﴾

קרא בשם ריבונך אשר ברא!

96:2

خَلَقَ ٱلۡإِنسَٰنَ مِنۡ عَلَقٍ ﴿2﴾

בוא את האדם מקריש דם נצמד!

96:3

ٱقۡرَأۡ وَرَبُّكَ ٱلۡأَكۡرَمُ ﴿3﴾

קרא! וריבונך הנותן בשפע!

96:4

ٱلَّذِي عَلَّمَ بِٱلۡقَلَمِ ﴿4﴾

אשר לימד בעט,

96:5

عَلَّمَ ٱلۡإِنسَٰنَ مَا لَمۡ يَعۡلَمۡ ﴿5﴾

לימד את האדם את אשר לא ידע.

96:6

كَلَّآ إِنَّ ٱلۡإِنسَٰنَ لَيَطۡغَىٰٓ ﴿6﴾

לא ולא! אכן האדם מפריז במריו,

96:7

أَن رَّءَاهُ ٱسۡتَغۡنَىٰٓ ﴿7﴾

בחשבו שאינו זקוק לו.

96:8

إِنَّ إِلَىٰ رَبِّكَ ٱلرُّجۡعَىٰٓ ﴿8﴾

אכן, אל ריבונך תשוב.

96:9

أَرَءَيۡتَ ٱلَّذِي يَنۡهَىٰ ﴿9﴾

הראית את זה שמונע,

96:10

عَبۡدًا إِذَا صَلَّىٰٓ ﴿10﴾

מעבד להתפלל.

96:11

أَرَءَيۡتَ إِن كَانَ عَلَى ٱلۡهُدَىٰٓ ﴿11﴾

הראית אם היה בדרך הישר?

96:12

أَوۡ أَمَرَ بِٱلتَّقۡوَىٰٓ ﴿12﴾

או הטיף ליראת אללה?

96:13

أَرَءَيۡتَ إِن كَذَّبَ وَتَوَلَّىٰٓ ﴿13﴾

הראית אם ישקר ויפנה עורף?

96:14

أَلَمۡ يَعۡلَم بِأَنَّ ٱللَّهَ يَرَىٰ ﴿14﴾

הלא ידע שאללה רואה אותו?

96:15

كَلَّا لَئِن لَّمۡ يَنتَهِ لَنَسۡفَعَۢا بِٱلنَّاصِيَةِ ﴿15﴾

לא ולא! במידה וימשיך, אנחנו נסחב אותו מקדמת ראשו,

96:16

نَاصِيَةٖ كَٰذِبَةٍ خَاطِئَةٖ ﴿16﴾

קדמת ראשו הכוזבת, החוטאת.

96:17

فَلۡيَدۡعُ نَادِيَهُۥ ﴿17﴾

ואז, שיקרא לחבורתו,

96:18

سَنَدۡعُ ٱلزَّبَانِيَةَ ﴿18﴾

אנחנו נזמן את מלאכי הגיהינום!

96:19

كَلَّا لَا تُطِعۡهُ وَٱسۡجُدۡۤ وَٱقۡتَرِب۩ ﴿19﴾

לא ולא! אל תיכנע לו, ותסגוד והתקרב.

97:1

إِنَّآ أَنزَلۡنَٰهُ فِي لَيۡلَةِ ٱلۡقَدۡرِ ﴿1﴾

אכן, אנו הורדנוהו (את הקוראן) בליל הגורל.

97:2

وَمَآ أَدۡرَىٰكَ مَا لَيۡلَةُ ٱلۡقَدۡرِ ﴿2﴾

והאם נהיר לך מהו ליל הגורל ?

97:3

لَيۡلَةُ ٱلۡقَدۡرِ خَيۡرٞ مِّنۡ أَلۡفِ شَهۡرٖ ﴿3﴾

ליל הגורל טוב יותר מאלף חודשים.

97:4

تَنَزَّلُ ٱلۡمَلَـٰٓئِكَةُ وَٱلرُّوحُ فِيهَا بِإِذۡنِ رَبِّهِم مِّن كُلِّ أَمۡرٖ ﴿4﴾

המלאכים והרוח (המלאך גבריאל) יורדים בו בהיתר ריבונם, לכל משימה

97:5

سَلَٰمٌ هِيَ حَتَّىٰ مَطۡلَعِ ٱلۡفَجۡرِ ﴿5﴾

שלום הוא עד עלות השחר.

98:1

لَمۡ يَكُنِ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ وَٱلۡمُشۡرِكِينَ مُنفَكِّينَ حَتَّىٰ تَأۡتِيَهُمُ ٱلۡبَيِّنَةُ ﴿1﴾

אלה אשר כפרו, מבין אנשי הספר, והמשתפים (עבודה זרה), לא נטשו את כפירתם עד אשר הוצגה בפניהם ההוכחה,

98:2

رَسُولٞ مِّنَ ٱللَّهِ يَتۡلُواْ صُحُفٗا مُّطَهَّرَةٗ ﴿2﴾

שליח מאללה משמיע בעל פה כתבי קודש מטוהרים,

98:3

فِيهَا كُتُبٞ قَيِّمَةٞ ﴿3﴾

הכוללים ספרי קודש יקרי ערך.

98:4

وَمَا تَفَرَّقَ ٱلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَتۡهُمُ ٱلۡبَيِّنَةُ ﴿4﴾

ואנשי הספר לא שוסעו, אלא אחרי בוא ההוכחה אליהם.

98:5

وَمَآ أُمِرُوٓاْ إِلَّا لِيَعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مُخۡلِصِينَ لَهُ ٱلدِّينَ حُنَفَآءَ وَيُقِيمُواْ ٱلصَّلَوٰةَ وَيُؤۡتُواْ ٱلزَّكَوٰةَۚ وَذَٰلِكَ دِينُ ٱلۡقَيِّمَةِ ﴿5﴾

הם נדרשו רק לעבוד את אללה במסירות שלמה לדת אברהם, ולקיים את התפילה ולהוציא זכאת. הן, זוהי דת הצדק.

98:6

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ وَٱلۡمُشۡرِكِينَ فِي نَارِ جَهَنَّمَ خَٰلِدِينَ فِيهَآۚ أُوْلَـٰٓئِكَ هُمۡ شَرُّ ٱلۡبَرِيَّةِ ﴿6﴾

הן, אלה אשר כפרו מבין אנשי הספר והמשתפים, באש הגיהינום, שם לעולם ועד, אלו הם הרשעים שביצורים.

98:7

إِنَّ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ أُوْلَـٰٓئِكَ هُمۡ خَيۡرُ ٱلۡبَرِيَّةِ ﴿7﴾

הן, אלה, אשר האמינו ועשו חסדים, הם המשובחים שביצורים,

98:8

جَزَآؤُهُمۡ عِندَ رَبِّهِمۡ جَنَّـٰتُ عَدۡنٖ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ خَٰلِدِينَ فِيهَآ أَبَدٗاۖ رَّضِيَ ٱللَّهُ عَنۡهُمۡ وَرَضُواْ عَنۡهُۚ ذَٰلِكَ لِمَنۡ خَشِيَ رَبَّهُۥ ﴿8﴾

גמולם אצל ריבונם יהיה גני-עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, שם יהיו לעולם ועד. אללה יתרצה מהם, והם יתרצו מאללה, זה למי שירא מריבונו.

99:1

إِذَا زُلۡزِلَتِ ٱلۡأَرۡضُ زِلۡزَالَهَا ﴿1﴾

כאשר תזועזע האדמה ברעידתה,

99:2

وَأَخۡرَجَتِ ٱلۡأَرۡضُ أَثۡقَالَهَا ﴿2﴾

ותוציא האדמה את מטמוניה הכבדים.

99:3

وَقَالَ ٱلۡإِنسَٰنُ مَا لَهَا ﴿3﴾

ויגיד האדם: "מה יש לה”?

99:4

يَوۡمَئِذٖ تُحَدِّثُ أَخۡبَارَهَا ﴿4﴾

ביום ההוא היא תגיד את החדשות שלה,

99:5

بِأَنَّ رَبَّكَ أَوۡحَىٰ لَهَا ﴿5﴾

מפני שכך ריבונך השרה לה.

99:6

يَوۡمَئِذٖ يَصۡدُرُ ٱلنَّاسُ أَشۡتَاتٗا لِّيُرَوۡاْ أَعۡمَٰلَهُمۡ ﴿6﴾

ביום ההוא ייפרדו בני האדם לקבוצות, כדי לראות את מעשיהם.

99:7

فَمَن يَعۡمَلۡ مِثۡقَالَ ذَرَّةٍ خَيۡرٗا يَرَهُۥ ﴿7﴾

הן, מי שיעשה חסד כמשקל גרגר, יחזהו.

99:8

وَمَن يَعۡمَلۡ مِثۡقَالَ ذَرَّةٖ شَرّٗا يَرَهُۥ ﴿8﴾

הן, מי שיעשה רשע כמשקל גרגר, יחזהו.

100:1

وَٱلۡعَٰدِيَٰتِ ضَبۡحٗا ﴿1﴾

(שבועה) והסוסים השועטים בהתנשפותם!

100:2

فَٱلۡمُورِيَٰتِ قَدۡحٗا ﴿2﴾

המציתים ניצוצות אש,

100:3

فَٱلۡمُغِيرَٰتِ صُبۡحٗا ﴿3﴾

העורכים פשיטות (במפתיע) עם הפצעת השחר,

100:4

فَأَثَرۡنَ بِهِۦ نَقۡعٗا ﴿4﴾

ומעוררים אבק רב,

100:5

فَوَسَطۡنَ بِهِۦ جَمۡعًا ﴿5﴾

ופורצים לאמצע צבא האויב.

100:6

إِنَّ ٱلۡإِنسَٰنَ لِرَبِّهِۦ لَكَنُودٞ ﴿6﴾

אכן, האדם מתכחש לריבונו,

100:7

وَإِنَّهُۥ عَلَىٰ ذَٰلِكَ لَشَهِيدٞ ﴿7﴾

והוא מעיד על כך.

100:8

وَإِنَّهُۥ لِحُبِّ ٱلۡخَيۡرِ لَشَدِيدٌ ﴿8﴾

והוא אוהב מאוד את ההון.

100:9

أَفَلَا يَعۡلَمُ إِذَا بُعۡثِرَ مَا فِي ٱلۡقُبُورِ ﴿9﴾

הלא יכיר כשיוקמו לתחיה אלה שבקברים,

100:10

وَحُصِّلَ مَا فِي ٱلصُّدُورِ ﴿10﴾

ויתגלו הסודות אשר בלבבות?

100:11

إِنَّ رَبَّهُم بِهِمۡ يَوۡمَئِذٖ لَّخَبِيرُۢ ﴿11﴾

ביום ההוא ריבונם בקי היסב בהם

101:1

ٱلۡقَارِعَةُ ﴿1﴾

(שבועה) בצרה הגדולה.

101:2

مَا ٱلۡقَارِعَةُ ﴿2﴾

מה היא הצרה הגדולה?

101:3

وَمَآ أَدۡرَىٰكَ مَا ٱلۡقَارِعَةُ ﴿3﴾

ומה אתה יודע על הצרה הגדולה?

101:4

يَوۡمَ يَكُونُ ٱلنَّاسُ كَٱلۡفَرَاشِ ٱلۡمَبۡثُوثِ ﴿4﴾

יום אשר בו בני האדם כפרפרים הנסים לכל הכיוונים

101:5

وَتَكُونُ ٱلۡجِبَالُ كَٱلۡعِهۡنِ ٱلۡمَنفُوشِ ﴿5﴾

וההרים כפיסות של הצמר הקרוע לגזרים

101:6

فَأَمَّا مَن ثَقُلَتۡ مَوَٰزِينُهُۥ ﴿6﴾

הן, מי משקל מעשיו(הטובים) כבדים,

101:7

فَهُوَ فِي عِيشَةٖ رَّاضِيَةٖ ﴿7﴾

הוא בחיים מאושרים.

101:8

وَأَمَّا مَنۡ خَفَّتۡ مَوَٰزِينُهُۥ ﴿8﴾

אך, מי שמשקלם קל,

101:9

فَأُمُّهُۥ هَاوِيَةٞ ﴿9﴾

אז משכנו השאול.

101:10

وَمَآ أَدۡرَىٰكَ مَا هِيَهۡ ﴿10﴾

והאם תכיר מה הוא?

101:11

نَارٌ حَامِيَةُۢ ﴿11﴾

אש חמה!

102:1

أَلۡهَىٰكُمُ ٱلتَّكَاثُرُ ﴿1﴾

תאוות הבצע הסיטה אתכם,

102:2

حَتَّىٰ زُرۡتُمُ ٱلۡمَقَابِرَ ﴿2﴾

עד שביקרתם בבתי הקברות.

102:3

كَلَّا سَوۡفَ تَعۡلَمُونَ ﴿3﴾

לא ולא! סופכם שתדעו.

102:4

ثُمَّ كَلَّا سَوۡفَ تَعۡلَمُونَ ﴿4﴾

אכן! סופכם שתדעו

102:5

كَلَّا لَوۡ تَعۡلَمُونَ عِلۡمَ ٱلۡيَقِينِ ﴿5﴾

לא ולא! לו תכירו הכרה וודאית

102:6

لَتَرَوُنَّ ٱلۡجَحِيمَ ﴿6﴾

את השאול הייתם רואים,

102:7

ثُمَّ لَتَرَوُنَّهَا عَيۡنَ ٱلۡيَقِينِ ﴿7﴾

ושנית, תראוה בוודאות!

102:8

ثُمَّ لَتُسۡـَٔلُنَّ يَوۡمَئِذٍ عَنِ ٱلنَّعِيمِ ﴿8﴾

ובאותו יום ,תיתנו דין וחשבון על ההנאות.

103:1

وَٱلۡعَصۡرِ ﴿1﴾

(שבועה) בזמן!

103:2

إِنَّ ٱلۡإِنسَٰنَ لَفِي خُسۡرٍ ﴿2﴾

אכן, האדם סופו לאבדון!

103:3

إِلَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّـٰلِحَٰتِ وَتَوَاصَوۡاْ بِٱلۡحَقِّ وَتَوَاصَوۡاْ بِٱلصَّبۡرِ ﴿3﴾

מלבד אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, ויעצו על הצדק, ויעצו על הסבלנות.

104:1

وَيۡلٞ لِّكُلِّ هُمَزَةٖ لُّمَزَةٍ ﴿1﴾

אבוי, לרכלן ולזה שמוציא לשון הרע

104:2

ٱلَّذِي جَمَعَ مَالٗا وَعَدَّدَهُۥ ﴿2﴾

אשר קיבץ כסף ומנה אותו.

104:3

يَحۡسَبُ أَنَّ مَالَهُۥٓ أَخۡلَدَهُۥ ﴿3﴾

הוא חושב שכספו יביא לו חיים נצחיים.

104:4

كَلَّاۖ لَيُنۢبَذَنَّ فِي ٱلۡحُطَمَةِ ﴿4﴾

לא ולא! אכן, ייזרק אל המועכת (הגיהינום)!

104:5

وَمَآ أَدۡرَىٰكَ مَا ٱلۡحُطَمَةُ ﴿5﴾

ומה תדע על המועכת?!

104:6

نَارُ ٱللَّهِ ٱلۡمُوقَدَةُ ﴿6﴾

זו אש אללה, הבוערת

104:7

ٱلَّتِي تَطَّلِعُ عَلَى ٱلۡأَفۡـِٔدَةِ ﴿7﴾

ואשר תשרוף את לבבות

104:8

إِنَّهَا عَلَيۡهِم مُّؤۡصَدَةٞ ﴿8﴾

הן, היא סוגרת עליהם

104:9

فِي عَمَدٖ مُّمَدَّدَةِۭ ﴿9﴾

בעמודים ניצבים

105:1

أَلَمۡ تَرَ كَيۡفَ فَعَلَ رَبُّكَ بِأَصۡحَٰبِ ٱلۡفِيلِ ﴿1﴾

האם לא ראית כיצד פעל ריבונך בבעלי הפיל?

105:2

أَلَمۡ يَجۡعَلۡ كَيۡدَهُمۡ فِي تَضۡلِيلٖ ﴿2﴾

הלא טרפד את קנונייתם?!

105:3

وَأَرۡسَلَ عَلَيۡهِمۡ طَيۡرًا أَبَابِيلَ ﴿3﴾

כאשר הביא כנגדם קבוצות של עופות

105:4

تَرۡمِيهِم بِحِجَارَةٖ مِّن سِجِّيلٖ ﴿4﴾

אשר יידו בהם אבני טיט קשיחות

105:5

فَجَعَلَهُمۡ كَعَصۡفٖ مَّأۡكُولِۭ ﴿5﴾

ועשה אותם כקש נאכל!

106:1

لِإِيلَٰفِ قُرَيۡشٍ ﴿1﴾

בשל היכרותם של קוראיש

106:2

إِۦلَٰفِهِمۡ رِحۡلَةَ ٱلشِّتَآءِ وَٱلصَّيۡفِ ﴿2﴾

היכרותם בנסיעותיהם בחורף ובקיץ

106:3

فَلۡيَعۡبُدُواْ رَبَّ هَٰذَا ٱلۡبَيۡتِ ﴿3﴾

משום כך, שיעבדו את ריבון הבית הזה (אל-כעבה)

106:4

ٱلَّذِيٓ أَطۡعَمَهُم مِّن جُوعٖ وَءَامَنَهُم مِّنۡ خَوۡفِۭ ﴿4﴾

אשר הזינם מפני רעב, והעניק להם ביטחון מפני פחד.

107:1

أَرَءَيۡتَ ٱلَّذِي يُكَذِّبُ بِٱلدِّينِ ﴿1﴾

הראית את זה אשר מתכחש ליום הדין?

107:2

فَذَٰلِكَ ٱلَّذِي يَدُعُّ ٱلۡيَتِيمَ ﴿2﴾

הוא זה שדוחה מעליו את היתומים,

107:3

وَلَا يَحُضُّ عَلَىٰ طَعَامِ ٱلۡمِسۡكِينِ ﴿3﴾

ואינו נחלץ להאכיל את המסכנים,

107:4

فَوَيۡلٞ لِّلۡمُصَلِّينَ ﴿4﴾

אבוי למתפללים,

107:5

ٱلَّذِينَ هُمۡ عَن صَلَاتِهِمۡ سَاهُونَ ﴿5﴾

אלה אשר מתמהמהים לקיים תפילה,

107:6

ٱلَّذِينَ هُمۡ يُرَآءُونَ ﴿6﴾

אלה אשר עושים רק בשביל להראות,

107:7

وَيَمۡنَعُونَ ٱلۡمَاعُونَ ﴿7﴾

ומונעים את החסד הפשוט.

108:1

إِنَّآ أَعۡطَيۡنَٰكَ ٱلۡكَوۡثَرَ ﴿1﴾

אכן, נתנו לך את נהר אל-כאות'ר,

108:2

فَصَلِّ لِرَبِّكَ وَٱنۡحَرۡ ﴿2﴾

לכן, התפלל לריבונך וזבח לו זבח

108:3

إِنَّ شَانِئَكَ هُوَ ٱلۡأَبۡتَرُ ﴿3﴾

אכן, שונאך הוא הנכרת!

109:1

قُلۡ يَـٰٓأَيُّهَا ٱلۡكَٰفِرُونَ ﴿1﴾

אמור: הוי הכופרים!

109:2

لَآ أَعۡبُدُ مَا تَعۡبُدُونَ ﴿2﴾

אין אני עובד את אשר אתם עובדים

109:3

وَلَآ أَنتُمۡ عَٰبِدُونَ مَآ أَعۡبُدُ ﴿3﴾

ואין אתם עובדים את אשר אני עובד,

109:4

وَلَآ أَنَا۠ عَابِدٞ مَّا عَبَدتُّمۡ ﴿4﴾

ולא אני עובד את אשר עבדתם

109:5

وَلَآ أَنتُمۡ عَٰبِدُونَ مَآ أَعۡبُدُ ﴿5﴾

ואין אתם עובדים את אשר אני עובד

109:6

لَكُمۡ دِينُكُمۡ وَلِيَ دِينِ ﴿6﴾

לכם דתכם, ולי דתי.

110:1

إِذَا جَآءَ نَصۡرُ ٱللَّهِ وَٱلۡفَتۡحُ ﴿1﴾

כאשר מגיע הניצחון מאללה והשחרור,

110:2

وَرَأَيۡتَ ٱلنَّاسَ يَدۡخُلُونَ فِي دِينِ ٱللَّهِ أَفۡوَاجٗا ﴿2﴾

ותראה את האנשים נכנסים בהמוניהם אל דתו של אללה

110:3

فَسَبِّحۡ بِحَمۡدِ رَبِّكَ وَٱسۡتَغۡفِرۡهُۚ إِنَّهُۥ كَانَ تَوَّابَۢا ﴿3﴾

אז הלל בשבח את ריבונך והתחנן אל סליחתו, כי הוא תמיד סלחן.

111:1

تَبَّتۡ يَدَآ أَبِي لَهَبٖ وَتَبَّ ﴿1﴾

יגדעו ידי “אבו-להב” ויגדע הוא!

111:2

مَآ أَغۡنَىٰ عَنۡهُ مَالُهُۥ وَمَا كَسَبَ ﴿2﴾

לא יועיל לו הונו וכל אשר רכש,

111:3

سَيَصۡلَىٰ نَارٗا ذَاتَ لَهَبٖ ﴿3﴾

והוא יישרף באש הלהבה

111:4

وَٱمۡرَأَتُهُۥ حَمَّالَةَ ٱلۡحَطَبِ ﴿4﴾

ואשתו, נושאת עצי ההסקה

111:5

فِي جِيدِهَا حَبۡلٞ مِّن مَّسَدِۭ ﴿5﴾

סביב צווארה יהיה חבל מסיבי הדקל.

112:1

قُلۡ هُوَ ٱللَّهُ أَحَدٌ ﴿1﴾

אמור: הוא אללה, אחד!

112:2

ٱللَّهُ ٱلصَّمَدُ ﴿2﴾

אללה הוא הנצחי!

112:3

لَمۡ يَلِدۡ وَلَمۡ يُولَدۡ ﴿3﴾

לא הוליד ולא נולד,

112:4

وَلَمۡ يَكُن لَّهُۥ كُفُوًا أَحَدُۢ ﴿4﴾

ולא היה אחד ששווה לו.

113:1

قُلۡ أَعُوذُ بِرَبِّ ٱلۡفَلَقِ ﴿1﴾

אמור: אני חוסה בריבון השחר המפציע,

113:2

مِن شَرِّ مَا خَلَقَ ﴿2﴾

מפני רשעותו של אשר ברא

113:3

وَمِن شَرِّ غَاسِقٍ إِذَا وَقَبَ ﴿3﴾

מפני רשעות החושך כשהוא מאפיל.

113:4

وَمِن شَرِّ ٱلنَّفَّـٰثَٰتِ فِي ٱلۡعُقَدِ ﴿4﴾

ומפני רשעותן של הנושפות בקשרים,

113:5

وَمِن شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ ﴿5﴾

ומפני רשעותו של המקנא בקנאתו.

114:1

قُلۡ أَعُوذُ بِرَبِّ ٱلنَّاسِ ﴿1﴾

אמור: אני חוסה בריבון האנשים,

114:2

مَلِكِ ٱلنَّاسِ ﴿2﴾

מלך האנשים,

114:3

إِلَٰهِ ٱلنَّاسِ ﴿3﴾

אלוה האנשים,

114:4

مِن شَرِّ ٱلۡوَسۡوَاسِ ٱلۡخَنَّاسِ ﴿4﴾

מפני רשעותו של הלוחש המסתתר

114:5

ٱلَّذِي يُوَسۡوِسُ فِي صُدُورِ ٱلنَّاسِ ﴿5﴾

זה המלחש בלבבות של האנשים

114:6

مِنَ ٱلۡجِنَّةِ وَٱلنَّاسِ ﴿6﴾

מפני השדים והאנשים.