وَٱلضُّحَىٰ ﴿١﴾
(שבועה) באמצע הבוקר,
288 פסוק · נושאים · he
وَٱلضُّحَىٰ ﴿١﴾
(שבועה) באמצע הבוקר,
وَٱلَّيۡلِ إِذَا سَجَىٰ ﴿٢﴾
ובלילה המאפיל.
مَا وَدَّعَكَ رَبُّكَ وَمَا قَلَىٰ ﴿٣﴾
כי ריבונך לא זנח אותך, ולא סלד ממך,
وَلَلۡأٓخِرَةُ خَيۡرٞ لَّكَ مِنَ ٱلۡأُولَىٰ ﴿٤﴾
וחיי העולם הבא, אכן, עדיפים לך מחיי העולם הזה.
وَلَسَوۡفَ يُعۡطِيكَ رَبُّكَ فَتَرۡضَىٰٓ ﴿٥﴾
וישפיע לך ריבונך מחסדיו עד שתחוש סיפוק.
أَلَمۡ يَجِدۡكَ يَتِيمٗا فَـَٔاوَىٰ ﴿٦﴾
הלא היית יתום ונתן לך מחסה?
وَوَجَدَكَ ضَآلّٗا فَهَدَىٰ ﴿٧﴾
והלא חיפשת את הצדק, והדריכך אליה?
وَوَجَدَكَ عَآئِلٗا فَأَغۡنَىٰ ﴿٨﴾
והלא היית דל, והפכך עשיר?
فَأَمَّا ٱلۡيَتِيمَ فَلَا تَقۡهَرۡ ﴿٩﴾
לכן, אל תקפח את היתום,
وَأَمَّا ٱلسَّآئِلَ فَلَا تَنۡهَرۡ ﴿١٠﴾
ואל תדחה מעליך את מבקש הנדבה,
وَأَمَّا بِنِعۡمَةِ رَبِّكَ فَحَدِّثۡ ﴿١١﴾
אך, אודות שפע ריבונך כלפיך הרבה לספר
وَيۡلٞ لِّكُلِّ هُمَزَةٖ لُّمَزَةٍ ﴿١﴾
אבוי, לרכלן ולזה שמוציא לשון הרע
إِنَّآ أَعۡطَيۡنَٰكَ ٱلۡكَوۡثَرَ ﴿١﴾
אכן, נתנו לך את נהר אל-כאות'ר,
فَصَلِّ لِرَبِّكَ وَٱنۡحَرۡ ﴿٢﴾
לכן, התפלל לריבונך וזבח לו זבח
إِنَّ شَانِئَكَ هُوَ ٱلۡأَبۡتَرُ ﴿٣﴾
אכן, שונאך הוא הנכרת!
إِذَا جَآءَ نَصۡرُ ٱللَّهِ وَٱلۡفَتۡحُ ﴿١﴾
כאשר מגיע הניצחון מאללה והשחרור,
وَرَأَيۡتَ ٱلنَّاسَ يَدۡخُلُونَ فِي دِينِ ٱللَّهِ أَفۡوَاجٗا ﴿٢﴾
ותראה את האנשים נכנסים בהמוניהם אל דתו של אללה
فَسَبِّحۡ بِحَمۡدِ رَبِّكَ وَٱسۡتَغۡفِرۡهُۚ إِنَّهُۥ كَانَ تَوَّابَۢا ﴿٣﴾
אז הלל בשבח את ריבונך והתחנן אל סליחתו, כי הוא תמיד סלחן.
تَبَّتۡ يَدَآ أَبِي لَهَبٖ وَتَبَّ ﴿١﴾
יגדעו ידי “אבו-להב” ויגדע הוא!
مَآ أَغۡنَىٰ عَنۡهُ مَالُهُۥ وَمَا كَسَبَ ﴿٢﴾
לא יועיל לו הונו וכל אשר רכש,
سَيَصۡلَىٰ نَارٗا ذَاتَ لَهَبٖ ﴿٣﴾
והוא יישרף באש הלהבה
وَٱمۡرَأَتُهُۥ حَمَّالَةَ ٱلۡحَطَبِ ﴿٤﴾
ואשתו, נושאת עצי ההסקה
فِي جِيدِهَا حَبۡلٞ مِّن مَّسَدِۭ ﴿٥﴾
סביב צווארה יהיה חבל מסיבי הדקל.
قُلۡ هُوَ ٱللَّهُ أَحَدٌ ﴿١﴾
אמור: הוא אללה, אחד!
ٱللَّهُ ٱلصَّمَدُ ﴿٢﴾
אללה הוא הנצחי!
لَمۡ يَلِدۡ وَلَمۡ يُولَدۡ ﴿٣﴾
לא הוליד ולא נולד,
وَلَمۡ يَكُن لَّهُۥ كُفُوًا أَحَدُۢ ﴿٤﴾
ולא היה אחד ששווה לו.
قُلۡ أَعُوذُ بِرَبِّ ٱلۡفَلَقِ ﴿١﴾
אמור: אני חוסה בריבון השחר המפציע,
مِن شَرِّ مَا خَلَقَ ﴿٢﴾
מפני רשעותו של אשר ברא
وَمِن شَرِّ غَاسِقٍ إِذَا وَقَبَ ﴿٣﴾
מפני רשעות החושך כשהוא מאפיל.
وَمِن شَرِّ ٱلنَّفَّـٰثَٰتِ فِي ٱلۡعُقَدِ ﴿٤﴾
ומפני רשעותן של הנושפות בקשרים,
وَمِن شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ ﴿٥﴾
ומפני רשעותו של המקנא בקנאתו.
قُلۡ أَعُوذُ بِرَبِّ ٱلنَّاسِ ﴿١﴾
אמור: אני חוסה בריבון האנשים,
مَلِكِ ٱلنَّاسِ ﴿٢﴾
מלך האנשים,
إِلَٰهِ ٱلنَّاسِ ﴿٣﴾
אלוה האנשים,
مِن شَرِّ ٱلۡوَسۡوَاسِ ٱلۡخَنَّاسِ ﴿٤﴾
מפני רשעותו של הלוחש המסתתר
ٱلَّذِي يُوَسۡوِسُ فِي صُدُورِ ٱلنَّاسِ ﴿٥﴾
זה המלחש בלבבות של האנשים
مِنَ ٱلۡجِنَّةِ وَٱلنَّاسِ ﴿٦﴾
מפני השדים והאנשים.